מזיופי וידאו ועד 80 אלף עוקבים פיקטיביים: האם אפשר "לגנוב" בחירות בישראל?

70 אחוז מאזרחי המדינה משוכנעים כי מערכת הבחירות הקרובה היא הגורלית ביותר בתולדות המדינה. אך לצד ההבנה שמדובר ברגע היסטורי, מחלחל חשש כבד שהולך וגובר ככל שמועד ההצבעה מתקרב. זהו כבר לא רק קרב פוליטי לגיטימי בין אידיאולוגיות ומפלגות, אלא מערכה רב-זירתית ומורכבת על עצם היכולת לקיים הליך דמוקרטי תקין ומהימן.

"אנחנו ניצבים בפני המציאות המאתגרת ביותר שידענו מאז קום המדינה", מסביר עו"ד דין ליבנה, ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות. "הבחירות הן משחק של השפעה. כל המפלגות מנסות להשפיע - מכל הקשת הפוליטית".

ארבעה איומים מרכזיים עומדים במוקד החששות של גורמי המקצוע:

1. ניסיונות דה-לגיטימציה לתוצאות הבחירות דרך ערעור על ועדת הבחירות
2. שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) לייצור סרטונים מזויפים והפצת מידע כוזב
3. הפרות סדר והטרדת בוחרים ביום הבחירות עצמו
4. שיבושים לוגיסטיים, החל מהשפעה על פריסת הקלפיות ועד הטעיית אזרחים המגיעים מחו"ל להצביע

המבצר האחרון: פתק הנייר והמצלמה

הסיכוי להצליח לגנוב בחירות בישראל הוא כנראה אפסי, על גבול הבלתי אפשרי. למרות הטכנולוגיה המתקדמת והעולם הדיגיטלי המקיף אותנו, מדינת ישראל נאחזת דווקא בשיטה הישנה והמסורתית כדי להבטיח את טוהר הבחירות ולמנוע זיופים. המנגנון הישראלי בנוי משכבות של בקרה אנושית: כל קול נספר ידנית על ידי שישה אנשים שונים, הכוללים נציגי מפלגות יריבות, שני מזכירי קלפי ומפקח טוהר בחירות המצויד במצלמה שמתעדת את כל תהליך הספירה מתחילתו ועד סופו.

ובכל זאת, המנגנון הפיזי הוא רק חלק מהסיפור. האיום האמיתי עבר מהקלפי אל הזירה התודעתית. אחד התרחישים שמדאיגים את ועדת הבחירות הוא הפצת סרטון מזויף בבוקר הבחירות, שבו נראה ראש מפלגה גדולה מודיע בקולו ובדמותו על פרישה או קריאה לא להצביע עבורו.

כדי להתמודד עם איומים כאלו, הוקם לראשונה "חמ"ל יהודי" ייעודי. מדובר במרכז שליטה המרכז שיתוף פעולה בין ועדת הבחירות לבין השב"כ, המשטרה, מערך הסייבר הלאומי, הפרקליטות וגופי המדיה והתקשורת. תפקידו של החמ"ל הוא לנטר ולהדוף ניסיונות להפצת פייק ניוז בזמן אמת, לפני שהם מצליחים לייצר כאוס בקרב המצביעים.

בין בוטים לאיראנים: מי משחק לנו בראש?

הנתונים שנחשפים בסקר מיוחד שערך מנו גבע ממכון "מדגם" בשיתוף "איי פאנל" מעידים על עומק החרדה הציבורית: 66 אחוז מהציבור חוששים משיבוש מהלך הבחירות על ידי גורמים פוליטיים. בקרב מצביעי האופוזיציה הנתון הזה מזנק לרוב מוחלט של 77 אחוז, בעוד בקרב מצביעי הקואליציה הוא עומד על 58 אחוז.

החשש הזה אינו צומח בחלל ריק; הוא ניזון מהתקפות ישירות ושיטתיות על שומרי הסף. בחודשים האחרונים ראינו ניסיונות ברורים לערער על מעמדם של ראשי ועדת הבחירות והיועצים המשפטיים שלה, תוך הטחת האשמות בשמות כמו "דיפ סטייט". "כשמישהו מערער את אמון הציבור בתהליך ובמערכת שמבצעת אותו, הוא בעצם פוגע בעצמו", מזהיר עו"ד ליבנה, "הבוחרים שלו, אם יאמינו שהכול מכור, פשוט לא יגיעו להצביע".

אבל האיום לא מגיע רק מבית. הבינה המלאכותית הפכה לכלי השפעה ראשון במעלה - מדובר במערכת הבחירות הראשונה שבה טכנולוגיית ה-AI קיימת. הוועדה אומנם הטילה חובת סימון על תוכן שנוצר ב-AI, אך האכיפה נותרת מורכבת מול גורמים שבוחרים להתעלם מההנחיות.

מקרה בולט התרחש כאשר יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, העלה ציוצי תעמולה מבוססי AI ללא סימון ונאלץ להסירם רק לאחר מכתבי התראה. הקושי האמיתי טמון ביוזרים אנונימיים שמעלים סרטונים והכפשות מבלי שניתן לדעת מי מממן אותם. חברת "סקופר" אספה דוגמאות של חשבונות תעמולה באנגלית ובעברית שהפיצו תמונות מזויפות זהות של נתניהו, מה שמעיד על פעילות מאורגנת ומתוזמנת היטב.

מפעל התעמולה - והעוקבים הפיקטיביים

ניתוח נתוני הרשת חושף תמונה מטרידה של התנהלות שאינה טבעית. ניל פלדמן, מנהל מחלקת המחקר של חברת סקופר מצביע על ממצאים חריגים בחשבון האינסטגרם של בנימין נתניהו: באמצע יוני נוספו לחשבון כ-80 אלף עוקבים חדשים בתוך שלושה-ארבעה ימים בלבד. זינוק כזה אינו סביר בשום קנה מידה. כשמשווים אותו לפוליטיקאים אחרים נראה כי נפתלי בנט איבד 4,000 עוקבים באותה תקופה, גדי איזנקוט שזכה לתוספת צנועה של 2,000 עוקבים בלבד.

מעבר לכמות, ישנה שאלת הזהות. "מלך הבוטים הבלתי מעורער ברשתות החברתיות בישראל הוא נתניהו", קובע פלדמן. הוא מציג חשבונות שלכאורה תומכים בנתניהו, אך משלבים מסרים של מתנגדי משטר איראנים לצד דגל ישראל - ערבוב תמוה של מסרים. הבוטים הללו מגיבים עשרות פעמים לפוסטים של ראש הממשלה מיד עם עלייתם, מה שיוצר אשליה של תמיכה ציבורית רחבה ומשפיע על התת-מודע של הגולש הממוצע. הנתון המדהים ביותר הוא ש-70 אחוז מהשיתופים לפוסטים של נתניהו מגיעים מחשבונות שאינם רשומים בישראל, אלא בארה"ב, איראן ומדינות נוספות ברחבי העולם.

המלחמה בשטיפת המוח הזרה

ראש השב"כ הציג לאחרונה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את האמצעים לבלימת ניסיונות איראנים וטורקים להחדיר מסרים לציבור הישראלי במטרה לייצר כאוס. "זה יכול להיות 'כן ביבי' או 'לא ביבי', זה יכול להיות בעד הפגנות או נגד הפגנות - המטרה היא הקיטוב עצמו", מסביר ששי אליה, לשעבר ראש אגף טכנולוגיות בשב"כ. ההשפעה הזרה הזו אינה עוצרת במילים; היא עלולה להניע אנשים לפעולה פיזית, לפגוע ברכוש או באנשים.

אליה משווה את המצב הנוכחי לשטיפת מוח של משטרים דיקטטוריים, אך עם טכנולוגיה דמוקרטית. "אנשים מטפסים על מאות מטרים של מסכים כל יום. זה מטורף, זו שטיפת מוח מטורפת. בקוריאה הצפונית מסבירים שהמנהיג הוא הכי טוב בעולם ומאמינים בזה כי שוטפים להם את המוח - גם לנו שוטפים את המוח, רק בכלים אחרים". דוגמה לכך היא חשבון מזויף בשם "דניאל עומר" שהפיץ בטוויטר תמונות של הזוג נתניהו עם איומים מפורשים. למרות שהתברר שמדובר בבוט זר, הציוץ הדהד ברשת, הופץ על ידי משפיענים ואפילו על ידי דוברו של נתניהו, ובכך העמיק את השנאה והמתח בחברה.

הפחד מיום הדין בקלפיות

הזירה האחרונה והמסוכנת ביותר היא הרחוב הישראלי ביום הבחירות. האם ייתכן בישראל אירוע המזכיר את הפריצה האלימה לגבעת הקפיטול בוושינגטון? התשובה של הציבור הישראלי מצמררת: מחצית מהאזרחים מאמינים שתרחיש כזה אפשרי. בקרב מצביעי האופוזיציה החשש גבוה במיוחד ועומד על 62 אחוז, בעוד בקרב מצביעי הקואליציה 40 אחוז מאמינים שאירוע כזה יכול להתרחש כאן.

ביום הבחירות עצמו, המשטרה מתכננת פריסה חסרת תקדים שתכלול את כל מצבת כוח האדם, כולל שוטרי המטה, לצד למעלה מ-5,000 מאבטחים נוספים שימומנו על ידי ועדת הבחירות. המטרה היא למנוע חסימות פיזיות, הטרדות של בוחרים וניסיונות לשבש את זרימת המצביעים לקלפיות.

"לחסום אדם מלהגיע לקלפי זו עבירה פלילית, לא מחאה לגיטימית", מדגיש ליבנה, מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות. המאבק הזה, הוא מסכם, הוא המבחן הגורלי של החברה הישראלית כולה. היכולת שלנו לשים מעל לכל המחלוקות את השמירה על הדמוקרטיה תעמוד למבחן בעוד כחודשיים, כשכל המניפולציות, הבוטים והחששות יתנקזו ליום אחד של הכרעה לאומית.