N12
פרסומת

טבח - וקדנציה מלאה: איך נתניהו שוב הכה את כל התחזיות

ארבע שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, נתניהו מסיים קדנציה מלאה - מגדיל את הקואליציה, ממנה את אנשי המפתח שלו ומעביר חקיקה שנויה במחלוקת ולא-פופולרית למרות התנגדות ציבורית חריפה • אף פוליטיקאי אחר לא היה שורד את מה שהוא עבר, וזו בדיוק הסיבה שלא כדאי להמר נגדו גם בבחירות הבאות • פרשנות

מנחם הורוביץ
פורסם: | עודכן:
ראש הממשלה בנימין נתניהו
אומנות השרידות (ראש הממשלה נתניהו, ארכיון) | צילום: MENAHEM KAHANA/AFP via Getty Images, Getty Images
הקישור הועתק

אחת האמירות והאמיתות המפורסמות ביותר בפוליטיקה הישראלית שייכת לאריק שרון ז"ל: "בפוליטיקה פעם אתה למעלה ופעם למטה, והכי חשוב להישאר על הגלגל - כי תמיד הוא יסתובב". המשפט הזה נכון להמון פוליטיקאים, אבל כנראה שלא לבנימין נתניהו: הוא אומנם על הגלגל, אבל (כמעט) תמיד למעלה.

בכמה כלי תקשורת פורסם שבשעות הראשונות לאחר טבח 7 באוקטובר, השר בצלאל סמוטריץ' אמר לנתניהו ש"יש לנו יממות ספורות של לגיטימציה. תוך 48 שעות הם יאשימו אותנו במחדל. והם צודקים". גם בלי לקרוא סקרים, שר האוצר הבין לאן הרוח נושבת, ולא האמין בשרידות הקואליציה שלו. והינה, בעשרים ושבעה באוקטובר נלך לבחירות. לא אוקטובר 2023, ולא אוקטובר 2024. גם לא אוקטובר 2025. ארבע שנים שלמות החזיקה מעמד הקואליציה הזו, נגד כל הסיכויים וההתרחשויות, והממשלה מילאה את ימיה, ואפילו הגדילה את כוחה ל-68 מנדטים.

נתניהו הפך מחדל לארבע שנות שלטון

נתניהו שוב הכה את כל התחזיות. מה לא אמרו עליו בשנים האחרונות? שהוא עוד מעט יתפטר, שהוא חולה ותכף יפרוש מרצונו, שהוא מכין עסקה על חנינה תמורת פרישה, שהוא ממילא לא יתמודד שוב, שאין סיכוי שיאשר את חוק ההשתמטות, שהוא לא יצליח להתחמק מוועדת חקירה ממלכתית. אז אמרו. ומי לא איים עליו שיעזוב את הקואליציה? בן גביר שחזר אחרי כמה ימים על ארבע, סמוטריץ', המפלגות החרדיות שפרשו בכאילו ונשארו באמת.

בשנתיים וחצי האחרונות נתניהו מינה רמטכ"ל, ראש מוסד, ראש השב"כ, מבקר מדינה, הדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון וראש המל"ל, ופיטר את שר הביטחון, תוך כדי שהוא מונע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית (או לא ממלכתית) למחדל הגדול ביותר בתולדות ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש ממשלה שנמנע מלחקור את המחדל - נשאר בתפקידו עד תום הקדנציה (ארכיון) | צילום: Ronen Zvulun / POOL / AFP via Getty Images, Getty Images

רק בשבוע שעבר הקואליציה שלו הצליחה להעביר חקיקה שמעטים האמינו שהיא אפשרית - וכל זה בזכות קולות של ח"כים מהליכוד, שאם נחבר אותם לפוליגרף נגלה שלפחות מחציתם מתנגדים לחוקים האלו, וחלק גדול מהם בכלל לא יהיו בכנסת הבאה - ובכל זאת, אימת נתניהו ריחפה מעליהם כל הזמן.

פרסומת

בואו נדמיין מציאות חלופית בגלגול אחר של ההיסטוריה, שבו אירועי 7 באוקטובר מתרחשים כאשר ראש הממשלה הוא יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופי הוא נפתלי בנט, שר הביטחון הוא בני גנץ ושר האוצר הוא אביגדור ליברמן. גם מרצ (ז"ל), מפלגת העבודה ורע"ם נמצאות בקואליציה הזו, שמתעוררת באותה שבת נוראה ליום הקשה ביותר בתולדות מדינת היהודים.

אפשר להניח שהתגובה הראשונית הייתה זהה למה שראינו במציאות: גיוס מילואים מיידי, היערכות מהירה לכיבוש רצועת עזה, פינוי יישובים, וכניסה למצב מלחמה. סביר שבגדול השבועות הראשונים היו מתנהלים בצורה דומה.

מה שבטוח לא היה דומה זו ההתנהלות הפוליטית: אני בספק אם יאיר לפיד היא מחזיק מעמד שבועיים לפני שהיה מודיע על התפטרותו. מול דרישה חד-משמעית של הציבור, הקואליציה הייתה מודיעה על סיום דרכה ומגיעה לתאריך בחירות מוסכם. אף אחד לא יכול לדמיין תסריט שבו לפיד או בנט היו ממשיכים אפילו כמה חודשים בתפקיד.

והינה, נתניהו מוביל קואליציה שאפילו לרגע אחד לא עמדה בפני סכנה ממשית להתפרקות, והצליחה לשרוד רצף של אירועים חסרי תקדים מבית ומחוץ. אפילו תנועת המחאה ההמונית שהייתה לפני 7 באוקטובר הלכה והתמוססה.

פוליטיקה היא מקצוע - ודורשת מיומנות

ושוב, צריך לחזור לרשימה הזו כדי להבין עד כמה היא בלתי הגיונית: ראש הממשלה של 7 באוקטובר מסיים קדנציה מלאה כאשר הוא כמעט היחיד בצמרת הביטחונית שלא זז מתפקידו, מצליח למנות את אנשי המפתח, להבטיח לעצמו את שלמות הגוש הפוליטי שלו ואפילו לדאוג לכך שאף אחד בתוכו לא יערער על המנהיגות שלו, ועל הדרך הוא מעביר שרשרת חוקים שנויים במחלוקת שכל אחד מהם מספיק לזעזע קואליציות רגילות. כל זה בזמן שכל החזיתות עדיין פתוחות, איראן אולי יוצאת מחוזקת מהמלחמה, וסוגיית גיוס החרדים עומדת בראש סדר היום הפנימי. אני לא ממש מאמין בקסמים, אבל אין לי דרך אחרת כדי להסביר איך הוא עושה את זה.

זה נכון שנתניהו עושה הרבה מאוד פשרות (במקרה הטוב) ומשלם מחיר כבד על שמירת הקואליציה שלו, אבל במשך שני עשורים הוא מראה לנו מודל של פוליטיקאי-על, שמוספד ללא הפסקה ותמיד מוצא את הדרך לנצח. במובן מסוים, נתניהו הוא הליאו מסי של הפוליטיקה - יש לו יכולת לקרוא את המגרש ולהבין את המשחק הרבה יותר טוב מכל מי שנמצא על ידו.

פרסומת
דיון הצעת חוק יסוד: לימוד תורה במליאת הכנסת
כל הפשרות בכנסת לא טלטלו באמת את הקואליציה (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לומר על מישהו שהוא "פוליטיקאי" זה בדרך כלל מילת גנאי, תיאור של אופורטוניסט חסר ערכים שרק עסוק בתרגילים ותחמנות, אבל אנחנו לפעמים לא מבינים שפוליטיקה היא מקצוע: זו מיומנות שדורשת יכולות של גיבוש הסכמות ויצירת בריתות, והבנה עמוקה של מה שמניע בני אדם לפעולה.

כולנו קוראים סקרים, גם ראש הממשלה, וכמעט כולם מראים קונצנזוס: הקואליציה הנוכחית לא מתקרבת לגוש של 60 מנדטים, ואפילו אם מדובר על הטיה לעומת תוצאות האמת הצפויות - הפער שיש לה לסגור הוא עצום. לכאורה, לנתניהו לא אמור להיות שום סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה, בטח לא כשהפעולות האחרונות שהקואליציה שלו עושה בכנסת הם שורת חוקים לא פופולריים, אבל זה בדיוק הזמן שבו הפוליטיקאי המיומן ביותר שהיה פה (בפער ענק) טורף בדרך כלל את הקלפים ומעצב את המפה הפוליטית.

מאז טבח 7 באוקטובר רבים כבר הספידו את נתניהו, אבל אני מציע להמתין כי הוא עוד יכול להפתיע. רבים בהיסטוריה הימרו נגד נתניהו - רובם כבר אכלו את הכובע.