"זה להיות או לחדול": המילואימניקים שיכריעו את הבחירות

החיים שלנו כישראלים זה מה שקורה בין סבב לסבב. עוד מבצע, שוב צו 8, ואז הפרידה מהבית, מהעבודה, וסיכון החיים עבור המדינה. מאז 7 באוקטובר, גויסו למערכה מכל השכבות, הדתות והזרמים בחברה הישראלית. זהו כוח אלקטורלי גדול, וזה בלי בני ובנות הזוג של המילואימניקים שנשארים מאחור לתחזק את הבית וגם הם ייכנסו בבוא העת לקלפי.

לא לחינם קמו מפלגות שחרטו על דגלן לייצג את האוכלוסייה הזו, ונציגים נבחרים של המילואימניקים שובצו במפלגות המובילות. בסדרה הקודמת, ביקשנו לדעת למי מצביעים הבוחרים הצעירים ולמה. הפעם בדקנו בסקר עומק של מכון המחקר "מדגם" - למי יצביעו המילואימניקים? ועל מה הבחירות האלה עבורם.

ציבור המילואימניקים ניגש לקלפי אחרי שלוש שנים של שחיקה ועומס בלתי נתפסים. 34% העידו שמצבם הנפשי הורע בעקבות השירות, ו-27% העידו שמצבם הכלכלי הידרדר אף הוא.

"אני קיבלתי צו גיוס ביום של החתונה וקיבלתי צו גיוס ביום של הברית של הבן שלי", אמר אלחנן שקולניק, שירת 360 ימים במילואים ומצביע לעוצמה יהודית. "העליתי פוסט אחרי החתונה עם תמונה שהגיעה למיליוני צפיות. סלפי כזה עם אשתי, שהיא בוכה לי על הכתף. וכתבתי שלא הגיוני שאשתי כל פעם צריכה לבכות בגלל שאני צריך ללכת למילואים, וזה יהיה רק מציבורים מסוימים וכולם צריכים לשאת בנטל".

"אני לא הייתי ביום חופש אחד מאז 7 באוקטובר. או בלימודים או במילואים", אמרה שי מרינשטראוס, שירתה 300 ימי מילואים ומצביעה ל"דמוקרטים". חברות שלי טסות, יוצאות לחופשות. אני רק חושבת על היום הבא, מתי אני אזכה רגע לשבת בבית לנוח, לראות טלוויזיה בלי הדאגה של, 'יש לי מבחן כזה, יש לי עבודה להגיש, או שיש לי יום מילואים'".

רושל מושייב, שירת 350 ימי מילואים ומתלבט למי להצביע הוסיף: "אני נכנסתי לעזה באחד הסבבים ולא הייתה לי דירה ורציתי להירשם לתוכנית מחיר למשתכן. אמרתי, תשמע, זה הטבה שהמדינה נותנת, איזה קטע למה לא נותנים למילואימניקים, לראשונים בתור, אלה שנלחמים על בית, אין להם בית, איך הם לא הראשונים? אז אומרים, 'טוב, אסור לפטר אתכם חודשיים'. מי ירצה לקחת אותי לעבודה אם אסור לו לפטר אותי? זה לא בר-קיימא, והם כולם יודעים את זה".

לו היו המילואימניקים אלו שקובעים את תוצאות הבחירות, מפת המנדטים הייתה די דומה לציבור הרחב. בראש ניצבות שלוש המפלגות הגדולות: 17% ביחד בראשו בנט, 16% הליכוד ו-15% ישר עם איזנקוט.

"מה שאנחנו רואים במילואימניקים, בסוף זה עם ישראל. יש ניואנסים קטנים, אבל בסוף התוצאות הן די דומות", הסבירה עדי גבע סמנכ"ל מכון מחקר "מדגם". המפלגה הרביעית בגודלה – מפלגת המתלבטים. 10% מהמילואימניקים מתלבטים למי להצביע. אחריהן עוצמה יהודית עם 8%, ישראל ביתנו 65, הדמוקרטים 6% והציונות הדתית עם 5%. הנתון המפתיע – אפילו בקרב המילואימניקים זוכה מפלגת המילואימניקים לתמיכה מצומצמת – 3%.

"נתון מפתיע, כי בקרב המילואימניקים כן היית מצפה בכל זאת איזשהו שינוי, בכל זאת הם משרתי מילואים, זו מפלגה שאמורה לייצג אותם, אבל זה פשוט נון-אישיו אצלם", הסבירה גבע. באופן טבעי, המפלגות הערביות והחרדיות מקבלות מספר מועט של קולות.

עד כמה שירות המילואים שלכם השפיע על הפתק שתשימו בבוא היום בקלפי?

"עליי השפיע מאוד", השיב מושייב. "אני מגיל צעיר והמשפחה, כולם מצביעים ליכוד או ש"ס, באופן מסורתי. אנחנו שלושה אחים, שלושה בנים, נוצר מצב ששלושתנו משרתים, אחד אחרי השני בסבבים, ופתאום נוכחתי לדעת שזה תמיד אותן משפחות שישלחו תמיד את אותם ילדים, תמיד לגבולות, תמיד למקומות המסוכנים".

עדן בן עוז קוהלי, שירתה מעל 500 ימי מילואים ומצביעה למפלגת "אל הדגל", השיבה: "אנחנו משפחת מילואים, בעלי ואני קפצנו, האחים שלי קפצו, זאת אומרת, זה היה מובן מאליו, הולכים בלי שקוראים. ואני חושבת בנקודה שאנחנו נמצאים עכשיו לי זה הרגיש שאני מחפשת משהו אחר, אני מחפשת דם חדש, אני מחפשת עוד בשורה".

אריאל מורלי, שירת 360 ימי במילואים ומצביע לליכוד, השיב: "יכול להיות מילואימניק, שהוא מסכן את הנפש שלו ומקריב מעצמו מאות ימי מילואים בשנה, ולא יכול להיות שהוא יגיע למצב שהוא מגיע לבחירות ואין לו למי להצביע, והוא אומר, אני, לא רק שאני לא אצביע, אני שם פתק לבן".

בתגובה לכך אמר חי-אל גינוולד ששירת מעל 400 ימי מילואים והחליט לשים פתק לבן: "אני ב-7 באוקטובר הייתי בעוטף, ראיתי את הדברים, ואתה חוטף כאפה ברמה כזאת שאתה אומר, 'חלאס, אני במשחק הזה הפסקתי להשתתף'. אני התחתנתי, ברוך השם, תוך כדי המלחמה, נולדה לי ילדה תוך כדי המלחמה, סיימתי לפני שבועיים עוד סבב של מאה יום בלבנון. אתה חוזר לעוד טרפת וקריירה ועבודה, ואני אומר, למה אני צריך להשתתף בכל הקלחת הזאת עוד פעם? האחריות שלנו כמילואימניקים גם להגיד 'חלאס - סטופ, עד לפה'. אני הולך לשים פתק לבן בתור הצהרה, להגיד, שהם יראו, במקום 30 אלף קולות לבנים שיש, שיהיה 200 אלף".

יש מישהו ששירות המילואים שלו חיזק את האמון שלו בממשלה הנוכחית?

"זה חיזק לי את הבחירה בעוצמה יהודית", ענה שקולניק. אני זוכר אחרי 7 באוקובר באותו יום ירדנו לשכם כבר, כאילו יחד עם הגדוד בכניסה לשכם יש מקלעים, יש נגב, יש מא"ג, פתאום האוכלוסייה המקומית שם הבינה שמדברים בשפה אחרת, השיח שלהם בטלגרם זה שהיהודים השתגעו והחליפו דיסקט, זה דברים שפתאום קרו מה-7.10, אבל עוצמה יהודית דיברה אותם מהרגע הראשון שהשר בן גביר נכנס לזירה הזאת. אני חושב שישראל כ"ץ הוא שר הביטחון הכי טוב שהיה פה. לגמרי אפשר לראות את השינוי מדיניות, את האומץ שיש לו".

מישהו פה שקל להצביע למפלגת מילואימניקים?

אני מצביעה ל"אל הדגל", בראשות מתן יפה, שאני מרגישה שהוא מדבר אליי והוא מדבר את הכאבים שלי ושל רבים מסביבתי", השיבה בן עוז קוהלי. "קשה לי להצביע למפלגה שהדבר היחיד בה הוא המילואים", אמרה נעמה ויטרבו בר לב ששירתה מעל 100 ימי מילואים ומצביעה למפלגת ישראל ביתנו. "אני חושבת שהמילואים זה חלק ענק מחיי היום-יום שלנו, אבל זה לא רק. אנחנו לא כל המילואימניקים אותו דבר. הינה, פה אנחנו 15 אנשים, כל אחד רוצה להצביע למשהו אחר".

"זה לא ועד המוניות, אנחנו לא נגד אובר או משהו, וגם, תראה, "המילואימניקים" זה שם. אני לא יודע מבחינת המצע אם זה מוגדר כ'אנחנו באים רק לפתור את בעיית המילואימניקים', הוסיף מושייב.

מה דעתם של המילואימניקים לגבי המצב הביטחוני? 26% - טוענים שהמצב הביטחוני השתפר

"מצביעי הקואליציה סבורים שהמצב הרבה יותר השתפר בשנה האחרונה לעומת מצביעי האופוזיציה.
במצב הביטחוני, המצב הוטב מבחינת מצביעי הקואליציה", הסבירה עדי גבע ממכון "מדגם". עוד נתון מעניין: 43% חושבים שצה"ל שבוי בקונספציה, 44% חושבים שצה"ל יצא מהקונספציה, ו-13% לא יודעים.

ומבחינת האויבים שלנו – 51% מהמילואימניקים חושבים שבחמש השנים הקרובות צפוי עימות צבאי עם טורקיה, ורק 36% חושבים שמדובר בתרחיש לא ריאלי. בנוגע לאמריקנים – 55% חושבים שנשיא ארה"ב טראמפ יכול להתהפך עלינו עד כדי ויהיה "מנהיג אנטי-ישראלי", 31% חושבים שטראמפ יישאר ידי של ישראל ו-14% לא יודעים.

הניצחון המוחלט?

עלי שעבאן, שירת מעל 100 ימי מילואים ומתלבט למי להצביע, אמר: "אני חושב שתפיסת "הניצחון המוחלט" היא מה שחסר קודם כול לעם ישראל פה. תראה את האויבים שלנו, בתודעה שלהם, הם ניצחו אותנו. הם חוגגים את הניצחון שלהם. המלחמה עוד לא נגמרה. אנחנו בסך הכול עברנו מקרב לקרב, מחזית לחזית, המלחמה הרבה יותר גדולה. וכשאתה בא בתודעה של "הפסדנו", ואתה מחפש עכשיו מי האשמים כל הזמן במה שלא השגנו, אתה מתעלם מהעובדה שכן השגנו דברים, ואנחנו גם צריכים לחגוג את ההישרדות שלנו פה. זה כבר הניצחון".

"ביום שישי האחרון גילינו שיש עוד ארבעה נופלים, שהצטרפו לאחד שנפל לפני ועוד אחד שבשבת,
ואני הרגשתי באותו רגע הכי הפסד", אמרה ויטרבו בר לב. "אף אחד פה לא מקבל החלטות, אף אחד לא מתווה מדיניות, אף אחד לא אומר לנו מה הולך להיות עם המלחמה, אבל גם מה שהולך להיות אחריה. אני אזרחית מדינת ישראל, ואני מרגישה שעכשיו, ויש לי משפחה בלבנון ובסוריה ממש עכשיו, שלא יודעים מה הולך לקרות".

"אין ניצחון מוחלט", אמר שקולניק. "יש התקדמות מאוד חשובה בהמון גזרות. אני חושב שזה בושה
שארצות הברית מכתיבה לנו מה המשמעות של החיים והמתים מקרב הלוחמים שלנו".

מי שהשתמש במונחים "ניצחון מוחלט", הוא פשוט לא הבין שצריך אורך נשימה ארוך, ארוך יותר" אמר מושייב.
"אני לא מסכים איתך", אמר אלחנן וסרמן, שירת 467 ימי מילואים ומתלבט למי להצביע. "המלחמה יכלה להיגמר תוך יומיים. אני רוצה לחיות, ובשביל לחיות אני לא יכול. היום לא יהיה ניצחון מוחלט, עם אותם אנשים שמנהיגים אותנו היום, לא יכול לקרות ניצחון מוחלט. כמה שאנחנו, האנשים שלמטה, מאוד-מאוד רוצים ניצחון, כדי לא יהיה עוד פעם מילואים. לא רוצה לעשות מילואים, לא רוצה".

"ביבי באמת הוא זה שבתחילת המלחמה אמר 'ניצחון מוחלט, עוד רגע ניצחון מוחלט'", אמרה מרינשטראוס. "היו הישגים, היו הרבה הישגים שהשגנו במהלך השלוש שנים האלה, אבל תוך כדי גם מלא הפסדים. אני לא מצליחה להבין איזה ניצחון ואיזה מוחלט. אין דבר כזה, "לנצח נחיה על חרבנו", למה? האלטרנטיבה היא שתהיה ממשלה שתעשה משהו. שתפעל להשיג שלום. אני לא מדינאית, אני יודעת מה אני רוצה שיהיה בסוף ואני רוצה אנשים שזה החזון שלהם, שזה מה שהם רוצים שיהיה פה בסוף, שיהיה פה שקט".

חוק הגיוס

בכל הנוגע לחוק הפטור מגיוס, הממצאים הם חד-משמעיים: גם בקרב מי שמגדירים את עצמם כבעלי השקפת עולם ימנית, רוב ממוחלט של כ-61% מהמילואמיניקים טוענים כי לא יצביעו למפלגה שתומכת בחוק. בקרב מצביעי המרכז-שמאל – הנתון מגיע ל-80%.

"אני מרגישה שזה הסיפור", אמרה בן עוז קוהלי. "זה מבחינתי קצת 'להיות או לחדול'. לי מאוד קשה עם שתי ילדות קטנות בבית להגיע למצב שאני קמה בבוקר, בעודי ביום ה-500 ומשהו למילואים, ואני קוראת על חרדים שמקבלים תקצוב נוסף למעונות, בעוד אני לא רוצה להגיד לך כמה אני משלמת על מעון, לא מפוקח, עם או בלי יום שישי. זאת אומרת, הסיטואציה הזאת היא אבסורדית מבחינתי, ואני חושבת שמי שמשרת, אז גם צריך להיות מתוגמל בהקשר הזה, ומי שלא, צריך להרגיש שהוא לא מתוגמל".

"אני באמת חושב ומאמין שמי שיושב ולומד תורה, שישב וילמד תורה", אמר גרינוולד. "אני חושב שהערך שלו לא קטן מהערך שלי כשאני בשדה הקרב. זה סוג של יחסי גומלין שאני שומר עליו, והוא שומר עליי, ואני חי עם זה בסדר גמור". "מותר להגיד שאנשים שבאמת יושבים ולומדים תורה, ולהקצות איזשהו מספר או איזשהו אחוז, כי גם צה"ל לא יכול מחר בבוקר לגייס את כל החרדים. הוא גם לא רוצה. וגם לא את כל הערבים", אמרה ויטרבו בר לב". "אבל, מה כן אפשר לעשות? איך הם כן היו מסכימים להתגייס לצבא? אם זה כמו הסדר, שימצאו את הדרך שהם כן".

"אני רוצה להגיד משהו, גיוס חרדים, זו העבודה שלי", אמר וסרמן. "סיימתי שירות קבע לפני ארבעה חודשים כראש מדור גיוס בחטיבת חשמונאים, אתם יכולים לריב המון על מה יהיה גיוס חרדים, אתם יכולים לעשות המון רונדלים ושמיניות באוויר, שום דבר, שום חוק לא יביא את החרדים לצה"ל, והחוק כרגע הוא עוד כלי ניגוח פוליטי של צד כזה או אחר. יש ציפייה מהמפלגות החרדיות להגיד מה כן. זה לא יקרה, כי הן לא מייצגות שום ציבור כזה שרוצה. בתור חרדי שהתגייס הוא הוסיף: יבואו חרדים לצה"ל אך ורק מהסיבה הפשוטה שאנשים שהתגייסו יהיו
הפרזנטורים הטובים למסלול הזה".

כשקיבלתי עוד צו ראשון, אף אחד לא שאל אותי 'בא לך?, לא בא לך?, מעניין אותך?, את רוצה? לאן את רוצה?'. ואם הייתי אומרת לא, היו מכניסים אותי לכלא", אמרה מרינשטראוס. "הכאב שלי, זה שמי שיושב בממשלה ומקבל תקציב והחלטות והכרעות, הוא בסוף, חלק מציבור שלא רוצה להיות חלק,אלא איפה שנוח לו", הוסיף מושייב.

"גיוס חובה לכולם, כולל המגזר הערבי", אמר עלי שעבאן. "אם לפחות לא לצבא, אז לשירות לאומי.
זה משהו שהוא חייב,זה משהו שהוא מחבר את הצעירים שלנו, מוציא אותם מהרחוב וממשפחות הפשע. לזכור שמשימה לאומית מנצחת כל משפחת פשע, כל מי שתבוא ותשים עליו מדים הוא יתנהג אחרת, שהחבר'ה על מדים האלה,הערבים, מתוך השכונות שלנו, ישמרו בתור מתנדבי משטרה על השכונות שלנו, ולא לצפות מהיהודי וממדינת ישראל ולא יודע ממי, שיבוא, יציל אותנו מעצמנו".

"רק לא ביבי"

סאמי ביבאר, שירת 250 ימי מילואים, מצביע למפלגת "ברית אחים" הדרוזית: "הפרסונה היא לא מעניינת, אלא מה באמת יש לפרסונה הזו להציע. אז העיסוק של כל הזמן ב"כן ביבי", "לא ביבי", זה מגדיל את השסע בינינו ,זה מגדיל את הפילוג, אנחנו צריכים להסתכל היום, לא כי ביבי ימני או כי ביבי בליכוד, על מי טוב למדינת ישראל. ביבי עשה דברים מצוינים עבור מדינת ישראל, אבל כיום, בנקודת זמן שאנחנו נמצאים בה, אנחנו צריכים פנים חדשות. אנחנו לא מכירים משהו אחר, אנחנו לא מכירים מישהו חדש, אנחנו צריכים לנסות .היום גם בתוך הליכוד וגם במפלגות אחרות, יש מנהיגים שהם יכולים לייצג פלח מאוד גדול".

נתנאל משש, שירת 600 ימי מילואים ומצביע "ליכוד" אמר: "לדעתי ביבי הוא כרגע הבן-אדם שהכי מתאים להיות ראש ממשלה. גם כשקיבלנו משהו אחר, אז קיבלנו משהו שהוא הרבה פחות טוב ממה שיש כרגע. היא התפרקה נורא מהר, היא לא החזיקה מים כי האידאולוגיה היחידה שם הייתה "רק לא ביבי". לא הייתה אידאולוגיה".

שי קדם, שירת 522 ימי מילואים ומצביע "ביחד" בראשות בנט אמר: "אני כשאני משרת, אני קם בבוקר ואני אומר, אני משרת את המדינה, איך אני עושה יותר טוב למדינה. לא איך אני עושה יותר טוב לביבי או לפוליטיקאי אחר, מה שחשוב לי זה המדינה".

מי פה ניגש לקלפי מתוך מטרה להחליף את נתניהו?

"אני ולא בפעם הראשונה", השיב ליאור מאיר, שירת 450 ימי מילואים ומצביע למפלגת "ישר" של איזנקוט. "אני אוהב את המדינה הזאת, זה מה שחשוב לי, ואני מחפש מי שידאג לטובת המדינה הזאת. אני לא יודע מה נתניהו חושב ומה הוא מרגיש, אבל אני רואה מה הוא עושה. לי אכפת ממי שיעשה טוב למדינה, אני לא חושב שהוא שם במקום הזה".

"כואב לי שבסוף השאלה, היא שאלה "כן או לא ביבי", זה באמת לא מעניין אותי", אמר מושייב. "יום אחד האדם הזה ייפטר מן העולם בשיבה טובה, ואנחנו נצטרך להתמודד עם השאלה על מה רבים עכשיו". "אני חושבת שחלק מהלחזור לשגרה, היא כן לנסות ולשנות דיסקט", אמרה בן עוז קוהלי. "הרבה מאוד מהשיח הסופר מפלג או מתריס שקורה לנו בתוך החברה, הוא שיח פרסונלי שיש איך למנוע אותו".

"אף אחד כבר לא מדבר על אג'נדה", אמר גרינוולד. אנחנו מתעסקים בהרבה מאוד ביבי, לא ביבי, או גיוס חרדים, לא גיוס חרדים,חבר'ה יש פה סוגיות.הביטוח הלאומי הולך להיגמר לו הכסף עוד חמש שנים, לא שמעתי שיש מישהו שמדבר על זה. דיור בר-השגה, כל מיני דברים שהם אלמנטרים, ואז אומרים... אני מסתכל כאילו גם מהגוש הימני שאומרים לי, ביטחון ומה וזה... חבר'ה, אני עושה מעל 400 ימי מילואים, מה, אתם מספרים לי על ביטחון?אני מסכן את החיים שלי בממוצע כל שלושה-ארבעה חודשים. על מה אתם מדברים איתי, איזה ביטחון יש לי?".

ממשלה עם המפלגות הערביות

ממשלה בהימנעות המפלגות הערביות? הינה נתון מפתיע: 49% מהמילואימניקים תומכים בהקמת ממשלה בהימנעות המפלגות הערביות. 37% מתנגדים לכך ו-14% לא יודעים. "זה נתון שהוא גבוה, שאנחנו לא רואים אותו בציבור הרחב, וזה נתון שהוא יותר גבוה מהנתון של מצביעי האופוזיציה, למשל", הסבירה גבע.

"כשהיה את כל הטלטלה של מערכות הבחירות, חמש מערכות בחירות, אני בסוף הצבעתי לבנט. הקים ממשלת 'השינוי' נקרא לזה", אמר משש שמצביע למפלגת הליכוד. "לכאורה, גנב לי את הקולות. בסוף הייתה כאן הישענות על מפלגה שהיא לא ציונית".

"הלוואי שתהיה פה ממשלה עם ערבים", אמר מורלי שמצביע למפלגת הליכוד. "אבל הבעיה, הנציגים הערבים בכנסת, מהמפלגות הערביות, הם מייצגים את הלאומנות הערבית, הם מייצגים את האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון וירדן, הרבה יותר מאשר את האוכלוסייה הערבית המסכנה, שסובלת מאלימות ומעוני".

"אין בעיה עם נציגים ערבים", אמר שקולניק שמצביע למפלגת עוצמה יהודית. "נציגים שבאמת רוצים קודם כול את הטובה של הציבור הערבי, והם מסכימים עם זה שיש פה מדינה יהודית, הם מבינים מה זה אומר, הם מבינים שהם חלק. אם הציבור הערבי רוצה נציגים שבאמת ייצגו אותו, אז הוא חייב לשנות גישה.אי אפשר לשחק משחק כפול, אי אפשר להגיד, כן אנחנו רוצים מצד אחד להיות חלק מהמדינה, מצד שני הלב שלנו עם אל-קודס, עם האחים שלנו בעזה, עם האחים שלנו בלא יודע איפה".

"7 באוקטובר חשף את הבלוף הגדול של המפלגות הערביות", אמר שעאבן. המפלגות שלא דאגו לחבר, שדאגו להצית, שלא דאגו לבוא ולהגיד לי ולכל תלמיד בבית ספר, אתה קודם כול ישראלי, זה הבית שלך, ותתיישר עם מה שיש פה. אם אתה לא רוצה להיות חלק מהמשחק, כמו שאומרים, תמצא לך מקום אחר".

ועדת חקירה ממלכתית - או ממשלתית

בבחירות הקרובות לכנסת ה-26 ימלאו כשלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, וועדת חקירה כלשהי עדיין לא נראית באופק. 62% מהמילואימניקים טוענים שצריך להקים וועדת חקירה ממלכתית, 24% טוענים שצריך להקים וועדת חקירה ממשלתית, 10% לא יודעים ו-4% טועים שאין צורך בוועדת חקירה.

מי צריך לחקור את זה?

"הגענו למצב שבאמת אין שום צד שסומך על הצד השני, שהוא יחקור בצורה סטרילית", אמר שקולניק.
"אם תיקח את בית המשפט עכשיו, את השופטים, אז הימין לא סומך עליהם. אסון בסדר גודל מטורף, זה הפך להיות נושא פוליטי של כן בית משפט, לא בית משפט", אמר גרינוולד שבחר להצביע בפתק לבן. "זה שאנחנו כציבור לא מסוגלים אפילו להחליט איך אנחנו בודקים את הביזיון הזה שקרה פה זה פשוט לא נורמלי".

"יש חוק שאומר צריך ועדת חקירה ממלכתית, למה צריך להחליט איזו ועדה, למה כי ביבי לא רוצה עכשיו? הוא ימנה לי את מי שיחקור אותו?", אמרה מרינשטראוס. "את לא מאמינה בזה, אבל יש אנשים כמו שהוא אומר, בית משפט, אני לא סומך עליו. ואני מסכים" השיב גרינוולד.

"כשאני נכנס לצבא, אני לא עושה הסכם ביני לבין מדינת ישראל. לגבי שירות המילואים שלי, אני נקרא, אני מגיע", אמר סאמי ביבאר. "לא משנה מה אני חושב על הממשלה, לא משנה מה אני חושב על מי שעומד בראש הממשלה, לא משנה מה אני חושב. זו המדינה שלי, זו הזכות שלי להגן עליה. אני לא מסתכל למי אני מצביע ואני לא מסתכל מי שיושב לידי, אני מסתכל שיש פה מדינה להציל, אני מסתכל שיש פה חברה להציל. הרי, זה אנחנו, זה עלינו, זה הדור שלנו, זו אחריות - האחריות היא עלינו".