פייס אוף בייס | הרשתות של ישראל כ"ץ: הוריתי והנחתי (אבל עם ראש הממשלה כמובן)

שר הביטחון ישראל כ"ץ נתן השבוע תצוגת תכלית שחשפה עד כמה החשש מתוצאות הפריימריז בליכוד מנהלים אותו ועד כמה הם זולגים דרכו למערכת הביטחון. זה החל בהודעה בשידור חי על הדחת מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט. "יש מדיניות, גם אם הסמכות היא שלו", הודיע כ"ץ אחרי שקיבל סדרת חינוך "ימנית" מחברי פאנל בערוץ 14 החביב עליו כיצד ראוי שינהג שר ביטחון באלוף שהעז להותיר פעיל ימין קיצוני במעצר.

אבל ההודעה הבומבסטית הפכה במהירות לבומרנג פוליטי כואב לאחר שגם ראשי רשויות בשטחים יצאו נגדה וגינו את כ"ץ כמי שפוגע בצה"ל. שר הביטחון ניסה לתקן בטענה שלא הובן כראוי וכדי להקליל את הסיטואציה, ריטווט הדחה שביצע סדאם חוסיין תחת הכיתוב "פעם היו עושים פה הדחות בסטייל". מהתגובות ברשת קשה להתרשם שהספין עבד. את כ"ץ זה לא עצר ופחות או יותר במקביל הוא העלה סרטון פריימריז רשמי שמצווח "סוף סוף שר ביטחון ימני".

זו לא הפעם הראשונה שבה כ"ץ, מועמד מוביל לתואר שר הביטחון הכי לא ממלכתי שהיה כאן, עושה שימוש ציני בסוגיות ביטחוניות ופועל נגד האינטרסים של הצבא עליו הוא מופקד. זה קרה רק לאחרונה כשהצביע בעד חוק הקפאת מעצרים למשתמטים חרדים, וכשטען בלי למצמץ שחוק הפטור מגיוס שתחוקק הממשלה "יביא למפנה היסטורי ולגיוס עשרות אלפי חרדים לשירות משמעותי", למרות שידע שריצוי החרדים באמצעות חוק השתמטות היה ברקע מינויו.

סקירת הרשתות החברתיות שלו מאז מונה לתפקיד בנובמבר 2024, אחרי שקודמו יואב גלנט סירב להכשיר השתמטות, מראה איך ניסה לספק את הסחורה באמצעות תרגילים פוליטיים. בינואר הוא פרסם מכתב של הרמטכ"ל שתיאר צבא שסובל ממחסור בלוחמים וביקש לחוקק בדחיפות את הארכת שירות החובה לשלוש שנים.

כ"ץ לא ציין שהסיבה שהחקיקה תקועה, היא שבג"ץ והיועמ"שית מתנים אותה בגיוס חרדים, כדי שלא להעמיק את האפליה הבוטה בין המשרתים למשתמטים. למוחרת כבר מצא זמיר הזדמנות להבהיר את ההקשר, כשאמר ש"הרחבת השורות, ובהן גיוס הציבור החרדי היא צורך מבצעי הכרחי", אבל את זה כ"ץ כבר לא צייץ.

לכתבות הקודמות במדור "פייס אוף בייס"

• הרשתות של שלמה קרעי: השתמטות החרדים, איום על חוקרי המשטרה, ומעלה 277 פוסטים ארסיים נגד מערכת המשפט
• הרשתות של גילה גמליאל: מסע מסחרר בין איראן, טראמפ ועזה לבין פולחן אישיות לנתניהו ולעצמה
• הרשתות של מיקי זוהר: הראשון בבידור. תגידו תודה (לנתניהו) ותעשו שמח
• הרשתות של דוד אמסלם: גידופים, איומים, נאצות - והכול מאוד אישי
• הרשתות של עידית סילמן: להשכיח את החיבור לבנט, לתקוף את היועמ"שית

מניפולציה אחרת על מסמכים צה"ליים עשה כ"ץ שנה קודם לכן, כשנאלץ להתמודד עם הדיווחים על כך שביקש להסיר מתגובת מערכת הביטחון לבג"ץ, את עמדת הצבא, לפיה באפשרותו לגייס תוך שלוש שנים את כל הצעירים החרדים החייבים בגיוס. "תשובת המדינה הוגשה אתמול לבג"ץ והפלא ופלא עמדת צה"ל מופיעה במלואה, כפי שהיה מתוכנן ומתבקש", הצהיר כ"ץ "למי שקפצו ראש לבריכה ריקה - מאחל בריאות והצלחה". אלא שבקשתו של כ"ץ, לפי דיווחים, נתקלה בסירוב, ולכן הוא ניסה לעשות מהלימון לימונדה.

גם במרץ 2025 נתפס שר הביטחון באור בעייתי, כשתועד במשתה פורים אצל הפוקד החרדי הגדול של הליכוד יוסי רוזנבוים, שם הצהיר "לעולם לא ניתן לפגוע בעולם התורה היהודי, נשמור על עולם התורה". למוחרת ניסה למזער את הנזק ובניסיון להכשיר את ההשתמטות כתב כי הפתרון הוא גיוס בהסכמה כי "משלוח צווים באופן חד צדדי נכשל", כאילו נעשתה בכלל אכיפה אמיתית כשמדובר בעריקים חרדים.

נוער הגבעות, דין בין-לאומי ואיומים

פרשת בלוט החלה בעקבות מעצרו של טל ינון דרדיק, פעיל ימין קיצוני שנחשד בתקיפה אכזרית של פלסטיני, וקיבל צו הרחקה מנהלי. דרדיק, שאחיו הוא היועץ הפרלמנטרי של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, נעצר כיוון שהפר את הצו. לפני שבועיים ביקר אותו כ"ץ במעצר. ביקור שנחשב חריג, ונתפס כניסיון לקרוץ לבייס.

אילו דרדיק היה מקפיד על ההרחקה הוא לא היה נעצר למרות החשדות נגדו, שכן כמו שהתגאה כ"ץ בכנס פריימריז באריאל בשבוע שעבר, "אני ביטלתי מיוזמתי את כל צווי המעצר המנהליים נגד המתיישבים ביהודה ושומרון; יכלו לעצור אנשים ללא משפט, לא ייצוג וללא זכויות, לטפל בהם ולחקור אותם כמו שחוקרים אנשי טרור (...) קראתי לראש השב"כ הקודם והודעתי לו: זה מבוטל, ולא יהיה יותר".

אלא שכ"ץ יצא נגד ההליך הדרקוני לא באופן מוחלט אלא רק נגד השימוש שנעשה בו כלפי טרור יהודי. הוא בדק עם אחד הנוכחים שזה מצולם, והמשיך, "על מה כן אני חותם והרבה? על טרור פלסטיני, תושבים מהפזורה הבדואית, גם לתושבים מהגליל שחשודים בקשר עם ארגוני טרור. למה לא חתמתי למתיישבים? כי זה לא טרור".

כ"ץ למעשה הציג כאן שתי מערכות אכיפה ובכך החליש את קו ההגנה הישראלי בהאג שמסתמך על עקרון המשלימות, לפיו מערכת המשפט הישראלית יכולה לחקור את עצמה ולאכוף את החוק בצורה שוויונית. זה נשמע בלתי מתקבל על הדעת אך בהנחה שהסרטונים שכ"ץ מעלה אינם חסרי מודעות, אז במחיר הקריצה לבייס, הוא עלול להביא על עצמו (ועל מדינת ישראל) גם התמודדות בזירה הבין-לאומית.

בהשוואה לשרים אחרים שהרשתות החברתיות שלהם נותחו במדור זה, פרסומיו של כ"ץ ברשתות החברתיות מותקפים באופן בוטה מימין, מה שכנראה גורם לו להקצין אותם ובין היתר לפרסם למשל תמונה של "מחבלי חמאס נכנעים" בתחתונים.

במקרה אחר כשכתב ערוץ 14 שסייר איתו לאחרונה שואל אותו, "כשאתה רואה ככה את עזה הרוסה, איך אתה מרגיש?", הוא משיב "מרגיש טוב. זה הכל מדיניות מכוונת, שבאה להסיר איומים". רק פעם אחת הבין שהלך רחוק מדי, כשאיים ש"תושבי טהראן ישלמו את המחיר ובקרוב". ומיהר לפרסם הבהרה: "אין שום כוונה לפגוע פיזית בתושבים... הם יאלצו לשלם את מחיר ההתפנות מבתיהם".

איומיו כלפי על ראשי המדינות השכנות מזכירים התבטאויות עברייניות ולא התנהלות של שר ביטחון. על נשיא טורקיה ארדואן הוא כותב "מוטב שישב בשקט וישתוק", ובהזדמנות אחרת אף נוזף בו "קח את צווי המעצר המגוחכים שלך ותסתלק מכאן... את עזה אתה תראה רק במשקפת", כשהוא מלווה את האיום באיור תואם.

הרבה יצירתיות אין בהתבטאויותיו של כ"ץ והוא חוזר שוב ושוב על אותם דימויים ציוריים שכאלו לקוחים מסרט אימה על ראש הנחש (טהרן) וזנב הנחש (החות'ים). מדי פעם הוא מגוון עם ריסוק איברי התמנון כשהאיום החביב עליו במיוחד הוא "הגיע זמנך לפגוש את מסוכלי ציר הרשע שממתינים במעמקי הגיהינום" ביטוי שבו השתמש שש פעמים בשנה האחרונה.

עוד קריצות לבייס

עוד קריצה לבייס, וליתר דיוק - ניסיון למזער נזקים אצל הבוחרים, מתבטאת בהצהרתו, כי וידא עם צה"ל שיואב אליאסי המכונה "הצל" יוכל להופיע בפני חיילים ואסר על הצבא להזמין בכיר לשעבר ברשות הפלסטינית להרצאות בפני קציני צה"ל.

כ"ץ פרסם את הדברים אחרי ש"הצל" כינה אותו "פח של זבל" כיוון שהוא מאפשר לצבא להחרים אותו, בעוד ששר האסירים הפלסטיני לשעבר מוזמן להרצות. "ישראל כ"ץ תמשיך לשחק אותה 'לא שמעתי, לא ידעתי'. ניפגש בפריימריז", הודיע לו הצל, וכ"ץ מיהר לפרסם הודעה מתיישרת.

אותה אינטרסנטיות פוליטית, הובילה אותו לבקש מנשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי של אלאור אזריה, שירה למוות במחבל מנוטרל. צה"ל התנגד למחיקת הרישום, כיוון שעד היום אזריה לא הביע חרטה או קיבל אחריות למעשיו. אבל כ"ץ גיבה בחוות דעתו את אזריה, בנימוק ש-7באוקטובר המחיש "את המציאות המורכבת שבה פועלים לוחמי צה"ל מול אויב אכזרי".

בהזדמנות אחרת, בעקבות פגישה עם פעיל הימין איציק בונצל, שמנציח את בנו שנפל דרך המכינה הצבאית בלוד, הנחה כ"ץ "להרחיב משמעותית את פעילות המכינה, ולהגדיל משמעותית את מכסת התקנים בה". ולא רק הנצחה. לשר הביטחון של מדינת ישראל יש די זמן פנוי כדי להתלונן על מספר התינוקות באירופה שקיבלו את השם יחיא, או כדי לצייץ נגד הכדורגלן לאמין ימאל שהניף דגל פלסטין בחגיגות האליפות של ברצלונה במאי השנה. הוא אף תייג את ברצלונה כדי ש"תתנער מהדברים".

יאיר גולן, אחים לנשק, מינויים

פוליטיקאי שמאוד מטריד את כ"ץ הוא יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. לפני כשבוע הוא פרסם טבלה המשווה ביניהם על רקע ביטחוני. הרקורד של גולן כסגן הרמטכ"ל וירידתו לשטח בשבעה באוקטובר, כדי לחלץ אנשים, נמחק, בעוד שלצד כ"ץ רשומים כל הישגי צה"ל בשבע החזיתות.

"כל כך מיותר להשוות" קבע כ"ץ בכותרת להשוואה ביניהם, ובהזדמנות אחרת מצא סיבה להזכיר ששירת כצנחן ולהעלות תמונה קרבית במיוחד מנעוריו. כ"ץ אסר על הצבא לזמן את גולן לשירות מילואים ולהכניסו לבסיסים, אחרי שאמר על המלחמה בעזה, כי "מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים ולא הורגת תינוקות כתחביב".

הנחיה דומה ניתנה לגבי עומרי רונן, מראשי "אחים לנשק". כ"ץ הורה שרונן, קצין מילואים במגלן, "יסולק מכל מסגרת של שירות בצה"ל", ומאחר שהודיע על כך יום לפני הפריימריז ב"דמוקרטים", הוא סייע גם אם לא התכוון לכך, לבחירתו של רונן למקום השביעי. מנציג נוסף של "אחים לנשק" אל"ם במיל' גרמן גיטלמן לשעבר נספח צה"ל ברוסיה, מנע כ"ץ קידום לדרגת תא"ל.

הוא אפילו מצא זמן למחות על מינויו של דן חלוץ, מפקד חיל האוויר לשעבר והרמטכ"ל היחיד יוצא החיל, לנשיא עמותת יוצאי חיל האוויר בגלל ביקורת "לא לגיטימית" שמתח על הממשלה ולכו "אינו ראוי לכהן בשום תפקיד ומערכת הביטחון לא תקיים איתו כל קשר".

תקשורת, שילוב הביטחון בהליכים פליליים והדימוי

אחים לנשק הם סדין אדום מבחינת כ"ץ אך יונתן אוריך, יועצו של נתניהו שנאשם במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, זכה ממנו לחיבוק. "תהיה חזק. יונתן", עודד שר הביטחון את אוריך, ביום שפורסם על הגשת כתב האישום נגדו בפרשת "הבילד". לעומת זאת, הדלפה אחרת - של סרטון ההתעללות בפלסטיני בשדה תימן ע"י הפצ"רית - זכתה אצלו להגדרה "עלילת דם חמורה", שדורשת "להביא לכליאתה למשך שנים רבות".

בניגוד לשרים אחרים שמתנצחים עם ערוצי הטלוויזיה, כ"ץ בן השבעים, הוא בכל זאת אולד פאשן, והתנצחויותיו הן בעיקר עם עיתונאים בכירים שכותבים עליו טורי ביקורת. "נחום ברנע, כשהיה עיתונאי רב השפעה, התחייב שאם מיזמי התחבורה עליהם התחייבתי לבצע יחד עם רה"מ נתניהו יתממשו - יצמחו לו שערות על כף היד - הוא לא עמד בהתחייבות, וכעת הוא מושיט את כף ידו השנייה", לעג כ"ץ לבכיר עיתונאי ידיעות.

ואילו בבן כספית הוא גוער "האם חברת לאורי גלר ביכולת חיזוי? או שאתה סתם ממשיך לפנטז, להמציא ולהסית?" ערוץ 14 זוכה כמובן להגנתו בכל הנוגע להסתה. אומנם לא נפתחה חקירה כזו, אבל פרסומים על בדיקת המשטרה את תוכני הערוץ גרמה לכ"ץ לצייץ שמדובר ב"ידיעה חמורה מאוד, שיש להתנגד לה בכל תוקף. לא ייתכן שאנשי ימין יירדפו ב-2026 בגלל דעותיהם".

נרדף נוסף הוא כמובן ראש הממשלה נתניהו, שסובל מ"שנים של משפט סרק, התעללות ורדיפה פוליטית", כ"ץ כמו שרים אחרים דורש לבטל את המשפט, אבל מנצל את מעמדו כשר ביטחון, כדי להשתמש בטיעונים ביטחוניים לניגוח מערכת המשפט. "כשר ביטחון המציאות שבה ראש הממשלה חייב לצאת באמצע המשפט כדי לדבר איתי בטלפון האדום על נושאים ביטחוניים דחופים - במציאות הביטחונית המורכבת והרגישה כעת - היא פגיעה בביטחון המדינה ואבסורד שחייב להיפסק", הוא מצהיר.

כאילו לא היה זה נתניהו עצמו שהתעקש שהוא מסוגל לכהן כראש ממשלה ולהתייצב במקביל למשפטו. גם את דרישת היועמ"שית להדיח את בן גביר, שמתערב באופן פסול בעבודת המשטרה, הוא הודף בנימוקים ביטחוניים "אין מקום לעיסוק מסוג זה בזמן מלחמה". כ"ץ מרבה להצטלם בשכפ"ץ בשטח כשהוא מוקף חיילים או ליד הרמטכ"ל בחמ"ל לא בטוח שזה שיקם את הדימוי הגמלוני שצמח לו בעקבוצ "ארץ נהדרת".

אבל דבר אחד הוא בכל זאת הפנים. אחרי שבישיבת ממשלה בנובמבר, העיר נתניהו על השימוש המוגזם שעושים שרים בביטויים השמורים לראש הממשלה, כמו הנחיתי והוריתי, שחלקם הנחו את המובן מאליו, כ"ץ החל להכניס את נתניהו לרבים מציוציו.

לשכת השר כ"ץ לא מסרה תגובה על פניית שומרים.