בלי חוקים: האם המהפכה המשפטית תבוטל?

בעוד כ-10 ימים תושבע הכנסת ה-26, ועם כינונה ייכנסו לתוקף שורת חוקים מהמהפכה המשפטית שאישרה הכנסת ה-25. בגוש השינוי כבר הכריזו כי הם מתכוונים לבטל את החוקים הללו שאושרו, אולם עוד לא ברור מתי זה יקרה ואם בכלל. הסיבה נעוצה בהרכבה הנוכחי של הכנסת, ובזמן שיעמוד לרשותה כל עוד לא תורכב ממשלה וישראל תצא לבחירות נוספות.

חלק מהחוקים שקידמה הממשלה בכנסת הקודמת ייכנסו לתוקף כבר בשבוע הבא עם השבעתה של הכנסת החדשה, או בחודשיה הראשונים. במקביל לצעדים שמתכנן לנקוט גוש השינוי בנושא החוקים שאושרו, חלק מהם עומדים בפני בג"ץ, וסביר ששופטיו פוקחים עין על המהלכים שיקודמו בכנסת. שופטי בג"ץ ישקלו אם לפרסם פסק דין בגין אותם החוקים, או אם לחכות ולפעול בהתאם למה שהמחוקקים החדשים יקבעו, שייתכן שייתרו את הכרעתם בעניין.

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

• חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט, סעיף הדגל של המהפכה המשפטית שקידם שר המשפטים יריב לוין, ייכנס לתוקף עם השבעת הכנסת החדשה, כבר בשבוע הבא.
• החוק צפוי להיות הראשון מבין חוקי המהפכה המשפטית שיבטל גוש השינוי.
• החוק מחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בנציגי ציבור שאחד מהם נבחר בידי הקואליציה והשני בידי האופוזיציה, עם מנגנון מיוחד לבחירת שופטי בית המשפט העליון.
• לפי המנגנון, אם אין הסכמה בוועדה, כל צד פוליטי יציג שלושה מועמדים מטעמו, והצד השני יהיה חייב לבחור אחד מהם.

המשמעות

• הגברת הייצוג הפוליטי בוועדה על חשבון הגורמים המקצועיים, ובפרט פוליטיזציה מוחלטת של מינוי שופטי בית המשפט העליון, בשל מנגנון שמתמרץ כל צד פוליטי להציג את המועמדים הכי קיצוניים שלו מבלי להגיע לפשרות בוועדה.
• המנגנון מאפשר לבחור שופטים לבית המשפט העליון בלי צורך לקבל הסכמה של נציגי השופטים בוועדה. הסיבה - במסגרת החוק החדש בוטל הרוב המיוחד שנדרש כדי למנות שופטים לבית המשפט העליון.
• במסגרת החוק החדש יש הוראה שעד להקמת הוועדה החדשה, הוועדה לבחירת שופטים הנוכחית תוכל לפעול ולמנות רק פה אחד שופטים.
• בפועל, גם אם הכנסת תתפזר ולא תוקם ממשלה, סביר שהוועדה לבחירת שופטים תמשיך להיות משותקת.

  

הסטטוס בבג"ץ

• בחודש יוני נערך דיון בעתירות בהרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון המהכנים, לאחר שהשופטים הוציאו צו על תנאי.
• השופטים אמורים לפרסם את פסק הדין שלהם בעניין, אך מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד, שופטי בית המשפט העליון יעשו הכול כדי להימנע ממצב שבו הם יכתבו פסק דין.
• אם השופטים יחליטו לפסול את החוק, תהיה זו הפעם השנייה שבג"ץ פוסל חוק יסוד, ומכאן סביר שהשופטים יבקשו להימנע מהכרעה ולראות אם המחוקקים החדשים יבטלו את החוק שאושר.

החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

• החוק ייכנס לתוקף ב-1.1.2027, כשעוד לא ברור אם תקום ממשלה חדשה, אך כן כשהכנסת החדשה כבר מכהנת.
• החוק מבטל את המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, כך שניתן יהיה להתעלם ממנה.
• החוק מאפשר לממשלה לשכור אדם שאינו היועץ המשפטי לממשלה כדי שייצג את עמדתה בבית המשפט, מבלי לבקש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה.
• לפי החוק החדש, רק אם הממשלה תאשר, היועץ המשפטי יוכל להציג את עמדתו, וגם זה - רק בנוסף לזו של עוה"ד שבחרה הממשלה.
• בנוסף, בתוך 30 יום מכניסתו של החוק לתוקף, על הממשלה יהיה להחליט על הדרך שבה ממנים ומפטרים יועץ משפטי לממשלה.

  

המשמעות

• החוק מאפשר לממשלה לבטל את הבלעדיות של היועץ המשפטי לממשלה בייצוג המדינה בערכאות.
• בנוסף, הממשלה תוכל לשלוט במינוי של היועצים המשפטיים ובפיטוריהם.
• גם ממשלת מעבר תוכל לקבוע הסדר משלה כיצד לפטר ולמנות יועץ משפטי לממשלה.

הסטטוס בבג"ץ

• דיון בעתירות שהוגשו נקבע לסוף חודש דצמבר.
• בשלב זה השופטים לא הוציאו צו שיקפיא את תחולת החוק, כך שנכון להיום, הוא אמור להיכנס לתוקף ב-1.1.27.

חוק מח"ש

• בעקבות החלטת בג"ץ להקפיא את המינויים במסגרת חוק מח"ש החדש עד למתן החלטה אחרת, החוק אמור להיכנס לתוקף במלואו ב-15.2.2027.
• החוק מפריד את מח"ש (המחלקה לחקירת השוטרים) מפרקליטות המדינה, מקנה לה סמכויות תביעה עצמאיות מהיועצת המשפטית לממשלה, מכפיף את המחלקה לשר המשפטים ומקים מנגנון חדש למינוי לראש המחלקה.
• החוק מקים בעל תפקיד חדש - "הממונה על התיאום" של חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקת בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהחליט מי יטפל בתיק.

  

המשמעות

• ראש המחלקה ייבחר בידי ועדה פוליטית, ועדה שרוב חבריה ימונו בידי פוליטיקאים במקום שימונה בידי ועדה של נציבות שירות המדינה.
• לא היועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל המילה האחרונה בחקירות רגישות, אלא "הממונה על התיאום".

הסטטוס בבג"ץ

• השופטים הוציאו צו ביניים שמקפיא את המינויים של ראש מח"ש ואת הממונה על התיאום, עד למתן החלטה אחרת. לפי השופטים, הם עשו זאת בשל "ההשלכות המיידיות על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים ובשל תקופת הבחירות".
• דיון בעתירות שהוגשו נגד החוק נקבע לסוף חודש דצמבר.

חוק הנבצרות

• החוק ייכנס לתוקף עם השבעת הכנסת החדשה, בעקבות פסיקת בג"ץ.
• החוק החדש מגדיר במפורש מתי נבצר מראש ממשלה לכהן בתפקידו, ומבטל בפסיקה סמכות שנקבעה ליועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות.
• בנוסף, החוק החדש שולל פרשנות ולפיה הליכים פליליים עשויים להפוך את ראש הממשלה למי שנבצר ממנו לבצע את תפקידו.
• לפי החוק, העילה לנבצרות היא אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד, מי שיוכל להכריז על נבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו באישור שני שלישים מחברי ועדת הכנסת, או שתחליט על כך הממשלה ברוב 3/4 מחבריה, החלטה שתובא לאישור ועדת הכנסת, שגם שם יצטרך להיות רוב גדול כדי להאריך את הנבצרות אל מעבר לשבוע.
• רוב של שישה שופטי בג"ץ נגד שלושה קבע כי התיקון לחוק היסוד נעשה בתוך שימוש לרעה. לפי השופטים, תיקון החוק פרסונלי לבנימין נתניהו, ומסיבה זו הם לא פסלו אותו ודחו את תחולתו לכנסת ה-26.

חוק התקשורת

• היה אמור להיכנס לתוקף במלואו במהלך השנתיים הקרובות.
• לאחרונה הקפיא בג"ץ את החוק והוציא גם צו על תנאי בעתירות נגדו, בשל שאלות כבדות משקל שהתעוררו במהלך חקיקת החוק.
• המשמעות: השופטים מאותתים שהם סבורים שיש עילה לפסול את החוק, ובשל כך החוק טרם נכנס לתוקף. מכאן ייתכן שהשופטים יחכו להחלטת הכנסת החדשה בנוגע לחוק.