עימות שעה לסגירת הסכמי העודפים: הנדל וזליכה טוענים שקיבלו פנייה מווינטר, הוא מכחיש | אלה טענות הצדדים

11 ימים לבחירות - מגיעים לישורת האחרונה: היום (שישי) יחלוף המועד האחרון שבו המפלגות השונות יכולות לחתום אחת עם השנייה על הסכם עודפים. יועז הנדל וירון זליכה הציעו השבוע לווינטר לחתום איתם על הסכם "ולייצר גוש חוסם למפלגות לא ציוניות". לדבריהם - הוא סירב לחתום.

לפי ההודעה שפרסמה מפלגתה "המילואימניקים-הכלכלית" נכתב כי אמש ביקש וינטר לחתום על הסכם עודפים איתם - אך ללא הסכמה לתנאי שהציבו לו במפלגה. בעקבות כך הנדל וזליכה החליט שלא לחתום עימו. במפלגת עמך ישראל הכחישו כי בוצעה פנייה כזאת: "ספין הזוי ושקרי של הפוליטיקה הישנה".

"אנחנו רואים בווינטר איש ראוי ושותף פוטנציאלי. אך כל עוד אינו מתחייב לשבת רק בממשלה ציונית - לא נשים את המצביעים שלנו בסיכונים שקולותיהם ילכו לגוש החרדי של נתניהו עם המפלגות החרדיות", נמסר מטעם המפלגה. "אנחנו קוראים שוב לווינטר - תבחר בברית עם המילואימניקים במקום בברית עם המפלגות החרדיות".

במפלגת "עמך ישראל" הכחישו - ותקפו בחזרה: "לא בוצעה שום פניה אל מפלגת המילואימניקים מטעם עמך ישראל. יועז הנדל שעבר 8 מפלגות בעשור האחרון והקים ממשלה עם מנסור עבאס וירון זליכה שהינו תומך מרצ, לא יטיפו מוסר לאנשים חדשים שבאים להעיף את הפוליטיקה הישנה והבזויה. הם הקימו ממשלה פעם אחת עם מנסור עבאס והם יעשו זאת שוב".

המפלגות שכבר חתמו על הסכם עודפים - ואלו שלא

הראשונים לחתום על הסכמי העודפים היו מפלגות גוש השינוי, שהודיעו בחודש שעבר על שני הסכמי עודפים שנחתמו. ביחד של נפתלי בנט חתמה על הסכם עודפים עם ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, וישר של גדי איזנקוט חתמה על הסכם עם הדמוקרטים בראשית יאיר גולן.

בהמשך הודיעו מפלגות נוספות על חתימת הסכמי עודפים: הרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין חתמה על הסכם עודפים עם רע"ם בראשות מנסור עבאס, הליכוד בראשות בנימין נתניהו חתמה על הסכם עודפים עם מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', והמפלגות החרדיות ש"ס של אריה דרעי ויהדות התורה של יעקב אשר חתמו גם הן על הסכם.

עד כה לא חתמו על הסכמי עודפים עוצמה יהודית של איתמר בן גביר שהודיע כי לא יחתום על הסכם עם עמך ישראל, המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה, עמך ישראל של עופר וינטר, וכחול לבן של בני גנץ. לכל המפלגות נותר לחתום על הסכמים עד היום אם הן חפצות בכך, המועד האחרון לסגירת ההסכמים.

מספר 2 במפלגת "עמך ישראל" יוסף חדאד קרא לאיתמר בן גביר לחתום על הסכם עודפים בשישי תרבות במשען - "תפסיק להיות ילד, תתבגר, אם אתה לא רוצה לסכן את מחנה הימין - תחתום".

אז מה זה הסכם עודפים?

הסכם עודפים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לכנסת ומטרתו לחלק ביניהן את המושבים שנותרו אחרי החלוקה הראשונית. במצב האידיאלי, כדי למנוע בזבוז קולות בגוש, צריך שיהיה מספר זוגי של מפלגות כדי לארגן את ההסכמים. המפלגות שחותמות על הסכם העודפים האחת עם השנייה צריכות לקוות ששתיהן יעברו את אחוז החסימה - אחרת ההסכם לא תקף.

איך עובדת השיטה?

מספר הקולות הכשרים שקיבלה כל מפלגה מתחלק ב-120, כמספר חברי הכנסת. אז נקבע המודד, שהוא המספר לפיו יודעים כמה קולות שווה כל מושב. בבחירות האחרונות, לדוגמה, הוא עמד על 36,227 קולות.

לאחר החלוקה הראשונית, נותרים עוד כמה מושבים. בשביל לא לבזבז את הקולות, נכנסה ב-1973 שיטת בדר-עופר, על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר. השיטה עובדת כך שמחשבים עבור כל מפלגה את סך קולותיה הכשרים חלקי המנדטים שקיבלה עד כה, ומוסיפים אחד. המפלגה עם המדד הגבוה ביותר היא זו שמקבלת את המושב שנותר, וכך ממשיכים עד כיסוי כל המושבים הפנויים.

יתרון למפלגות הגדולות - אבל גם הקטנות יכולות להרוויח

מפלגות עם הסכמי עודפים מחושבות יחד במסגרת ההסכמים, והסיכוי שלהן לזכות במושב גדל. בחלוקה הפנימית בין שתי הרשימות, בדרך כלל המפלגה הגדולה היא זו שתרוויח את המנדט הנוסף.

אלא שאם המפלגה הקטנה היא הקרובה יותר להשיג את המנדט, מבחינת הקולות שקיבלה, המושב ילך אליה. מקרה כזה קרה ב-2021 - אז קיבלה מרצ מנדט נוסף בזכות הסכם העודפים עם מפלגת העבודה. לכן, לשתי המפלגות שבאותו הגוש יש אינטרס לחתום אחת עם השנייה על הסכמי העודפים.