"מספר הקסם": כמה קולות נדרשים כדי לעבור את אחוז החסימה?

החדשות בקצרה:

• מרכז טאוב מצביע על עלייה חדה ברף הנדרש לצליחת אחוז החסימה בבחירות.
• בבחירות 2022 אבדו תחת אחוז החסימה כ-420 אלף קולות המהווים כ-10 מנדטים.
• בשיעור הצבעה של 75% תידרש מפלגה לכ-180 אלף קולות כדי להיכנס לכנסת.
• מפלגה שלא תבטיח 200 אלף קולות עלולה שלא להיכנס לכנסת.
• סקר חדשות 12: אם הבחירות היו נערכות היום, כ-6.4% מקולות המצביעים היו "נשרפים".

מערכת הבחירות לכנסת ה-26 כבר בעיצומה, ומסמך מיוחד שפרסם אתמול (שלישי) מרכז טאוב מצביע על עלייה חדה ברף שנדרש עבור צליחת אחוז החסימה והכניסה אל הכנסת, ועל חשש מאובדן קולות. במסמך מזכירים את הגידול באוכלוסיית הבוחרים מאז הבחירות הקודמות (לכנסת ה-25), ואת מספר הקולות ש"נשרפו" אז שעמד על יותר מ-400 אלף.

בבחירות לכנסת ה-25 שנערכו בנובמבר 2022, ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה כ-420 אלף קולות. הקולות המבוזבזים היוו אז כ-8.8% מסך הקולות הכשרים, והם שווי ערך ל-10 מושבים בכנסת. נזכיר כי אחוז החסימה שעומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, הוא מה שנדרש כדי להיכנס לכנסת.

במרכז טאוב מזהירים הפיכתכם בפועל של המצביעים לאותן המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לאזרחים שלא זכו לייצוג, מחלישה את אמון הציבור בדמוקרטיה ובמוסדותיה. בשל כך, הם מציינים כמה גורמים שמשפיעים על מספר הקולות הדרוש כדי להיכנס לכנסת.

אחוז החסימה

עם הקמת המדינה, בכלל לא היה "אחוז חסימה". מערכת הבחירות הייתה טהורה מבחינת הייצוג היחסי, ובשביל להיבחר לכנסת, היה צורך ב-0.833% מקולות הבוחרים, 100% חלקי 120 מושבים בכנסת. עם השנים ולאורך מערכות הבחירות השונות הוחלט להעלות את אחוז החסימה, תחילה ל-1%, בהמשך ל-1.5% ול-2%, ועד שנקבע כי יעמוד על 3.25%, שיעור ששווה ערך לכארבעה מושבים בכנסת.

מספר בעלי זכות ההצבעה

מספר בעלי זכות ההצבעה, גורם דמוגרפי, גדל עם השנים בהתאם לצמיחת האוכלוסייה בישראל. לאורך השנים גדלה האוכלוסייה בישראל ועל כן עלה גם מספר בעלי זכות ההצבעה. במרכז טאוב מציינים כי בין הבחירות של יוני 1992 לבחירות של נובמבר 2022, מספר בעלי זכות הבחירה כמעט הכפיל את עצמו.

כך למשל בבחירות 1992 מספר בעלי זכות ההצבעה עמד על 3,409,015, בבחירות 2003 מספר בעלי זכות ההצבעה עמד על 4,702,079, בבחירות 2013 מספר בעלי זכות ההצבעה עמד על 5,655,705 ובבחירות 2022 מספר בעלי זכות ההצבעה עמד על 6,788,804. במרכז מציינים כי הגידול במספר בעלי זכות ההצבעה שקול לקצב צמיחה שנתי של 2.3%.

שיעור ההצבעה

שיעור ההצבעה, הגורם שמניע אזרחים להצביע בבחירות, השתנה לאורך השנים מאז הבחירות הראשונות. בעשרים השנים הראשונות, שיעור ההצבעה בבחירות כמעט תמיד עמד על יותר מ-80%. מאז שנות ה-70 ועד סוף שנות ה-90 אחוז ההצבעה נע בטווח של 78%-79%, ובשנות ה-2000 הראשונות, ירד אחוז ההצבעה לכ-64%-72%, נתונים שמלווים אותנו עד מערכות הבחירות האחרונות, ובפרט ברצף מערכות הבחירות שבין 2019 ל-2022.

בין האירועים שהשפיעו על שיעור ההצבעה: האיניתיפאדה וגל הפיגועים שהביאו לירידה בשיעור ההצבעה, חרם בחירות מצד הערבים, מאמצי גיוס קולות והצבעות גושיות, והתארגנויות הצבעה לישראלים החיים בחו"ל.

הקולות הכשרים

במרכז טאוב מציינים גם את "הקולות הכשרים" כגורם משפיע, ובישראל, בין השאר בעקבות סוג פתק ההצבעה שנחשב "פשוט" וממזער טעויות מצד בוחרים, שיעורם של הקולות הכשרים מתוך כלל הקולות גבוה מאוד (ממוצע של 99.38% במערכו הבחירות האחרונות).

מספר הקסם: איך מחשבים את אחוז החסימה?

מספר הקולות המוחלט שנדרש ממפלגה כדי להיכנס לכנסת הוא מכפלה של ארבעת הגורמים שצוינו (אחוז החסימה, מספר בעלי זכות הבחירה, שיעור ההצבעה ושיעור הקולות שנמצאו כשרים). מכיוון שאחוז החסימה נקבע והוא ידוע, והגורם הדמוגרפי גם ניתן לחיזוי, מסתמן כי בבחירות הקרובות יהיו כ-7.561 מיליון בעלי זכות הצבעה בבחירות הקרובות (בחישוב עד ספטמבר 2026), נתון שמעיד על עלייה של כ-11% לעומת 6.789 מיליון בעלי זכות הצבעה בבחירות בנובמבר 2022.

בהסתכלות על ממוצע מספר הקולות הכשרים בחמש מערכות הבחירות האחרונות (99.38%), עבור חישוב מספר הקולות עבור כניסה לכנסת, חסר רק שיעור ההצבעה, ולמעשה כמה מבעלי זכות הבחירה יבחרו לממש את זכותם ויצביעו בבחירות. במרכז טאוב הציגו כמה תרחישים, החל מ-60% הצבעה ועד 80%.

במקרה שבו יצביעו רק כ-60% מבעלי זכות ההצבעה, כדי שמפלגה תצלח את אחוז החסימה ותוכל להיכנס לכנסת, היא תידרש לקבל 146 אלף קולות, במקרה שבו 70% מהציבור יצביעו, יידרשו כבר כ-171 אלף קולות. ובתרחיש של 80% הצבעה, יידרשו כ-195 אלף קולות.

במרכז טאוב מעריכים כי בצל שלוש שנות המלחמה ואי-היציבות המתמשכת, אחוז ההצבעה יישמר או יעלה. אם שיעור ההצבעה יגיע לכ-75%, מפלגה תידרש לכ-180 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. בנוסף, אם שיעורי ההצבעה יחזרו לרמות שאפיינו את שנות ה תשעים, מפלגה תזדקק ליותר מ-190,000 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.

בנוסף קוראים במרכז טאוב למפלגות הקטנות לשקול את הסיכויים שלהן להיכנס אל הכנסת, שכן, אם מפלגה לא תוכל להבטיח לפחות 200 אלף קולות במהלך חודש ספטמבר, עליה לפרוש מהמרוץ או להתאחד עם מפלגה אחרת. "כל צעד אחר טומן בחובו סיכון לחזרה על מחדל הקולות המבוזבזים של שנת 2022", נטען.

סקר חדשות 12 - המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה ו"שורפות קולות"

סקר חדשות 12 שפרסמנו ב"מהדורה המרכזית" השבוע העלה כי אילו הבחירות לכנסת היו נערכות אתמול, לפחות 4 מפלגות היו נשארות מתחת לאחוז החסימה. בית ציוני המילואימניקים, מפלגתם של חילי טרופר ויועז הנדל למשל, זכתה בסקר לנתון של 2.7% הצבעה, מה שמונע ממנה כניסה לכנסת.

בנוסף, בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה זכתה לנתון של 1.6%, מפלגת ימין חדשה בראשות גלעד ארדן זכתה ב-1.3%, וכחול לבן בראשות בני גנץ זכתה ל-0.8%. אם מחשבים את האחוזים של כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, מסתמן כי לפחות 6.4% מקולות המצביעים היו "נשרפים" ויורדים לטמיון (כ-7.7 מנדטים).

בסקר גם שאלנו על תרחיש של איחודים, בין השאר של מפלגות הגוש השלישי (ששלוש מהן לא עברו אמש את אחוז החסימה), ובתרחיש כזה מפלגות הגוש השלישי שכולל את כחול לבן של בני גנץ, המפלגה החדשה בראשות גלעד ארדן ומפלגתם של טרופר והנדל, היו זוכות לקבל יחד 6 מנדטים.