סקר: 1/4 מהישראלים שוקלים להתייעץ עם AI כדי להחליט למי להצביע

סקר מקיף של איגוד האינטרנט הישראלי שפורסם היום (ראשון) מעלה ממצאים מטרידים לקראת הבחירות לכנסת ה-26: כרבע מהישראלים שוקלים להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להחליט למי להצביע בבחירות. עוד לפי הסקר, רוב הציבור נתקל במידע שקרי סביב הבחירות, ורוב מוחלט מהציבור חושש מהחרפת השיח האלים ברשת.

לפי הסקר שנערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם של 1,005 ישראלים, כרבע מהם שוקלים להיעזר בבינה מלאכותית כדי להחליט למי להצביע, ורוב גדול נתקלו בחשבונות מזויפים ובמתחזים ברשת. בנוסף, הנתונים מלמדים כי 69% מהציבור חוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד שהשיח הפוליטי סביב מערכת הבחירות יוביל להחמרה באלימות ברשת.

"החשש מתקיים על רקע חשיפה נרחבת לדיסאינפורמציה", ציינו באיגוד האינטרנט הישראלי. "כ-71% מהציבור מדווחים כי נתקלו במידע כוזב סביב מערכת הבחירות לעיתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% אומרים שלא נתקלו בכך כלל. גם תופעת ההתחזות ברשת נפוצה. 56.8% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים בחשבונות מזויפים או מתחזים לעיתים קרובות או מדי פעם, בעוד שרק כ-20% אומרים שמעולם לא נתקלו בתופעה".

לצד זאת, נכתב כי הסקר מצביע על נוכחות משמעותית של שימוש פוגעני בבינה מלאכותית: 48.2% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים לעיתים קרובות או מדי פעם בשימוש ב-AI לצורך פגיעה באדם אחר או השמצתו, ו-25.6% נוספים נתקלים בכך לעיתים רחוקות.

באיגוד האינטרנט הישראלי מדגישים: ממצאי הסקר מצביעים על כך שהתחזות, דיסאינפורמציה ושימוש פוגעני ב-AI אינם עוד איומים עתידיים או תופעות שוליות, אלא חלק מהמציאות הנוכחית של המרחב המקוון. על רקע מערכת הבחירות, קיים חשש כי סיכונים קיימים במרחב הדיגיטלי ובהם אלימות, הסתה ודיסאינפורמציה - יתעצמו ואף יזינו זה את זה.

"מעניין לשים לב כי הדיסאינפורמציה סביב הבחירות אינה נחווית כתופעה השייכת למחנה פוליטי אחד בלבד", הוסיפו באיגוד האינטרנט הישראלי. "החשיפה אליה חוצה את המפה הפוליטית: 73.3% מהמשיבים המזוהים עם הימין דיווחו כי נחשפו לדיסאינפורמציה לעיתים קרובות או מדי פעם, לעומת 69.5% במרכז ו-68.9% בשמאל".

המדריך לבוחר: כך תתגוננו ממידע כוזב לקראת הבחירות

על רקע הממצאים ובהם שכרבע מהציבור שוקל להשתמש בבינה מלאכותית בבחירות, באיגוד האינטרנט הישראלי מפרסמים לקראת הבחירות מדריך להתמודדות עם מידע כוזב בבחירות במרחב הדיגיטלי, שנועד לסייע לבוחרות ולבוחרים לנווט בשטף המידע המאפיין תקופות בחירות ולהתמודד עם ניסיונות הטעיה ומניפולציה ברשת העלולים להשפיע על קבלת ההחלטות.

בין היתר ממליצים באיגוד לבדוק מי עומד מאחורי הידיעה, להעדיף מקורות מידע מוסמכים, להצליב מידע בין כמה מקורות ולבדוק את תאריך הפרסום ואת ההקשר שבו פורסם המידע. בנוסף, באיגוד האינטרנט מדגישים כי כלי AI וצ'אטבוטים יכולים להיות כלי עזר יעילים ללמידה, להשוואה בין עמדות ולהבנת מחלוקות ציבוריות, אך תשובה של מערכת AI אינה המלצה אובייקטיבית ואינה מקור סמכות בפני עצמה. "מערכות AI עלולות לטעות, להסתמך על מידע ישן, חלקי או שגוי, לבלבל בין עובדה לפרשנות, להשמיט הקשר חשוב ואף להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים".

"במקום לשאול כלי AI 'למי כדאי לי להצביע?', ממליץ האיגוד להשתמש בו ככלי לחקירה, להשוואה ולבדיקת מידע. בין השאר מציעים באיגוד האינטרנט לכתוב לכלי הבינה המלאכותי:

• "השווה בין עמדות המפלגות בנושא X. השתמש במקורות עדכניים, צרף מקור לכל טענה והפרד בין עובדות לפרשנות"
• "מהן עמדות המפלגות בנושא X, ומהם המקורות הרשמיים לעמדות האלה?"
• "הצג את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד המדיניות הזאת, בלי להמליץ לי באיזו עמדה לבחור"
• "אילו שאלות כדאי לי לשאול כדי להשוות בצורה הוגנת בין המועמדים בנושא הזה?"

בנוסף, באיגוד האינטרנט מדגישים: חשוב ביותר שלא להסתפק בתשובת ה-AI. יש לפתוח את המקורות שעליהם היא מתבססת, לוודא שהם קיימים ועדכניים ולבדוק שהם אכן תומכים בטענות שהוצגו.

ד"ר שקד דברן זיוון, רכזת אוריינות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה: "מערכת בחירות חופשית והוגנת תלויה לא רק ביכולת שלנו לבחור, אלא גם ביכולת שלנו לקבל החלטה על בסיס מידע אמין. כלי AI יכולים לעזור לנו להבין את הסוגיות שעל הפרק ולהשוות בין עמדות של מפלגות ומועמדים, אבל אסור להסתמך עליהם בעיניים עצומות. חשוב לבדוק את המקורות, להצליב מידע, לחשוב באופן ביקורתי - ובסוף לגבש את העמדה בעצמנו".