יכריע את הקרב בין הגושים? הכוח המשתנה של הקול הערבי

יותר מ-50% מערביי ישראל היו מצביעים למפלגות יהודיות וציוניות ולא לרשימות הערביות. הנתון הזה נראה היום כלקוח ממחוזות דמיוניים. הוא אכן רחוק מאוד מדפוסי ההצבעה בחברה הערבית כיום, אבל היו גם ימים כאלה.

השנה היא 1992, הבחירות הן בין ראש הממשלה המכהן יצחק שמיר ליושב ראש מפלגת העבודה יצחק רבין. הקול הערבי התפזר בנדיבות לרשימות מימין ומשמאל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראש המפלגות היהודיות הייתה אז מפלגת העבודה שזכתה באותן בחירות ל-20.3% מהקול הערבי, הליכוד נהנה מתמיכתם של כמעט 9% (!) מערביי ישראל, מרצ עם 10.3%, ש"ס עם 4.9% ועוד.

בבחירות אחר כך ישראל החליפה שיטה. ערביי ישראל יכלו לראשונה להצביע לרשימות ערביות ועדיין לבחור את ראש הממשלה המועדף עליהם בדילמה שבין נתניהו לפרס. זה מוביל לירידה חדה: "רק" 37.6% מהקולות הערביים הלכו למפלגות ציוניות. גם הנתון הזה נראה בלתי נתפס במציאות של ימינו.

המגמה נמשכה בחדות לתוך שנות האלפיים, אירועי אוקטובר, האינתיפאדה והפיגועים שהפכו את סדר היום לביטחוני וטעון רגשית גם עבור הציבור הערבי בישראל. השיח הפוליטי במפלגות הערביות הלך והקצין את הטון הלעומתי כלפי מדינת ישראל במתח הגובר מול הפלסטינים. והנרטיב הופך ויותר ויותר לאומי.

ובהילוך מהיר שלושה עשורים קדימה, בבחירות 2022, עמד שיעור ההצבעה הערבי למפלגות ציוניות על 14.2% בלבד, כך לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי.

וכדי להשלים את התמונה, כדאי גם לראות את שיעורי ההצבעה. בשנות ה-80 וה-90, נעו שיעורי ההצבעה במגזר הערבי בין 70-75%. בראשית שנות האלפיים, על רקע האירועים המדוברים, שיעור ההצבעה צנחו לשפל חסר תקדים עם 18% בלבד. הם עלו חזרה מאז, אבל לא לרמות ההיסטוריות. ב-2020 הרשימה המשותפת החזירה את נתוני ההצבעה לנתון שיא (מאז בחירות 1999) עם 64.8% ו-15 מנדטים. פיצול הרשימה ב-2021 הקריס חזרה את ההשתתפות בהצבעה ל-44.5%, ובבחירות 2022 הייתה התאוששות קלה ועלייה ל-53.2%.

והינה הגענו לבחירות 2026, אחרי כל הנתונים והמספרים. משקלו של הקול הערבי נקבע מעצם השפעתו על הקול היהודי. במציאות הפוליטית המקוטבת לגושים שכרגע נמצאים במרחק לא מבוטל מ-61 מנדטים, שיעורי ההצבעה בחברה הערבית לא ישפיעו על מרכז הכובד של הקול הערבי בסדר היום של כנסת ישראל הבאה - אלא על השאלה איזה גוש יצליח להביא יותר קולות ציוניים.

תחשבו על 15 המנדטים שהביאה המשותפת בשעתו. כדי שנתניהו או איזנקוט יוכלו להגיע ל-61, הם יצטרכו להקריס את הצד השני ל-44 מנדטים, מה שלא נראה כרגע באף אחד מהסקרים.