בנימין נתניהו של "ארץ נהדרת", שתהה "מי זה אבי מעוז", לא לבד. עד לפני כמה שבועות מעוז היה אנונימי עבור רוב הישראלים, אבל כבר בזמן קצר הוכיח שהוא יודע לעבוד. כסיעת יחיד הוא הצליח לקבל מינוי של סגן שר במשרד ראש הממשלה, רשות חדשה משלו לזהות לאומית-יהודית שתפעל בדמותו – וסמכויות על תכנים שייכנסו למערכת החינוך.
מעוז, בן 66, נולד בשכונה דתית בפאתי חיפה האדומה של שנות ה-50 כאביגדור פישהיימר - "על שם סבי שנרצח בשואה", הסביר בעבר. הוא התגייס לנח"ל ושירת תחת מפקד הפלוגה בוגי יעלון והמ"מ אברום בורג.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כשהשתחרר היה ממקימי ההתנחלות הקיבוצית מגדל עוז בגוש עציון. הדסה פורמן, אלמנתו של הרב מנחם פורמן ז"ל, נזכרת בהקמת ההתנחלות: "כולם היו מאוד צעירים, בוגרי צבא ושנת שירות. אבי היה מאוד בולט שם, אדם מאוד מעורב ואכפתי, מאוד אידיאליסט, מתמסר".
"אז הוא היה הרבה יותר פתוח"
באותם ימים רבו וחברו הקרוב היה בעלה המנוח של הדס, הרב מנחם פורמן, שלימים נודע כרב הפיסניק, ההומניסט, שהטיף לדיאלוג עם הערבים, חתירה לשלום וקידום רעיון המדינה הדו-לאומית. "בכלל אז הוא לא היה נראה לי קיצוני והוא היה הרבה יותר פתוח, באמת מעניין לראות שהוא נעשה הרבה יותר סגור", מוסיפה פורמן. "אם אפשר לסמן 180 מעלות אז זה מה שהוא עשה, ממש תנועה הפוכה".
תחילת השינוי הייתה בשנות ה-80, אז נולד בנו הבכור מתוך 10 והוא הצטרף עם משפחתו לגרעין המייסד של ההתיישבות היהודית בעיר דוד במזרח ירושלים, באמצע סילוואן הערבית, שם הוא מתגורר עד היום. מעוז ניהל את רכישת הקרקעות והבתים, את יחסי הציבור ואת המאבק המשפטי על השטח שסיפק מאז אין-ספור הזדמנויות לחיכוכים.
במקביל התחיל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם פגש לראשונה ברב טאו – אז עדיין חלק מהזרם המרכזי של הציונות הדתית ובשני העשורים האחרונים המנהיג הרוחני של ישיבת הר המור השמרנית והקיצונית. יאיר שלג, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומחבר הספר "החרד"לים", מפרט: "התפיסה של הרב טאו היא להיות נבחרת שמסמנת קו טהרני במיוחד, תפיסה שרואה ביהדות משק אוטרקי וחוששת מאוד מכל השפעה חיצונית של גורמים לא יהודיים. יש לו באמת איזו פרנויה קשה בעניין של תיאוריות קונספירציה שלפיה ההשפעות האלה מתוכננות, הן מזימה מערבית לקלקל את הרוח היהודית הטהורה".
"שאלו איך הוא יכול להיות מנכ"ל"
במקביל ללימודים התורניים, מעוז הצטרף למטה המאבק לשחרורו של נתן שרנסקי מהכלא הסובייטי. הוא נסע בכל העולם עם אביטל והיה אחראי לתכנון אסטרטגי, איש שקול שממוקד במטרה", נזכר שרנסקי. השניים המשיכו לעבוד יחד גם אחרי ששרנסקי שוחרר מהכלא והשתלב בפוליטיקה הישראלית: תחילה כמנכ"ל מפלגת ישראל בעלייה ולאחר מכן כמנכ"ל משרד הפנים בתקופתו של שרנסקי כשר.
"בפעם הראשונה שהצעתי אותו כמנכ"ל אמרו 'ציציות בחוץ, סנדלים, גר בעיר דוד, ההשכלה שלו היא ישיבה גבוהה – איך הוא יכול להיות מנכ"ל?'", משחזר שרנסקי. "אחרי חצי שנה כבר לא היו שאלות, כולם כל כך העריצו אותו – משמאל קיצוני ומימין קיצוני, דתיים וחילונים, כולם העריכו את המקצועיות שלו וההוגנות שלו".
למרות ההערכה המקצועית היו נושאים שבהם שרנסקי כשר והמנכ"ל הנמרץ שלו לא ראו עין בעין, כמו סוגיית הגיור והקשר עם יהודי התפוצות, שהוסכם שמעוז לא יטפל בהם. "אני צריך להיפגש הרבה עם נציגים של תנועה רפורמית וקונסרבטיבית, אלה נושאים שאבי מעוז לא רצה להיות מעורב בהם בגלל שהוא והרבנים של הציונות הדתית לא מסכימים איתם", נזכר שרנסקי.
ובכל זאת כששרנסקי עבר למשרד השיכון, מעוז המשיך איתו ונשאר מנכ"ל המשרד גם כשאפי איתם נכנס ללשכת השר. רק ב-2004 עזב את המשרד על רקע ההתנתקות ועבר לשוק הפרטי. שנה אחר כך הוא היה מ"כוכבי" הדוח של עו"ד טליה ששון בנושא המאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון: מתברר שמעוז, שכונה "אבי המאחזים", נתן לאנשי מועצת יש"ע לנהל בפועל את המשרד הממשלתי ומתח את גבולות החוק לטובת קידום האידיאולוגיה שלו.
"הנושא הלהט"בי מטריף אותו"
לפני כשלוש שנים הוא הקים את מפלגת נעם, שמקדמת שמרנות דתית, ערכים אנטי-ליברליים ומאבק בקהילת הלהט"ב. לפי שלג, "נושאים כמו שבת וכשרות פחות מעניינים אותו ויותר השאלה של קדושת החיים היהודיים. ולכן הנושא הלהט"בי מטריף אותו כי מבחינתו זה שיבוש החיים הנורמליים וחיי הקדושה של משפחה יהודית שאמורה להיות גבר, אישה וילדים. הוא גם רואה בזה איזושהי מזימה שנועדה לפורר את הזהות היהודית ולכן זה מסוכן וצריך להיאבק בזה בכל העוצמה".
מנהיגה הרוחני של נעם הוא הרב טאו שבתקופה האחרונה הוגשו נגדו למשטרה תלונות על תקיפות מיניות, שמעוז מסרב להתייחס אליהן כרגע. בנושאים אחרים לעומת זאת מעוז שמח להתראיין ולפרוש את משנתו - על מעמד האישה, קהילת הלהט"ב וקידום מדיניות יהודית-הלכתית בפרהסיה.
- "אשתי הייתה קצינה והיא אומרת לכל הנכדות: 'אל תתגייסו לצה"ל, תתגייסו לשירות לאומי'"
- "אישה לא צריכה להתגייס לצה"ל, התרומה העיקרית שלה היא שתגדל את המשפחה שלה לתפארת, תשתדל ללדת כמה שהקדוש ברוך הוא נותן"
- "כשהשיקול העיקרי של צה"ל בבניית הכוח הוא ענייני המגדר ושוויון בין גברים לנשים, זה מביא להחלשת צה"ל"
- "את יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – צריך לבטל"
- "צריכים לשנות את המסלול של המדינה, מעלים מחדש את המדינה על מסלול הזהות היהודית והמדינה היהודית"
- "ממליץ לאפשר מציאות של הפרדה בין המינים"
- "את כוחו הבלתי מוגבל של בית המשפט העליון יש להגביל"
- "נתעדף טיפולי המרה ונאסור ניתוחי המרה"
- "מכניסים ספק בילדים - אולי אתה בן? אולי אתה בת? עוברים למשפחה - אולי יש לך משפחה עם אבא ואימא? אולי יש לך משפחה אחרת? עוברים לזהות הלאומית שלנו"
- "צריכה להיות רשות רביעית - רשות הרבנות הראשית, ומעמד הרבנות הראשית צריך להיות חזק כמו יתר הרשויות"
כשדברים אלה ואחרים עוררו תגובות מחאה, מעוז קצת נעלב. "אני אומר דברים עם תוכן והם משיבים לי 'חשוך', 'איראן', 'הומופוב', 'מיזוגן', 'גזענות' וכדומה - תתמודדו".
"יכולת אין-סופית להחדיר מסרים"
אלא שעכשיו מעוז קרוב מתמיד לעבור משלב הדיבורים למעשים, עם קבלת האחריות על היחידה לתוכניות חיצוניות וקידום שותפויות במשרד החינוך. "3,000 תוכניות לימוד כתבו עמותות שמאל של פרוגרס רדיקלי עם מימון זר, אנחנו הולכים להילחם בחדירת הפרוגרס הרדיקלי", הצהיר.
שרת החינוך לשעבר יולי תמיר אומרת בדאגה: "אם אבי מעוז יעשה את מה שהוא אומר וימחק תוכניות של זכויות אדם, של שוויון לנשים, של הגנה על הקהילה ההומו-לסבית, מנהלי בתי הספר – גם אם הם ירצו – לא יוכלו באמצעות הכספים של מדינת ישראל להזמין את התוכניות האלה. מצד שני הוא יכול להוסיף תוכניות כאוות נפשו".
ותמיר מוסיפה: "אני סומכת על המנהלים מאוד אבל אתה לא יכול לדעת אם מאחורי תוכנית 'נאיבית' שנקראת 'בואו של הנחליאלי לארצנו' לא מסתתר נחליאלי שנוחת במאחז בלתי חוקי, שבספר כל הילדים נפרדים בנים ובנות, כולם דתיים ואומרים טקסטים לאומניים. יש פה יכולת אין-סופית להחדיר מסרים ומעוז אומר בכנות 'זה מה שאני רוצה לעשות' אז אני חייבת להאמין לו".
לימור לבנת, גם היא שרת החינוך לשעבר, מזהירה: "אנחנו עשינו דרך מאוד ארוכה וחשובה בכל מה שנוגע למעמד האישה ופתאום נלך שנות אור לאחור? הרי זה מה שהוא מציע וקשה לחיות עם זה, כך גם בנוגע לקהילה הגאה. למה מפקידים את הדבר הזה בידיו? איך נתניהו, שאלו לא עמדותיו ולא דעותיו ואני יודעת את זה כי אני מכירה אותו מקרוב, איך הוא נתן בידו את הדבר הזה"?
הקש שישבור את גב הגמל הליברלי?
מינוי נוסף שמעורר מחלוקת וחשש הוא הפקדת האחריות על יחידת נתיב - ארגון שאחראי לקשר עם יהודי ברית המועצות לשעבר ובין היתר ממיין את הזכאים לעלות לארץ לפי חוק השבות - בידי מעוז. ושרנסקי אומר: "לדעתי יש כאן איזושהי אי הבנה בסיסית - מי זכאי ולא זכאי מוגדר לפי חוק השבות. יותר מ-30 שנה שאני מכיר שיש מאמצים לשנות את חוק השבות וברוך השם עד עכשיו לא הצליחו":
אבי מעוז נחשב איש עבודה, נחוש וביצועיסט. הוא בא לקדם את האידיאולוגיה שלו בלי לגמגם ובלי להתנצל. הקונסטלציה הפוליטית וראש הממשלה המיועד שמו אותו בעמדת כוח והשפעה – איש שאין סיבה לחשוב שלא יפעל בכל כוחו לקדם את התפיסות והערכים שבשמם נבחר. ואולי הוא יהיה הקש שישבור את גב הגמל הליברלי.
"ברור לי שהפסדנו בבחירות אבל אבי מעוז מייצג את האחוז הכי קיצוני בצד שזכה בבחירות", אומרת תמיר. "הוא הכי קיצוני, זה לא הגיוני, לא נכון ולא מוסרי להשליט את האחוז הזה על כלל המערכת - זה עיוות של המינוח של ייצוג בכל דרך אפשרית שאני יכולה לחשוב עליה".
ושרנסקי מסייג: "יש לי הרבה חילוקי דעות עם אבי מעוז סביב מפלגת נועם. אבל אני מתקומם נגד מסע ההשמצות נגד אבי. אני תמיד מעדיף ממשלת אחדות ותיאום בין העמדות ואני חושב שדווקא אבי מעוז הוכיח שהוא יודע לעשות את זה".
מנגד, לבנת טוענת: "רבים מאוד ממצביעי הליכוד לא הצביעו בשביל זה, הם הצביעו בשביל נתניהו והליכוד שהיא מפלגה לאומית ליברלית. אני מקווה שהוא לא ייכנע והוא יעמוד על כך שאבי מעוז לא יוכל לגעת בקודש הקודשים, בדברים האלה שהם כל כך חשובים ולנו ולחברה כולה. יש קצוות שעדיין חיים בחושך הזה אבל רוב הציבור חושב אחרת".