הציבור מוטרד מאוד מהפערים החברתיים, ובחר בהם במקום השני מכל הנושאים החברתיים הבוערים לטיפול הממשלה הבאה, מיד אחרי החינוך, בפרויקט המיוחד של N12, עמותת 121 וקרן רש״י. אחד מכל עשרה גולשים בחר בנושא זה בעדיפות ראשונה ברמה הארצית.
המשבר הכלכלי שפקד את ישראל בעקבות הקורונה החמיר את הפערים החברתיים המשמעותיים, שהיו קיימים עוד טרם המגפה. בהתאם, ניתן לראות שההצבעה על הנושא הייתה משמעותית במיוחד באזורים הפריפריאליים יותר, כמו הגליל העליון ודרום הנגב. הגולשים המודאגים ביותר מהפערים הם מהפריפריה, בהם תושבי קריית שמונה ואופקים.
אז מה מצפים הישראלים שהממשלה הבאה תעשה בנושא? הנה ההמלצות המרכזיות שהעליתם למפת הדרכים החברתית, שאנו יוצרים יחד איתכם בפרויקט #לי_זה_משנה, ותוצג לממשלה הבאה.
רשת ביטחון חברתית
התמיכה הממשלתית למי שזקוקים לסיוע היא נושא שאליו התייחסו גולשים רבים. בתיה מבת-ים, למשל, כתבה בשם "הקשישים שמקבלים רק ביטוח לאומי ואין להם פנסיה" וביקשה "לפחות שיתנו לנו את שכר המינימום". רבים אחרים הזכירו את קצבאות הנכות הנמוכות.
גם חוסר הביטחון התזונתי הטריד רבים מהכותבים. כיום, כמעט אחת מכל חמש במשפחות בישראל אינה יודעת כיצד תשיג את הארוחה הבאה, וחלקן חוות רעב של ממש. גבי מאשדוד כתב על הצורך לדאוג "לניצולי השואה, קשישים ומשפחות עניות שאין להם מה לאכול." מאיר מנתניה הוסיף: "כל העמותות שאוספות מצרכים לנזקקים, ובמיוחד בחגים, זו תעודת עניות למדינה."
משיתופי הגולשים ברור כי הם מצפים שהממשלה הבאה תדאג לכך שכל ישראלי יוכל לחיות בכבוד, גם אם הוא ומשפחתו חווים קשיים כלכליים. לשם כך, יהיה צורך להגדיל קצבאות כמו זקנה, נכות והבטחת הכנסה, כך שיאפשרו מחיה בכבוד.
הזדמנות שווה
תהילה מנתיבות העלתה את השאלה הקריטית: "איך מביאים את המדינה והחברה למצב שבו ההצלחה לא תלויה במאפייני המעמד ממנו באת?". עוז מחריש מייחל "שמקום המגורים של אדם או השתייכותו לקבוצה חברתית לא יהוו מחסום להצלחה".
>> ומה אתם חושבים שהממשלה הבאה צריכה לעשות? הצביעו והשפיעו
משבר הקורונה פגע במיוחד באוכלוסיות שלמכתחילה נאבקו להתקדם בחברה הישראלית. נשים, ובפרט אימהות חד-הוריות, נפגעו כלכלית ונפשית כשנותרו בבית עם הילדים בתקופות הסגר. הדור הצעיר כולו נותר ללא תמונת עתיד ברורה, אבל צעירים חסרי עורף משפחתי, בוגרי פנימיות רווחה וכפרי נוער, נפגעו במיוחד.
רבים מהגולשים ציינו שהם מצפים למתן הזדמנות שווה לכולם, ומכלל השיתופים עולה כי לשם כך הממשלה הבאה תהיה צריכה להשקיע במקומות שלא מאפשרים הזדמנות כזו. זה מתחיל, כפי שגולשים רבים ציינו, בחינוך הציבורי, שצריך להיות איכותי וברמה גבוהה, החל מגיל לידה.
שוויון ההזדמנויות ממשיך בחיזוק מערכת הרווחה, שצריכה לקבל משאבים מספיקים כדי לוודא שכל ילד/ה ונער/ה בסיכון מקבלים מענה לצרכיהם. ברמת המבוגרים, יש להבטיח שהמדינה נותנת כלים לאלה שנשארים כיום מאחור, כמו הכשרות מקצועיות למובטלים ולאנשים שאינם פונים ללימודים אקדמיים.
השקעה בפריפריה
אחד הפערים המרכזיים שהטרידו את הגולשים הוא הפער בין הפריפריה למרכז. אור מנתיבות רוצה "שאדם שגר בנתיבות יקבל יחס כמו אדם שחי בתל-אביב". הדס מאשדוד דורשת "שלכל ילד מהפריפריה תהיה הזדמנות שווה לקבל השכלה כמו שיש לילד במרכז".
אחד הפתרונות לכך הוא השקעה בתשתיות, כמו תחבורה, חינוך, תקשורת ואזורי תעסוקה, שירחיבו את ההזדמנויות לפיתוח כלכלי בפריפריה. מירי מאשקלון ציינה כי: "הפתרונות שנדרשים לצמצום פערים עוברים בהשקעה בתשתיות, יצירת מקומות עבודה, ופיתוח והרחבת אפשרויות התעסוקה בפריפריה". ואילו הראל מאל-טל סבור כי "שוויון הזדמנויות וצמצום פערים מחייבים גם השקעה בתשתיות פיזיות וטכנולוגיות".
מעבר לכך, יש להסתכל גם על העוולות המייצרות פערים בין רשויות מקומיות. רשויות שמקבלות הכנסות גבוהות יותר מתשלומי ארנונה, יכולות לספק שירותים טובים יותר ולמשוך אוכלוסיות חזקות יותר. כדי למנוע התרחבות של הפערים, הממשלה הבאה תצטרך להגדיל את מענקי האיזון לרשויות שהכנסותיהן העצמיות נמוכות.
אפשרות אחרת היא לבצע שינוי בחלוקה של שטחי השיפוט בין הרשויות כדי להבטיח שחלוקת ההכנסות מארנונה תהיה הוגנת וסבירה. רשויות מקומיות רבות הוכיחו במשבר הקורונה כי בזכות ההכרות שלהן עם השטח, הן יכולות לייצר פתרונות בתחומי החינוך והתעסוקה ולדאוג לרווחת התושבים במקומות שמהם השלטון המרכזי לא נתן מענה.
>> ומה אתם חושבים שהממשלה הבאה צריכה לעשות? הצביעו והשפיעו
שילוב אוכלוסיות
רבים מהגולשים כתבו על אוכלוסיות שנשארות מאחור בחברה הישראלית, ויותר מכל על החרדים והערבים. גיא ממודיעין התייחס למערכת הבחירות הקרובה והלין על כך ש"אין אף מפלגה שמציגה תוכנית רצינית לשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית במדינה". חאלד מסכנין ציין כי "יצירת שוויון הזדמנות בין יהודים וערבים תסייע בצמצום פערים".
בעשור האחרון, חלה התקדמות משמעותית בשיח על שילוב קבוצות אלה, אבל יש עדיין הרבה מה לעשות. הממשלה צריכה להשקיע יותר בתחומים כמו חינוך, תשתיות ותחבורה, ולהבטיח חלוקה שוויונית של תקציבים, בהתאם לצרכים ולא לכוח הפוליטי של כל קבוצה. מעבר לכך, רבים מהגולשים ציינו את הצורך להתעמת עם סוגיות רגישות, בעלות משמעות תרבותית, אידיאולוגית ולאומית, כמו שירות אזרחי וחלוקת קרקעות.
מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י הפועלת לצמצום הפערים החברתיים בישראל, ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך, אומרת כי "הקורונה הציפה פערים שהיו קיימים ואף העמיקה אותם. הפערים בין הפריפריה למרכז מתחילים כבר בגיל לידה, וההשלכות הכלכליות והחברתיות של המשבר מעמידות בסיכון אוכלוסיות שלמות שנולדו לתוך נקודת פתיחה לא שווה. החזקים ישרדו את הקורונה, אך האנשים שחיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ומשתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך, שאין בסביבתם שירותים רפואיים נגישים, שירותי חינוך מיטביים וגישה לתעסוקה איכותית, הם אלה ששילמו וישלמו את המחיר הכבד ביותר".
כהן הוסיפה: "ממשלות ישראל לדורותיהן לא השכילו להציב את צמצום הפערים בראש סולם העדיפויות ויישובי הפריפריה נשכחו מאחור. אחד הפתרונות לצמצום פערים הוא בהגדלת האוטונומיה של השלטון המקומי, לצד ליווי ומתן כלים לחיזוק התשתיות החברתיות של היישוב כבסיס לשינוי המציאות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית".
״אין ספק שהציבור יודע מה צריך לעשות כדי להקטין את הפערים החברתיים״, הוסיפה טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי ״מרגש לראות שהגולשים מבינים היטב כי הפערים חוצים את כל השדות החברתיים – משירותי הבריאות עד לחינוך, דרך ביטחון תזונתי, רמת הקצבאות והתשתיות התחבורתיות. השאלה הגדולה היא אם הממשלה הבאה תרים את הכפפה ותבצע את השינויים הנדרשים למען הציבור בכללותו״.