הבוקר שאחרי העימות: כך זה נראה בפעמיים הקודמות שנתניהו הסכים
במשך שנים נתניהו עמד בסירובו להגיע לעימות טלוויזיוני לקראת בחירות. בין אם מדובר בביטחון בניצחונו, אסטרטגיית קמפיין או החשש מהתקשורת, נראה שהאופציה הזו ירדה מהפרק מהר מאוד בכל פעם שעלתה על ידי יריביו. בשנות ה-90, לעומת זאת, נתניהו חשב אחרת והתייצב בשידור ישיר מול יריביו פעמיים. צפו בתזכורת
החלטתו של נתניהו לצאת אמש (שלישי) בקריאה ליריבו בבחירות, בני גנץ, להגיע לעימות טלוויזיוני, סיימה תקופה ארוכה של 21 שנים בהן נתניהו סרב פעם אחר פעם לקיים עימות שכזה. העימותים האחרונים שידעה ישראל היו בשנת 1996 בין נתניהו ופרס וכן ב-1999 בין נתניהו לאיציק מרדכי. הבוקר שאחרי, בו נקבע בעצם הלך הרוח הציבורי לאחר העימות, עשוי להיות גורלי לתוצאות הבחירות. אם זה יקרה גם בשנת 2020, זה יהיה העימות הראשון בעידן הרשתות החברתיות - ויהיה קשה לחזות כיצד עימות כזה ישפיע.
בשנת 1999, נתניהו הסכים לעימות טלוויזיוני אליו לא הגיע יריבו הבכיר בבחירות אהוד ברק. העימות התקיים מול יו"ר מפלגת המרכז איציק מרדכי ובהנחיית העיתונאי ניסים משעל, כשנתניהו היה באותם ימים בפיגור בסקרים. בכתבות הטלוויזיה שנערכו לאחר העימות, ניתן לחזות ברגעים מאחורי הקלעים וכן את המועמדים מתארגנים לקראת האירוע. איציק מרדכי נחשב למי שיצא עם ידו על העליונה לאחר העימות. העימות, ככל הנראה השפיע על תוצאות הבחירות - בהן נתניהו הפסיד לאהוד ברק.
בשנת 1996, נתניהו דחף לקיים עימות טלוויזיוני מול ראש הממשלה שמעון פרס. בכתבות שנערכו לאחר העימות, נתניהו נתפס בעין הציבורית כמי שניצח את העימות והציג את צדדיו החלשים של פרס המבוגר. ייתכן כי לעימות הייתה השפעה ניכרת על תוצאות הבחירות בסופו של דבר - ניצחון מפתיע לנתניהו בדרך לקדנציה הראשונה בתפקיד ראש הממשלה.