על דבר אחד אין מחלוקת בבחירות שיחלו מחר (שני), בפעם השלישית בתוך שנה: הן עולות הרבה מאוד כסף. ההליכה לקלפי שלוש פעמים בשנה משפיעה על הכיס של כול אחת ואחד - אלו המספרים המטרידים וגם היתרון המפתיעה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המחיר הכלכלי של המשבר הדמוקרטי הוא כדלקמן: מערכת הבחירות הראשונה באפריל 2019 עלתה לנו באופן ישיר 520 מיליון שקלים - בעיקר על חוק מימון מפלגות פריימריז ופעילות ועדת הבחירות.

מערכת הבחירות השנייה, בספטמבר 2019, כבר עלתה לנו יותר: 550 מיליון שקלים. המערכת הנוכחית, בחירות 2020 תעלה 650 מיליון שקלים באופן ישיר, בעיקר בגלל עלייה בתקציב ועדת הבחירות המרכזית. אבל מדובר בחלק הקטן: העלות העקיפה היא ההפסד למשק מיום השבתון של הבחירות.

ההפסד למשק נאמד על פי משרד האוצר ב-1.1 מיליארד שקלים. כלומר, משלושה ימי שבתון בשנה אחת נגרם הפסד למשק של 3.3 מיליארד שקלים. בתוך החישוב הזה נכנסים גם בעלי עסקים קטנים שחייבים לתת חופש לעובדים, כי עבודה ביום שבתון משמעה תשלום שכר כפול.

כיתה ריקה
אין פיתרון לכיתות לימוד חדשות. אילוסטרציה | אילוסטרציה: kateafter | Shutterstock.com

ובכל הזמן הזה הממשלה לא מתפקדת, התקציבים מוקפאים. מי שנפגעו מכך היו למשל תקציבי החינוך: כרגע אין פיתרון לכיתות לימוד חדשות, גם לקצבאות הנכים שאמורות לעלות אין כרגע מקור תקציבי. 

יתרון אחד קצת מלאכותי אפשר למצוא במצב הנוכחי: בגלל שהפעילות מוקפאת, הגירעון בינתיים קטן. את 2019 סיימו עם גירעון של 3.6%, התחזית האחרונה שהוצגה לממשלה הייתה שהוא יתנפח ל-3.8% ב-2020. אבל בגלל הקיפאון בתקציבים, יש ריסון של ההוצאות והגירעון כבר ירד ל-3.2%. 

אין לטעות: למרות צמצום הגירעון, עדיין מחכה כאב ראש גדול לשר האוצר הבא שכול זה יתגלגל לפתחו - וכמובן, בחירות רביעיות כבר מאיימות עלינו