5. הזבוב של בן דה לה קרם, "המרוץ לדראג של רופול"
בן דה לה קרם היא אחת המלכות היותר אנדרייטד של רופול, וחבל/ כשמתמודדות העונה השישית של "המרוץ לדראג" אותגרו לצעוד על המסלול במראה חייתי, רובן בחרו שמלות נאות ומחמיאות עם הדפס פראי זה או אחר. וזה אחלה, אבל בן לקחה את זה שלב אחד קדימה והפכה לזבוב. היא עלתה למסלולה כמו הזבוב האופנתי ביותר שאפשר לדמיין, ואף התכופפה, קיפצה וחיככה את ידיה בתחילת הצעדה על המסלול כדי לשוות לעצמה מראה זבובי מובהק. כמובן שלאחר מכן הגיעה ההזדקפות שחשפה מראה אופנתי עתידני מטריף, ובן דה לה קרם הוכיחה שגם המזיק המעצבן ביותר של הקיץ יכול להיות מהמם כמו אחרון הפרפרים.
4. "זבוב", "שובר שורות"
"זבוב" הוא כנראה הפרק הכי שנוי במחלוקת באחת הסדרות הנערצות של המאה ה-21 - כולו מורכב רק מדיאלוג בין וולט, רוקח המת' שהולך ונסחף לחיי פשע וג'סי, עוזרו הנאמן. השניים מנסים לבשל עוד מנה משובחת של המת' הכחול הכחול הזה, אך וולט מפתח אובססיה מובי-דיק-ית לזבוב טורדני שהתנחל במעבדה של השניים. לטענתו, אין דרך לייצר מת'אמפטמין איכותי כשהזבוב נמצא במעבדה. הפרק הוא מה שמכונה פרק "בקבוק": שם לפרק שמתרחש במקום אחד, מה שמהווה תירוץ לשבור שגרה, ובעיקר מהווה תירוץ לחסוך בכסף על שחקנים ולוקיישנים.
חלק מהמעריצים מאמינים שמדובר בפרק הגרוע בסדרה, כי הוא נטול סיפור ולא מקדם את העלילה בכלל. חלק חשבו שמדובר ביצירת מופת. אפשר, כמו ברוב המקרים, לקבוע שהאמת איפשהו באמצע: הוא יומרני ודורש ריכוז גבוה איפה שלא בהכרח מגיע לו, ובכל זאת - מדובר בהישג. בעזרת מיקום אחד וזבוב אחד, "שובר שורות" שיבצה באמצעה יצירת תיאטרון ניסיונית שחושפת במערומיה את הדינמיקה הרעילה והמרתקת של וולט וג'סי. תשנאו או תאהבו אותו, "זבוב" הוא תצוגת תכלית מרשימה של השחקנים בריאן קרנסטון ואהרון פול.
וגם את הזבוב של "שובר שורות" אפשר לקרוא כדימוי. זה סמל לריקבון מערכת היחסים של וולט וג'סי, וגם, עלילתית, משמש כדרך להזכיר לוולט את הפשע שעשה לג'סי בסוף העונה הקודמת, כשראה את ג'יין, חברתו המנוחה, נחנקת מהקיא של עצמה ונתן לה למות. במאי הפרק, ריאן ג'ונסון, אז במאי אינדי אהוב, המשיך משם למועמדות לאוסקר על כתיבת הסרט "רצח כתוב היטב" (שמתרחש ברובו בחלל סגור אחד), ולביים את הסרט הכי שנוי במחלוקת של "מלחמת הכוכבים", "אחרוני הג'דיי". מישהו מזהה כאן דפוס?
3. "בעל זבוב", וויליאם גולדינג
בכל זאת, אחת הקלאסיקות הספרותיות המשמעותיות של המאה ה-20 אשכרה נקראת "בעל זבוב". בעל זבוב הוא, למעשה, שם של מפלצת תנ"כית, שמקורה עוד בתרבות הכנענית, ובמרוצת השנים הוא הפך גם לאחד מכינוייו של השטן. בספרו של וויליאם גולדינג, "בעל זבוב" הוא קורבן חזיר שגיבורי הספר, ילדים שנתקעו על אי בודד, מעלים לכבוד מפלצת שהם מאמינים ששולטת על האי. ראש החזיר מושך אליו במהרה זבובים רבים, ובכך, יש שיגידו שהוא מסמל את הטבע המפלצתי והרקוב של האדם. ובמקום שהילדים האלו יירתעו מאותה מפלצתיות, הם סוגדים לה. הרי זבובים לא נמשכים למה שטוב ומתוק, אלא לרקוב ולמסריח. חשוב שנזכור זאת לעיתים קרובות יותר.
2. עימות סגני הנשיא פנס והאריס, 2020
הוא הופיע ללא יותר משתי דקות במהלך העימות בין פנס להאריס, ודווקא בגלל זה בולטוּת היתר שלו יכולה להיות נושא לדוקטורט. מייק פנס מדבר על הקונפליקט בין המשטרה לקהילה האפרו-אמריקאית, נושא שליטרלי העלה את אמריקה באש השנה. אבל נראה שכל מה שדיברו עליו אחרי העימות היה הזבוב שהתמקם על קודקודו של פנס, במקום על תוכן דבריו. הזבוב לא זז, לא זמזם בקול, אבל הנראות עצמה עשתה את כל ההבדל. לא אכפת לאינטרנט מה פנס אמר, אכפת לאינטרנט איך הוא נראה כשאמר זאת. והאם יש מטאפורה טובה מזו למאה ה-21?
אפשר להסתכל על זה מעוד כיוון - הזבוב בלט בין השאר בגלל שנחת דווקא על שיערו הלבן של פנס. לו היה עושה את אותו הדבר לקמאלה האריס הברונטית - האישה הלא-לבנה הראשונה שמתמודדת על סגן-נשיאות ארה"ב - לא היינו יודעים שהוא בכלל שם. בינתיים הזבוב של פנס נהיה לכוכב; רגעים ספורים אחרי העימות, המועמד לנשיאות ג'ו ביידן העלה לטוויטר תמונה שלו עם קוטל-זבובים, מלווה בכיתוב "Pitch in 5$ to help this campaign fly" (תרמו 5 דולרים כדי לגרום לקמפיין הזה להמריא, ומשחק מילים על המילה 'זבוב' באנגלית) וכך, בטוב טעם (הרי ביידן יכול היה להזכיר מה זבובים בדרך כלל אוהבים לכסות), המתחרה של טראמפ ופנס הצליח למנף את החיה המעצבנת לטובת גיוס כספים אחד אחרון לפני שהאומה תחליט אם הוא ראוי להיות מנהיג העולם החופשי.
1. "הזבוב" (1986) ו"הזבוב" (1958)
ובכל זאת, כשתישאל השאלה "מי הזבוב המפורסם ביותר בקולנוע ובטלוויזיה", התשובה היא כנראה ג'ף גולדבלום. "הזבוב", שביים דיוויד קרוננברג ב-1986, הוא רימייק לסרט מ-1958, שניהם מספרים על סת', מדען אקסצנטרי שממציא מכונת טלפורטציה, המשגרת בני אדם ממקום למקום. באחד מניסוייו סת' בודק את המכונה בעצמו, אך כשהיא מתחילה לפעול נכנס אליה זבוב, מה שמחבר את הדנ"א של סת' ושל הזבוב ובהדרגתיות הופך את סת' להכלאה גרוטסקית ומחליאה בין אדם לזבוב.
הסרט זכור בעיקר כאבן-דרך באיפור הקולנועי (המאפר, כריס וואלאס, זכה על עבודתו כאן באוסקר), וכהופעתו הקולנועית הגדולה ביותר של ג'ף גולדבלום, אחד מהכוכבים ההוליוודיים ההזויים אי פעם. "הזבוב" של קרוננברג כנראה בא לומר לנו שלא משנה כמה המדע והטכנולוגיה יתקדמו, בסופו של דבר איתני הטבע הפשוטים ביותר יכולים להביא למפלתנו - תזכורת חשובה ביותר כשהמירוץ לנשיאות הנוכחי קם ונופל על וירוס שתוקף את מנהיג המעצמה הגדולה בעולם ברגע הכי לא מתאים. הסרט היה להצלחה מסחררת, וסימן את כניסתו למיינסטרים של קרוננברג, אחד מבמאי האימה הבולטים והמגעילים ביותר של שלושים השנים האחרונות.