עד כמה שזה נשמע מוזר, עטלפי הפירות דומים לבני אדם יותר ממה שנראה לעין, לפחות בכל הקשור ליכולות הניווט למרחקים ארוכים. כך עולה מממצאי מחקר ישראלי שעקב לראשונה אחר היונק במעופו - החל מצאתו לעולם עד לגיל בגרות. הממצאים פורסמו היום (שישי) על שער כתב העת היוקרתי Science והם חושפים תוצאות מפתיעות: עטלפי פירות בונים במוחם מפה קוגניטיבית ראייתית של המרחב בדיוק כמו בני אדם, כשהם משתמשים בנקודות ציון בולטות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

במקרה זה, גורי העטלפים למדו להכיר את תל אביב באמצעות מבנים גדולים ומיוחדים, כמו מגדלי עזריאלי, דיזנגוף סנטר, תחנת הכוח רידינג ועוד. את המחקר פורץ הדרך ערכו פרופסור יוסי יובל והסטודנטים אמיתי כץ, לי הרתאן, איה גולדשטיין ומיכל הנדל מהמעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"שאלת היכולת של בעלי חיים לנווט למרחקים היא חידה מחקרית עתיקה", הסביר פרופ' יובל. "עטלפים, כידוע, הם אלופי העולם בניווט - הם עפים עשרות ק"מ בתוך שעות ספורות וחוזרים לנקודת המוצא. לצורך המחקר הזה השתמשנו במכשירי GPS זעירים פרי פיתוחנו, הקטנים ביותר בעולם, כדי לערוך ניסוי שלא נערך קודם".

פרופ' יובל סיפר כי מדובר במחקר חדשני שלא נעשה כמותו מעולם על בעלי חיים: "המטרה הייתה לעקוב אחר גורי עטלפים מהרגע שבו הם פורשים כנף ועד לבגרות, כדי להבין כיצד מתפתחת יכולת הניווט שלהם מאפס. לא נערך מחקר דומה על אף בעל חיים, והתוצאות מעניינות מאוד".

החוקרים עקבו אחר 22 גורי עטלפי פירות במושבה מיוחדת שגודלה באוניברסיטת תל אביב, כשהם סורקים את העיר בחיפוש אחר מזון. תוצאות המחקר מראות כי העטלפים התל אביבים מנווטים במרחב בדומה מאוד לתושבי העיר האחרים - בני האדם.

עטלפים בתל אביב (צילום: פרופ' יוסי יובל)
עטלפים בתל אביב | צילום: פרופ' יוסי יובל

"צריך להבין שעטלפים מנווטים באמצעות סונאר למרחקים קצרים - ליד עץ, למשל", אומר פרופ' יובל. "הסונאר לא עובד למרחקים גדולים. לשם כך עטלפי הפירות משתמשים בראייה. בסך הכול מיפינו כ-2,000 לילות תעופה של עטלפים בתל אביב, וגילינו שהעטלפים בונים לעצמם מפה מנטלית. הם לומדים לזהות ולהשתמש בציוני דרך של קומפלקסים מובהקים בתל אביב כנקודות ציון ויזואליות".

הראיה המובהקת ביותר למסקנה שאליה הגיעו החוקרים היא קיצורי הדרך שבהם השתמשו העטלפים. "כמו בני אדם, בשלב מסוים גם העטלף מגיע מנקודה לנקודה בקו שהוא עוד לא עף בו", מתאר פרופ' יובל. "מאחר שאנחנו הכרנו את היסטוריית התעופה של כל עטלף מאז שהיה גור, ידענו להצביע ולהגיד - הנה, כאן הוא עושה קיצור דרך בפעם הראשונה, ובאמת ראינו שבמסלולים חדשים ולא מוכרים, העטלף עף גבוה מעל לבניינים".

"הרמנו רחפנים למיקום ולגובה שלהם, וראינו שאכן מדובר בזווית ראייה שממנה אפשר לראות בבירור את מגדלי העיר. זו עוד דוגמא מפליאה לכך שבעלי חיים עושים שימוש ביציר כפיהם של בני אדם".