בזמן שרובנו יושבים בבית ותוהים איך יראה העתיד שלנו, הנה הזדמנות נפלאה לצלול קצת לעבר. תיבת האוצרות של ארכיון הסרטים הישראלי נפתחת לראשונה ומאפשרת מסע מרגש בזמן. במסגרת פרויקט הארכיון של סינמטק ירושלים בתמיכת מפעל הפיס, שמשיק אתר אינטרנט חדשני המאפשר לצפות בסרטי קולנוע ישראלי לדורותיהם ולשוטט בהיסטוריה המצולמת כפי שתועדה ביומני חדשות, בסרטים ביתיים ובסרטים נדירים החל מסוף המאה ה-19 ואילך, דיברנו עם שלושה אנשים שאיתרו קטעים מרגשים בהם צפו לראשונה. החומרים ההיסטוריים עברו מחקר ומיפוי מעמיק במטרה לאפשר לגולשים מכל העולם חיפוש ואיתור סרטים מההיסטוריה: חיפוש קטעים לפי שנים או על פי נקודות ציון במפה אינטראקטיבית, ולפי 7000 נושאים, 4000 אישים ועוד, ללא עלות, בעברית ובאנגלית.
"לראות את זה היום היה מרגש פי כמה וכמה"
רוני מילוא היה בן 17 כשנבחר לראשונה לראשות עיריית תל אביב, לפחות בגרסה של עיר הנוער בשנת 1966. ממש כמו בקטע נבואי, התיעוד ההיסטורי מפסטיבל עיר הנוער הרביעי בגני התערוכה בתל אביב מראה את ראש העיר הצעיר רוני מיליקובסקי (שהפך לימים למילוא), מוכתר על ידי ראש העיר דאז מרדכי נמיר בבית העירייה. אחרי 54 שנים, זכה מילוא לצפות בקטע הזה לראשונה. "זה היה מפגש מרגש. זה סיפור של הרבה שנים ושמחתי לראות שהייתי בחור צעיר, יפה ומוכשר. נבחרתי לראש עיר הנוער בבחירות שהיו בפורום של נציגי בתי הספר מכול רחבי תל אביב והייתה תחרות, היו מועמדים נוספים אבל אני הצלחתי להיבחר- כנראה שזה היה סימן להמשך דרך פוליטית הרבה שנים אחר כך", הוא מספר בחיוך.
מילוא מספר סיפור מתוק נוסף: "הייתי צריכה לנאום בטקס פתיחת עיר הנוער יחד עם ראש העיר נמיר, ומאוד התרגשתי. לכן, פניתי למנהיג המפלגה שהאמנתי בה, מנחם בגין וביקשתי מהעוזר שלו יחיאל קדישאי שיבקש מבגין לעזור לי לכתוב את הנאום שלי. לשמחתי בגין הסכים, ומצאתי את עצמי מגיע לדירת החדר וחצי שלו בתל אביב ליד היכל התרבות. כשהגעתי הוא אמר לי לשבת, נתן לי עט ונייר והכתיב לי נאום. כשהגעתי לטקס פתיחת עיר הנוער הקראתי את הנאום וראש העיר נמיר כל כך התרשם ממני, עד שהוא אמר לי: "בחור, אתה עוד תגיע רחוק בפוליטיקה". אחרי שנים, כשנבחרתי לראשות העיר תל אביב, שמחתי לראות שהיו במחלקת הנוער עובדים שזכו לעבוד גם בפתיחת עיר הנוער בזמני, והדבר הראשון שהם אמרו לי הוא שהם זוכרים את המשפט ההוא שנמיר אמר לי".
מילוא צפה בקטע הארכיון הזה בפעם הראשונה והתרגש. "אני זוכר את האירוע עצמו כמו היום. אבל לראות את זה היום, היה מרגש פי כמה וכמה".
"לקח לי יממה להתאושש מחוויית הצפייה הזאת"
עמרה זסלבסקי היא בתו של מרדכי נבון ז''ל, שהיה מייסד סרטי גבע והופיע בלמעלה מ-20 קטעי יומנים הנמצאים באתר הארכיון. בין הקטעים שפורסמו באתר, גם סרט מהלוויתו של נבון, אותה כמעט ולא זכרה זסלבסקי. "אבא שלי נפטר בשנת 1966, לפני 54 שנים, ללא שום הודעה מוקדמת. הוא נסע לאולפן בבוקר, התמוטט שם, ואחרי שלושה ימים נפטר. הייתי אז חיילת ואפילו לא הספקתי להגיד לו שלום. את ההלוויה שלו אני בקושי זוכרת וצפיתי בה בפעם הראשונה בזכות הארכיון".
בואו לצלול אל העבר בארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים>>
זסלבסקי זכרה שמדובר היה בלוויה המונית, אבל כל התקופה הזאת היא לא יותר מזיכרון עמום עבורה. כשהבינה שנפתח הארכיון, מיד ישבה לחפש קטעים של אביה, ולא האמינה למה שתמצא. "זו הייתה חוויה שקשה לי לתאר. ראיתי המון קטעים מצולמים של אבא שלי בעבר, זה לא חדש לי, אבל הפעם, זה היה מאוד מרגש. אני אפילו לא זוכרת למה הגעתי במדים, זו הייתה חוויה פשוט מטלטלת. ראיתי שם את אמא שלי, אחותי, קרובי משפחה והמון אנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון. לקח לי יממה להתאושש מחוויית הצפייה הזאת, הרגשתי שסגרתי מעגל. אני שמחה מאוד מהפרויקט הזה, עשו שם עבודה מרשימה של דיגיטציה והדבר היחיד שכואב לי הוא, שיעקב גרוס במאי סרטי התעודה, הסופר, המשורר והעיתונאי, שעשה הכול כדי לשמר ולשמור סרטים ישנים, לא זכה לראות את הרגע שבו כל הסרטים הישנים האלה הופכים נגישים לכולם.
"קטע ללא סאונד שהפך לפנטומימה מצחיקה מאוד"
חנני רפופורט זכה לראות בפעם הראשונה קטע היסטורי של אביו, עזריה רפופורט, מראיין את חנה רובינא. רפופורט זיהה את הקטע בתוך סרטון הומוריסטי שיצר רועי כפרי בשם "ארכיונובלה עם רובינא". חנני מספר: "אני פוגש את הארכיון בשני קטעים עד כה, הראשון הוא קטע שלא ראיתי מעולם של יומן הרצליה שבו אבא שלי מראיין את חנה רובינא. האמת היא, שאני אפילו לא יודע באיזו מסגרת זה קרה. אבא שלי קריין עשרות או מאות יומני כרמל, כך שלראות ולשמוע אותו לא היה חדש לי. הפעם, מדובר בקטע ללא סאונד שהפך לפנטומימה מצחיקה מאוד בזכות רועי כפרי. מה שהוא עשה זה נהדר, וכל כך חשוב להנגיש את החומרים למי שמבין בצורך לשמר אותם, ולצפות בהם. מיד שלחתי את הלינק לאמא ואחיות שלי ולנכדים שלו שלא ראו אותו אף פעם. הזיכרון הצילומי הוא מה שנשאר אחרינו, בטח בתקופה שלא היו בה רשתות חברתיות וזה חשוב מאוד להנגיש אוצר כזה".
רפופורט אף נתקל לראשונה גם בקטע נוסף, של שבט הצופים שלו אוסף תרומות למען קורבנות נפגעי רעש האדמה בטורקיה בשנת 1966 בו הוא זיהה את חבריו הרבים, שגם ריגש אותו מאוד. "אני ממשיך לחפש קטעים נוספים בתקווה להיתקל בפיסות היסטוריה נוספות וממליץ לאחרים לעשות זאת גם כן".
בואו לצלול אל העבר בארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים>>
קרדיטים לסרטונים:
רוני מילוא - עיר הנוער: באדיבות אולפני הרצליה
מרדכי - נבון הלוויה: באדיבות אולפני הרצליה
מרדכי נבון - טקס פרסים: באדיבות אולפני הרצליה
חנה רובינא: יוצר ומדובב: רועי כפרי, באדיבות אולפני הרצליה
בחזרה לעמוד הראשי של "ארכיון הסרטים הישראלי" ב-N12>>