בוי ג'ורג' הוסיף הופעה בישראל ומקדיש אותה לשורדי הנובה
אחרי שהכרטיסים למופע הראשון אזלו, הזמר האנגלי הכריז על ערב נוסף בהיכל מנורה תחת הכותרת We Will Dance Again שייערך ב-7 בנובמבר ויוקדש לחברי קהילת הנובה ומשפחותיהם. כרטיסים החל מ-280 שקלים
אחרי שאזלו כל הכרטיסים להופעתו הראשונה, בוי ג'ורג' הכריז היום (חמישי) על הופעה שנייה בהיכל מנורה בתל אביב שאותה הוא מקדיש לשורדי מסיבת הנובה ומשפחותיהם. ההופעה, תחת הכותרת We Will Dance Again ("עוד נחזור לרקוד"), תתקיים ב-7 בנובמבר ומחירי הכרטיסים נעים בין 280 ל-799 שקלים.
"אני מאוד מתרגש להכריז על על המופע השני, שאותו אני מקדיש לשורדי פסטיבל הנובה", אמר בוי ג'ורג' במסר מצולם. "בואו והצטרפו אלינו לערב עם מוזיקה יפה, הרמוניה ואהבה".
המוזיקאי האנגלי, סולנה לשעבר של להקת הפופ מהאייטיז "קאלצ'ר קלאב" (Karma Chameleon), הוציא בקיץ האחרון שיר חדש בשם We Will Dance Again שבו הוא נעמד פעם נוספת לצד ישראל ומגנה את "הזיכרון הסלקטיבי" בעולם באשר ל-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
"אתם אומרים רצח עם, אני אומר מלחמה / וכשאתם מותקפים - בשביל זה קיים הצבא", הוא שר על רקע ביט רגאיי בשיר שנוצר בעזרת AI. "אתם אף פעם לא מזכירים את 7 באוקטובר / נערות צעירות נאנסו ליד עצים ונרצחו באכזריות רק משום שיצאו לרקוד / אתם מגנים את היהודים מתוך זיכרון סלקטיבי / מוזיקאים מניפים דגלים, ממלמלים כמו עדר כבשים / תעמולה שמוזנת בידי האינטרנט - זה מרגיש כל כך חלש".
את הפזמון הקדיש הזמר לקריאה שהשמיעו בקהילת הנובה בימים ובחודשים שלאחר הטבח בפסטיבל המוזיקה, כאשר הוא חוזר שלוש פעמים על האמירה "אנחנו עוד נרקוד שוב" ואז מוסיף "ולא תהיה עוד מלחמה". בוי ג'ורג' עוד מציין: "אני עומד לצד היהודים / אני לא מרגיש אמיץ, אני פשוט צריך להתנהג כמו בן אדם". השיר נחתם בשורה בעברית: "אתם אומרים רצח עם, אני אומר מלחמה כשבאים להרוג אותך".
הזמר הצבעוני בן ה-65, ששמו האמיתי הוא ג'ורג' דאוד, אינו יהודי וגדל בבית אירי-קתולי. ימים לאחר שפרסם את השיר הפרו-ישראלי, הוא הודיע כי פיטר את מנהל חברת התקליטים שלו, לאחר שהאחרון התנגד לדבריו להוציא את הסינגל. הזמר גם פרש מהמחזמר "ישו כוכב עליון" בלונדון, שבו היה אמור לחלוק את דמותו של המלך הורדוס עם ארבעה שחקנים נוספים.
בהצהרה שפרסם באינסטגרם, הודיע מנהלו פול קמסלי, כי "ג'ורג' מעולם לא פחד לעמוד מאחורי האמונות האישיות שלו, ותמיד כיבדתי אותו על כך. עם זאת, אני מאמין שמוטלת עליי האחריות לקבל החלטות שהן לטובת האומן שאני מייצג, ובו בזמן לנהוג בכבוד כלפי אחרים. במקרה הזה חשבתי שנכון לזוז הצידה כדי לאפשר להפקה עצמה להישאר במרכז תשומת הלב, ובמקביל לאפשר לכל המעורבים להמשיך קדימה מתוך כבוד הדדי ורוח טובה".