יוסף חגואל, הפצוע המזוהה עם "בלדה לחובש", הלך לעולמו בגיל 80

יוסף חגואל, לוחם הצנחנים שנפצע קשה בקרבות על ירושלים במלחמת ששת הימים וסיפור הצלתו הפך למזוהה עם השיר "בלדה לחובש", הלך לעולמו בגיל 80.

ביוני 1967 לחם חגואל בגדוד 28 של חטיבת הצנחנים בקרבות בירושלים. במהלך הפגזה ירדנית נפגע מפצצת מרגמה ושתי רגליו רוסקו. החובש שלמה אפשטיין הגיע אליו והחל לטפל בו, בזמן שהאש סביבם נמשכה. כאשר הלוחמים באזור נאלצו לחפש מחסה, אפשטיין סירב להשאיר את חגואל הפצוע מאחור.

כשפגז נוסף נחת בסמוך אליהם, אפשטיין נשכב על חגואל והגן עליו בגופו. הוא ספג את הרסיסים ונהרג, בעוד חגואל שרד. על מעשהו קיבל אפשטיין את צל"ש הרמטכ"ל, שהומר בהמשך לעיטור העוז. במשך השנים נהג חגואל לומר על אפשטיין: "הוא נתן לי את החיים".

הסיפור הפך עם השנים למזוהה עם "בלדה לחובש", שכתב דן אלמגור והלחין אפי נצר, וביצועו של יהורם גאון הפך לאחד משירי הזיכרון המוכרים בישראל. אלא שהשיר עצמו נכתב עוד לפני מלחמת ששת הימים ולא על חגואל ואפשטיין; הדמיון בין מילותיו לבין סיפור הגבורה של השניים הוא שחיבר ביניהם בתודעה הישראלית.

ארבע שנים לאחר הקרב נולד לחגואל בנו הבכור. הוא קרא לו שלמה, על שמו של החובש שהציל את חייו, ובני משפחת אפשטיין השתתפו בברית המילה.

גם עשרות שנים לאחר המלחמה המשיך חגואל לשרת במילואים בחטיבה 55 ולהעביר את סיפורו של אפשטיין לדורות הבאים. בשנת 2023, לאחר שצבר יותר מ-3,000 ימי מילואים, הועלה לדרגת רב-נגד.