צה"ל יוצא נגד "נז"א": "מציג תמונה מעוותת, מטעה ולא-מציאותית של תהליכי התקיפה"

צה"ל מפרסם הבוקר (חמישי) תגובה מפורטת לסרט "נז"א", ובמרכזה דחייה שיטתית של שורה ארוכה של טענות שמציג הסרט בנוגע לאופן שבו נבחרו, תוכננו ואושרו מטרות לתקיפה במהלך המלחמה בעזה. בצבא טוענים כי הסרט "מציג תמונה מעוותת, מטעה ולא-מציאותית של תהליך תכנון ותקיפת המטרות בצה"ל", וכי הנרטיב שלו מבוסס על "טעויות עובדתיות מהותיות" ועל הצגה "מסולפת ומניפולטיבית".

התגובה גובשה לאחר שבצה"ל הצליחו לצפות בסרט עצמו. לאחר שניסיונות לקבל עותק של הסרט כשלו, נציגה מטעם הצבא צפתה בו בהקרנה בבולוניה שבאיטליה וסיכמה את הטענות שעלו ממנו. על בסיס הצפייה הזאת גובש בצה"ל מסמך מסודר, וכעת מתפרסמת ההתייחסות המלאה.

בינה מלאכותית ו"לבנדר": בצה"ל דוחים את תיאור מנגנון המטרות

אחת הסוגיות המרכזיות שעולות סביב הסרט נוגעת לשימוש במערכות ממוחשבות ובכלים מבוססי בינה מלאכותית במסגרת איתור מטרות. בצה"ל דוחים את הטענה שמערכת ממוחשבת יכולה לבחור יעד לתקיפה באופן עצמאי. "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה בצה"ל", נכתב בתגובה.

לפי הצבא, "זיהוי מטרות לתקיפה נעשה על ידי קציני מודיעין מוסמכים בלבד", בעוד תכנון התקיפה מתבצע בידי גורמי המקצוע וההחלטה הסופית מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים.

גם ביחס ל"לבנדר", מערכת שעלתה בפרסומים קודמים ובסרט, מציג צה"ל גרסה שונה. "לבנדר אינו מאגר של מטרות מאושרות לתקיפה, אלא מסד נתונים המסייע לחוקרי מודיעין", נמסר. בכך מבקש הצבא להפריד בין כלי שמסייע בתהליך המחקר לבין ההחלטה המבצעית עצמה, שלטענתו אינה מתקבלת באופן אוטומטי.

הטענה על מספרי נפגעים קבועים: "מעולם לא ניתן אישור אוטומטי"

נושא מרכזי נוסף הוא היקף הפגיעה האפשרי באזרחים במהלך תקיפות. בסרט נטען, לפי תגובת צה"ל, כי היו מצבים שבהם נקבעו מראש מספרים קבועים של אזרחים שניתן לסכן בהתאם לבכירות היעד, למשל עשרות אזרחים בתקיפת פעיל זוטר ומאות בתקיפת מפקד בכיר.

בצה"ל דוחים את הטענה הזו באופן מפורש. "ההוראות המחייבות בצה"ל מעולם לא נתנו אישור אוטומטי לתקיפות של מטרות המסכנות מספר קבוע מראש של אזרחים", נכתב בתגובה.

הצבא דוחה גם את הטענה שלפיה אושרו תקיפות שבהן היה צפוי מספר עצום של נפגעים אזרחיים. "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך", נטען. בצה"ל מנסים בכך לצייר קו ברור בין הערכת פגיעה צפויה באזרחים, שהיא חלק מתכנון תקיפה, לבין מה שהם מתארים כטענה שגויה שלפיה קיימת מעין מכסה קבועה מראש.

אזהרת פינוי אינה "אור ירוק" לתקיפה חופשית

הסרט עוסק גם בשאלה מה קורה לאחר מתן הוראות פינוי לאוכלוסייה באזורים מסוימים ברצועה. בצה"ל דוחים את הטענה שלפיה עצם הפינוי משנה את מעמדם של האזרחים שנותרו באזור. "ההוראות המחייבות בצה"ל לא מאפשרות להתייחס למתן אזהרת פינוי לאזור מסוים כאל היתר לבצע בו תקיפות תוך התעלמות מנוכחות אזרחים שנותרו בו", נמסר.

לפי גרסת הצבא, גם לאחר פינוי ממשיכים לבחון את נוכחות האזרחים ואת הסיכון להם, והערכת הפגיעה הצפויה היא חלק מההליך שלפני אישור התקיפה.

"המרואיינים רואים רק חלק מהתהליך"

חלק משמעותי מהתגובה מופנה לא רק לטענות עצמן אלא גם למקור שלהן. בצה"ל טוענים כי חלק מהמרואיינים שמופיעים בסרט שירתו בחיל המודיעין ולכן נחשפו רק לחלק מהתהליך. לפי הצבא, הם הכירו בעיקר שלבים מוקדמים של איסוף ועיבוד מודיעין, אך לא בהכרח את המשך הדרך של אותה מטרה.

"המרואיינים, המוצגים כמי ששירתו בחיל המודיעין בצה"ל, לרוב מתייחסים רק לשלבים מוגבלים וראשוניים העוסקים במודיעין", נמסר בתגובה. בצה"ל מוסיפים כי תכנון תקיפה, הבחינה המשפטית והאישור הסופי נעשים בידי גורמים אחרים, ולכן לטענתם חלק מהמרואיינים אינם בעמדה שמאפשרת להם לתאר את התהליך כולו. לפי הצבא, בחלק מהמקרים המרואיינים "אף מעלים השערות ותחושות נטולות כל בסיס עובדתי".

בצבא טוענים כי הסרט אינו מציג את כל שרשרת קבלת ההחלטות. לפי התגובה, הסרט אינו נותן ביטוי מספק לגורמי תכנון מבצעיים, ליועצים משפטיים ולמפקדים שאמורים לאשר או לדחות תקיפות.

"יוצרי הסרט בחרו לא להראות בסרט גורמים רבים אחרים המשתתפים בתהליך תכנון המטרות המלא", נכתב בתגובה. עוד נטען כי התהליך המבצעי כולל לעיתים דרישה למודיעין נוסף, שינוי תוכניות, בחירת חימוש שונה ואף ביטול תקיפות כאשר הסיכון לאזרחים גבוה מדי.

ומה לגבי תוצאות התקיפות?

אחת הטענות בסרט היא שצה"ל אינו בוחן באופן מספק את תוצאות התקיפות ואת הפגיעה באזרחים לאחר מכן. גם את הטענה הזו הצבא דוחה. "צה"ל לא מתעלם מהתוצאות של תקיפותיו אלא פועל לבדיקתן", נמסר.

לפי דובר צה"ל, הבדיקות כוללות גם הערכה של פגיעה לא מכוונת באזרחים, והובילו במהלך המלחמה לתחקור של מאות מקרים. בצבא מוסיפים כי הם אינם טוענים שלא אירעו טעויות. בתגובה נאמר במפורש כי "תקלות ושגיאות" אכן מתרחשות בלחימה, וכי חשדות להפרת הדין או פקודות הצבא נבחנים ובמקרים המתאימים עשויים להוביל להליכים משמעתיים או לחקירה פלילית.

גם הצבא מודה: ההחלטות כרוכות במחיר מוסרי כבד

אחד החלקים החריגים יותר בתגובה נוגע לעדויות של המרואיינים עצמם על התחושות הקשות שנלוו לעבודתם. בצה"ל לא שוללים את עצם התחושות. "כובד המשקל אמיתי, וצה"ל אינו מבטל אותו", נכתב בתגובה.

לפי הצבא, החלטות שעלולות להביא לפגיעה באזרחים הן מהקשות ביותר שמקבלים חיילים ומפקדים. עם זאת, בצה"ל טוענים כי עצם הקושי המוסרי אינו מוכיח שההחלטות היו בלתי חוקיות.

בסיום התגובה מאשים צה"ל את יוצרי הסרט כי לא העבירו את טענותיהם לבדיקה ולתגובה לפני הפרסום. "בניגוד למקובל, יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצה"ל לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום", נמסר. עוד נטען כי גם לאחר ההקרנה לא הועבר לצבא עותק של הסרט, אף שצה"ל ביקש לקבלו. בשל כך, לפי הצבא, הבחינה נעשתה באמצעות נציגה שצפתה בהקרנה פומבית ובאמצעות חומרים ותיאורים נוספים שפורסמו.

שינויי הכיוון בישראל סביב הסרט

התגובה המפורטת מגיעה לאחר שכבר התנהל בישראל ויכוח על הדרך הנכונה להתמודד עם "נז"א". כפי שפורסם בחדשות 12, גורמי מקצוע בצה"ל ובמשרד החוץ המליצו בשלב מסוים להוריד את גובה הלהבות סביב יוצרי הסרט, מתוך הערכה שהתקפות פומביות עליו עלולות דווקא להגדיל את החשיפה ולמקד את השיח בטענות לסתימת פיות.

במקביל, בצה"ל נשקלה האפשרות להפיץ בעולם את סרט הזוועות מ-7 באוקטובר באמצעות משרד החוץ והשגרירויות.