פרידה מ"מר טלוויזיה": חיים יבין הובא למנוחות
בני משפחה, חברים, אנשי תקשורת ואישי ציבור ליוו את "מר טלוויזיה" בדרכו האחרונה. הלווייתו של חתן פרס ישראל ואחד מאבות השידור הציבורי בישראל התקיימה בבית העלמין גבעת השלושה. "ליווה את המדינה באירועים הטובים והמרים, תמיד עם תקווה בלב"


יממה אחרי שהלך לעולמו בגיל 93, חיים יבין הוא היום (שישי) למנוחות בבית העלמין גבעת השלושה. בני משפחתו, חבריו, אנשי תקשורת ואישי ציבור הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון ולהיפרד ממי שנחשב במשך עשרות שנים ל"מר טלוויזיה" ולאחד הקולות המזוהים ביותר עם התקשורת הישראלית.
יוספה, רעייתו, נשאה דברים: "כולם דיברו על חיים השדר המקצועי, מוכשר, מר טלוויזיה, חתן פרס ישראל ומגיש חדשות שאין שני לו. אני רוצה לדבר על חיים האדם. אבא, בן הזוג והחבר, הכרתי אותו כסטודנט באוניברסיטה וכשדר בקול ישראל. נישאנו אחרי שנה. היינו שונים בתחומי העניין ובמסלול החיים. חיים איש רוח, אוהב שירה, דובר גרמנית ומאוד מחשיב את השפה ואת הדיוק בדיבור בה. התמיכה והעזרה שקיבלתי מחיים - הוא תמיד היה לצידי דואג ואוהב".

בנו של חיים יבין, יונתן, ספד לו: "להיות הבן שלו, זה להיות בן של בן אדם ולא רק של סמל. אדם שלפעמים שפוצח לפעמים סתם כך בשירה של בטהובן. הוא לימד אותנו שהישגים אמיתיים מגיעים מעבודה קשה, נקנים בזכות ולא בחסד. הטמיע בי את אהבת העברית והתנ"ך. אבא שהיה קר רוח אבל גם דאגן חסר מנוח. אבא שכשמו כן הוא, ידע איך לחיות. היטבת להדגים, נוח בשלום על משכבך, ג'ימבו שלך".

חגי, בנו: "דיברנו הרבה מאוד על המדינה, על פוליטיקה. אבא שלי ואמא שלי ליוו את המדינה הזאת לאורך כל השנים והאירועים, הטובים, המרים. בשנים האחרונות דיברנו רבות. תמיד אבא שלי היה עם תקווה אין-סופית בלב. בשנים האחרונות שגם דיברנו על המצב במדינה, בראי העובדה שאני ושרון חיים כרגע בחו"ל. כשהוא שמע שאנחנו חושבים לחזור לארץ - הוא שמח מזה".

הלווייתו של יבין החלה בשעה 11:00 בבית העלמין גבעת השלושה. יבין, חתן פרס ישראל לתקשורת, היה מהדמויות המשפיעות ביותר בתולדות השידור הציבורי בישראל. במשך עשרות שנים הגיש את מהדורת "מבט", ליווה את הרגעים המכוננים של המדינה והפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם ההיסטוריה הישראלית.
עם היוודע דבר מותו, ספדו לו נשיא המדינה יצחק הרצוג, אנשי תקשורת, חברים ועמיתים. יעקב אחימאיר אמר ל-N12 כי "קשה לתאר את המקום של חיים יבין בחיים המדיניים והציבוריים של מדינת ישראל", וב"כאן" הגדירו אותו "אבן יסוד של ממש בשידור הציבורי בישראל".