"זה חתיכת סוד, האדמה תרעד": כשגבעת חלפון קמה לתחייה

"מצטער שאתם רואים את זה", אומר בחיוך שחר חסון בטריילר שלו, כשהוא מודד את התלבושת של סילביה מ"גבעת חלפון" ושואל: "כמה אנחנו במידה? 36B?". כך, בבוקר אביבי במדבר יהודה, מתכונן שחר חסון להומאז', למחווה, לאחת הסצנות הכי מיתולוגיות בקולנוע הישראלי: "אני בעצם סילביה המשתוללת".

במדידות הוא מחקה את הוריו: "אבא שלי רואה את זה ב'אולפן שישי' - 'שוש, תכבי את הטלוויזיה, שוש, אני לא יכול לראות את הילד ככה', תראי את הילד, שבת'".

תגיד, כמה פעמים ראית את הקטע של ניצה שאול?
חסון: "וואו, מלא פעמים, אין-ספור פעמים. אין-ספור. אתמול בלילה עוד הפעם. אני עושה את זה בקול של אישה, כי היא עושה את זה בקול של גבר".

עוד נחזור לסצנה הזאת, אבל קודם לכן הבמאי של הסרט החדש, ארז בן הרוש, מסביר: "זה ממש כמעט לגעת בתנ"ך של ההומור, לחלוטין מפחיד".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"יש לי רעיון איך לגשת לזה מחדש"

היוצרים לקחו על עצמם משימה בלתי אפשרית, קביעה שאיתה אלי יצפאן מסכים: "כל הזמן אמרתי לבמאי - אני מקווה שאנחנו לא עושים את אותו הדבר, כי זה לגעת במשהו נורא קדוש". יעל פוליאקוב, בתו של פולי (סרג'יו קוסטנצה), מפטירה בצחוק מתחת לפאה שלה: "אני מצטערת על הרגע שאני פה", ואז מנמקת: "מה גבעת חלפון, נו, באמת? אי אפשר לעשות עוד פעם גבעת חלפון".

איך זה להיות בסרט שהוא בעצם המשך?
בן הרוש קוטע את טל פרידמן ועונה במקומו: "עוד פעם? זה לא המשך, זה לא המשך". ויצפאן מוסיף: "כמובן שיש משפטים שלקחנו כדי שזה יזכיר בצליל, כמו 'שעה שאני מחפש את הים'".

במשך שנים ניסה אסי דיין לקדם סרט המשך לגבעת חלפון, אפילו כתב כמה גרסאות לתסריט. הגששים המבוגרים היו אמורים לככב בו: שייקה טוען ש"הכסף לא היה טוב", וכשמשיבים לו שזה לא נכון, הוא מקשה: "כן, באמת? אז למה לא הסכמתי אז, אני לא מבין?"

אחרי שפולי נפטר ואחריו אסי דיין, הפרויקט נכנס להקפאה. שנים חיפש ליאור, בנו של אסי, יוצר שיסכים לגעת במיתולוגיה. הוא פנה בין השאר לתסריטאי והבמאי ארז בן הרוש: "בהתחלה אמרתי לו 'עזוב אותי, מה, בשביל מה, זה כזה קאלט, מי נוגע בזה? זה מופלא, למה לגעת?' ואחרי כמה חודשים חזרתי אליו ואמרתי לו 'תקשיב, יש לי איזה רעיון איך לגשת לזה מחדש', בעצם עשינו ריבוט (אתחול מחדש), נקרא לזה".

בן הרוש הבין שאי אפשר להתחרות עם המקור: הוא החליט לעשות סרט חדש עם דמויות חדשות לחלוטין, רק עם קריצות ומחוות לקלאסיקה של הגשש. שם הסרט לקוח מרגע פחות זכור בסרט המקורי, שבו שייקה אומר: "אני ל-338, אמרו לי שזה אי שם פה בסביבה". אסי דיין קרא לבסיס 338, על שם החלטת האו"ם שדרשה הפסקת אש במלחמת יום הכיפורים.

הטנק שהחליף את מסעדת ויקטור

בגבעת חלפון המקורית היו רק אוהלים, אבל הפעם במדבר יהודה - צפון ים המלח, סמוך ליריחו, ההפקה בנתה מאפס בסיס צה"לי שלם, אתר הצילומים. הדמויות בגבעה 338 לוקחות תכונות של גיבורי הסרט המקורי ומתאימות אותן ל-2026.

הדמות של יצפאן, גם במראה, מתכתבת עם ויקטור חסון - גם הוא עושה מהפכה במטבח של הבסיס, אלא שהפעם את מסעדת ויקטור מחליפה פודטראק, סליחה, "פודטנק" שבו יצפאן מכין נגיעות טונה שרופה בסגנון עדות אייל שני.

כדי למצוא את הפעם האחרונה שבה יצפאן שיחק בתפקיד משמעותי בסרט, צריך לחזור כמעט 40 שנה אחורה. מאז "נישואים פיקטיביים" ב-1988 יצפאן שיחק תפקידי אורח קצרים פה ושם, אבל מעולם לא בתפקיד ראשי בסרט. "אני אגיד לך מה הבעיה בקולנוע - זה צריך לקום נורא מוקדם בבוקר ואני אף פעם לא אוהב לקום בארבע וחצי-חמש", הוא מסביר.

כשמציעים לך את התפקיד בפעם הראשונה, מה אתה אומר?
יצפאן: "לא, שאין לי זמן, זה לא בשבילי, אני לא יכול - אתה יכול לשאול אותם. אחרי עוד פגישה ועוד שיחה מי שהכריע, נשבע לך, אלה הבנות שצעקו עליי בבית 'די להגיד לא! לך תעשה יא עצלן, תקום, תעשה את הסרט, יהיה לך כיף' ואז איכשהו נועה הבת שלי קיבלה טלפון לתפקיד קטן, הופעל לחץ משפחתי שאני כן אעשה".

נועה, הבת של יצפאן, משחקת בתפקיד קטן בכיסא גלגלים, אבל לאלי כלל לא היו ימי צילום משותפים איתה. "אני הבת של יצפאן בסרט, והבת שלו אורגינל איתנו בסרט", אומרת קים אור אזולאי, ויצפאן עונה לה בקול של הדמות, בהתייחסות להריון של אזולאי: "בקרוב סבא". ובהקרנה הבת נועה מסבירה: "זה היה נחמד לראות איך הוא מתנהג עם אנשים בצורה נורמלית, זה היה נחמד, הוא היה נורא מנומס".

"אני רואה את זה בתור מחווה"

"זה מאוד מאוד מוזר, הכול זה זיכרונות והכול מזכיר", מודה על הסרט יעל פוליאקוב, "ואני מסתובבת פה במדבר וכל הסרט עם כל מיני אזכורים כאלה, מאוד מוזר". היא נולדה שנה אחרי שהסרט המקורי יצא. גבעת חלפון היה "טור דה פורס" של פולי בתפקיד סרג'יו קוסטנצה.

בסרט החדש בתו היא בתפקיד מפקדת הבסיס, התפקיד שהיה של טוביה צפיר, אבל עבורה כל הסרט הזה אישי במיוחד: "אני מצלמת למשפחה שלי כל הזמן ולאחים שלי ואני שולחת להם. דווקא בשיר 'תן לשים את הראש על דיונה' היה לי איזה רגע, שם כבר התבלבלתי רגע ואמרתי 'זה הזוי מה שקורה פה'. אני לא חושבת שאני עושה אותו באיזשהו אופן, זה שלו, זה תמיד יישאר שלו, אני רואה את זה בתור מחווה".

התמכר לקלאסיקה והפך לכוכב המפתיע של הסרט החדש

למען ההגינות, אנחנו מתרכזים כאן בכתבה במחוות, אבל גבעה 338 מצחיק ועומד בפני עצמו עם עלילות חדשות, סיפור אהבה וגם גיבור די בלתי צפוי. גל לינקר, בן 26 עם תסמונת דאון, התמכר מגיל צעיר לסרטי הקאלט. לאורך השנים הוא התעקש ללמוד משחק, שיחק בהצגות בתי ספר ובפרסומות: "מגיל אפס אהבתי לשחק".

כשהחלו השמועות על תפקיד בסרט ההמשך לגבעת חלפון הוא שלח אודישן, למד עם ההורים את הטקסט, פגש את הבמאים וחיכה שבועות לתשובה. זאת ממש לא החלטה מובנת מאליה ללהק בסרט קומדיית קיץ דמות עם צרכים מיוחדים וכאן מגיע שאפו גדול לכותבים - הבמאי בן הרוש, אילן רוזנפלד, מאיה סובול ואייל אפטר - על ההתעקשות. "החלום שלי זה להיות שחקן מפורסם שהמעריצים ירצו ממני סלפי או חתימה", מספר לינקר.

אני חושב שזה יכול לקרות אחרי הסרט הזה.
לינקר: "כן, אבל אחרי הסרט - פסטיגל".

זה החלום שלך, פסטיגל?
לינקר: "כן, פסטיגל".

"אתה מוריד לי את הביטחון עכשיו"

מי שבאמת נכנס לנעליים הגדולות של פולי הוא שחר חסון: "פחדתי, זה מפחיד להיכנס לתפקיד הזה". הפעם הנוכל הקטן הוא לא בעסקי נדל"ן או נפט אלא ביטקוין. "הכסף קיים אבל קיים באוויר, המטבע באוויר", הוא מסביר בסרט ליצפאן. חסון גדל בשיכון עלייה בכפר סבא, וכמו כל ילד בשנות ה-80 דקלם בעל פה את הגשש: "אני שיחקתי את שלושתם", הוא נזכר ומדגים.

איך לך מבטא רומני.
חסון: "לא, אבל לקחתי ממנו (מפולי) את הגבוהים".

כבר יותר משני עשורים הוא אחד הסטנדאפיסטים המצליחים בישראל, גם שיחק בסדרות ובארץ נהדרת - ורק עכשיו בגיל 50 שחר חסון משחק בפעם הראשונה בסרט קולנוע. "רציתי עד גיל 50 לעשות משהו שאף פעם לא עשיתי וזה הדבר".

אז משבר גיל ה-50 שלך זה לעשות סרט פעם ראשונה.
חסון: "כן. החלטתי 'בוא, בוא. צא קצת מאזור הנוחות שלך - סבבה, אתה מכיר את הדרך לבית ציוני אמריקה ולנגלר..."

קושמרו שוחה עם כרישים...
חסון: "אגב, לקושמרו יש את התוכנית הזו והציעו לי ללכת איתו לגואטמלה לחפש תולעת שהלכה לאיבוד. אולי גם את זה אני אעשה - קושמרו, תזמין, אבל תזמין לא לתולעת אלא לצלול איפשהו, אתה מבין?"

בסרט הראשון שלך אתה עושה תפקיד שהוא מקביל לאחד התפקידים הכי אייקונים בתולדות הקולנוע.
חסון: "אתה מוריד לי את הביטחון עכשיו, יש לי עוד שלושה ימי צילום (צוחק)"

לא, זה חלף לך בראש?
חסון: "זה חלף בראש. זה מלחיץ, אבל אתה עושה מדיטציה ואתה נושם ואתה עושה את זה באמת מתוך מקום שאתה אפילו קצת, זה יישמע לך קצת מוזר, אפילו קצת מקבל אישור".

ממי? מלמעלה?
חסון: "מפולי. כן, מקבל אישור איכשהו, יש משהו רוחני אפילו בזה. זה קרה בלילה הראשון שבאתי לפה לישון לפני (הצילומים) ואז הסתובבתי בקיבוץ".

ואז מה, אתה פה בהליכה לילית ופתאום מרגיש איזושהי השראה מלמעלה?
חסון: "אתה מוציא אותי מוזר עכשיו - לא, אתה מקשיב, אתה הולך עם הטקסט בקיבוץ, אתה מדבר את הטקסט, ואתה באיזשהו שלב מקבל איזה מין משהו, לא יודע איך להסביר את זה - אתה מקבל אישור, כן".

שהילד מכפר סבא שצפה בסרט איזה אלף פעם...
חסון: "מקבל אישור מפולי, זה שהוא אומר לך 'תעשה את הקומדיה שלך כמו שאתה אוהב, אני סומך עליך'".

מה זאת אומרת הוא אומר?
חסון: "אתה מרגיש שהוא סומך עליך, שאומר לך 'אל תעשה אותי, תעשה אותך'. ויכול להיות גם, אתה יודע, יכול להיות שתקשרתי עם תדר לא נכון (צוחק) ואז זה יהיה משהו אחר לגמרי".

"אני צריך אותך כוויקטור חסון"

באחד מימי הצילום יש אורח מיוחד בסט - בחדר האיפור שייקה לוי, הוויקטור חסון המקורי, אומר: "תעשי שאני אהיה יפה, כן?".

מתי בפעם האחרונה ישבת בחדר איפור לפני צילום בסרט?
לוי: "בפעם האחרונה? מי זוכר?"

לוי מגיע להופעת אורח קצרצרה, הוא לא השתכנע בקלות. "גבעת חלפון עשה את שלו כבר", הוא אומר, ובן הרוש משיב לו: "אז אנחנו עושים עכשיו משהו חדש ואני צריך אותך כוויקטור חסון". בדרך כלל הבמאי לפני צילומים מדריך את השחקן, נותן נקודות איך מגלמים את הדמות - לא הפעם. "אין מה להסביר, הוא ברא את ויקטור חסון, אני אמור להגיד לו איך לעשות ויקטור חסון? הוא יודע יותר טוב ממני", מודה בן הרוש, ולוי מאחורי הקלעים ממלמל: "אוי אוי, כמה זמן לא למדתי בעל פה".

מה אתה עושה כשחקן כדי לחזור להיות ויקטור חסון 50 שנה אחרי?
לוי: "אני ויקטור חסון, אני מדבר ב-ר', עושה יותר (דיבור) מזרחי - אין קושי פה".

הבטחנו, אז לא נעשה פה ספוילר לטקסט של ויקטור חסון המבוגר: "זה חתיכת סוד, האדמה תרעד", הוא אומר מול המצלמה. וטל פרידמן, שמשחק מולו בסצנה, אומר: "הצחוק הזה שלו זה משהו אייקוני. כשאני שומע אותו עושה את זה אני אומר 'בוא'נה, יש כזה בן אדם שעושה את זה'".

גבעת חלפון המקורי יצא שלוש שנים אחרי הטראומה של מלחמת יום כיפור. אסי דיין הראה את הברדק בצה"ל, חוסר התפקוד כשיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. "אתם מבינים שאני יכול פשוט לחתוך פה מהאין-גדר, כן?", אומרת אחת הדמויות בסרט החדש לשין-גימלים במשפט מהדהד, והם עונים לו: "אנחנו אחראים לשער, לא לגדר".

גבעה 338 שמונה יוצא שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר. בתוך האסקפיזם אין התייחסות ספציפית למלחמה, אבל בהחלט אזכורים קטנים - כמו הרגע שבו דמותו של פרידמן מכריזה: "מחדל, לא עליי, אני לא מעורב, ראיתם?", או כמו שאומר בן הרוש: "אתה מרגיש שעברו 50 שנה אז יש F35 וזה אבל הבלגן אותו בלגן".

בסוף הצילומים של הופעת האורח של לוי, מודה לו בן הרוש: "קודם כול תודה רבה על זה שאתה פה", ולוי משיב: "אני מקבל כסף בשביל זה" וגורף צחוקים. בן הרוש משיב: "נכון, אבל חוץ מזה זה באמת לעונג וכבוד והשראה ותודה רבה מכולם". בצניעות, בהכרת תודה על ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, הצוות של גבעה 338, עושה כבוד גם בסוף יום הצילום של שייקה ומביא לו פרחים. "זה נראה מוגזם קצת", הוא מסכם במבוכה קלה.

"זו מתנה שלא האמנתי שייתנו לי"

וזוכרים את שחר חסון מתכונן לסצנת סילביה המשתוללת? ובכן בסצנה הזו היו לא מעט ניצבים סינים. "זה יעזור לי אם כולם ישירו", הוא אומר לבמאי, שמשיב לו: "הם לא יודעים את המילים". את הריקוד עצמו, יש לומר, אסרו עלינו לצלם - בכל זאת שישי בערב, זמן צפייה משפחתית. לאחר מכן חסון מסכם את הסצנה: "שמע, באמת אבל, זה החלום הכי גדול. לא יכולתי לבקש להיות חלק מה-DNA של הקומדיה בארץ יותר מאשר להשתתף בסרט הזה, הרי כל אחד רוצה להיות חלק מה-DNA של משהו. זו מתנה שלא האמנתי שייתנו לי אותה".

השחקן לינקר, שמגיע עם משפחתו לסינמה סיטי לצפות בסרט, מודה שהוא מתרגש. ובן הרוש מחבק אותו ואומר: "יצא כיף גדול, אתה מהמם, אתה שחקן", ופרידמן מברך אותו: "זכות ענקית, כל הכבוד". פוליאקוב מחמיאה גם היא: "הוא היחיד שידע טקסט, הוא היה מוכן, הוא בא מקצוען". גם אזולאי מסכימה: "החלק הכי טוב בסרט לדעתי זה החלק שלך".

הצעיר שדקלם את הטקסטים של גבעת חלפון המקורית מדקלם עכשיו את עצמו על המסך. "זה כבוד גדול וכיף לי לראות את עצמי בפעם הראשונה", הוא אומר בגאווה, "רציתי להראות לכם שגם אני יכול לשחק בסרט, כי אולי אני קצת שונה אבל בעצם אני כמו כולם אז גם אתם יכולים להגשים את החלומות שלכם".

זה קצת מלחיץ התגובה של הקהל?
פוליאקוב: "כן, אתה יודע מה אימא שלי אמרה - 'זה יהיה חרא גדול'. אמרתי לה 'אימא, זאת מחווה נהדרת', והיא עונה 'זה חרא ואת דומה ליצפאן, עשו אותך כמו יצפאן שם'. אז, אתה יודע, אני את הביקורת כבר קיבלתי מהבית, רק יכולים להרים אותי מבחוץ, לא להוריד אותי, כבר הורידו אותי".

תחקיר: מאי פכט