סילבסטר סטאלון חושף: "הפכתי לבולימי, התעללתי בגוף שלי"

50 שנה חלפו מאז שסילבסטר סטאלון פקד לראשונה את זירת האגרוף בתור רוקי בלבואה. אחרי שהגיע לגבורות וחגג יום הולדת 80, כוכב הקולנוע חושף כי הוא סבל מבולימיה קיצונית והשתמש בין היתר בסטרואידים וחומרים אסורים כדי לשמור על המראה השרירי המנופח.

בריאיון ל"ניו יורק טיימס" שפורסם אמש (שבת) לרגל צאת ספר הזיכרונות The Steps של סטאלון, דיבר השחקן הוותיק על השינוי הפיזי שעבר גופו עם השנים. "זה היה השריון שלי. הסתכלתי על רוקי: בחור מאוד חלק, מאוד רגיל למראה. ואז אמרתי לעצמי, אני חושב שהדמות תתחיל להיות קצת יותר יהירה. ואז ב'רמבו' אתה מגלם לוחם, אז אתה צריך להיות קצת יותר חייתי. לא כל כך חלק. אז התחלתי לחשוב - תעצב את הגוף שלך כמו יגואר, כמו חתול. לא גדול כמו ארנולד (שוורצנגר, ע"א), אלא יותר פראי ואגרסיבי, מאוד גמיש ואתלטי".

סטאלון, שהופעתו כרוקי זיכתה אותו במועמדות לאוסקר, סיפר שהמחשבה הזו רדפה אותו ו"הפכה לאובססיה": "זה הגיע למצב שבו הפכתי לבולימי. כשהצטלמתי ל'רוקי 3' ירדתי ל-2.6% שומן גוף, ולא הצלחתי להחזיק שום דבר בבטן. או שלא רציתי להשאיר אותו בפנים, כי נעשיתי כל כך אובססיבי לשמור על רמת הכושר הזאת. זו הייתה ממש סוג של אובססיה לסגידה לגוף".

גם סטרואידים היו חלק מהעניין: "אף אחד לא עושה את זה בלי תוספים ותרופות, נקודה. לא אכפת לי מה הם אומרים. זה לא שאתה נרקומן, אבל אם אתה מתכוון להתאמן ולנסות להישאר בכושר במשך שישה חודשים רצופים, ובמקביל לאכול יוגורט ופודינג, זה לא יקרה". הוא הוסיף כי השתמש בחומרים "באופן מבוקר, שישה שבועות כן, שישה שבועות לא". סטאלון המשיך: "אנשים אומרים, 'אה, אי אפשר להגיע לזה באופן טבעי'. לא, אי אפשר. אבל גם לזה היה מחיר נורא". לדבריו, "רק כשעשיתי את 'קופלנד', והייתי צריך לשחק את הבחור הכי חלש בחדר, כבד שמיעה, עם עודף משקל, הרגשתי במידה מסוימת משוחרר. אבל כן, התעללתי בגוף שלי".

כיום סטאלון כבר לא רואה בגוף שלו שריון, אבל האופן ה"מזוכיסטי" כלשונו שטיפל בו לאורך השנים בא עם מחיר. "אם הייתי יכול לעשות את זה שוב, הייתי אומר לעצמי: 'תן למישהו אחר לשאת את הדגל ואל תעשה את הפעלולים שלך בעצמך'", סיכם.

עוד במהלך הריאיון נפתח סטאלון באשר לאובדן בנו הבכור סייג', שאותר ללא רוח חיים בביתו ב-2012 והוא רק בן 35. סטאלון הבן הופיע לצד אביו בשני סרטים, "רוקי 5" ו"לכודים", והוא מת מסיבוכי מחלת לב. סטאלון סיפר כי נודע לו על מותו בשיחת טלפון: "בערך שבוע לאחר מכן, הייתי לבדי בחדר וזעקה פרצה ממני. מעולם לא שמעתי אותה קודם לכן או מאז. היה שם כאב כזה עצום ואבל ואשמה (...). הוא היה ילד טוב לב. יכולנו לעשות דברים נפלאים בעתיד".