הלכה לעולמה מרים עציוני, מהנשים שעיצבו את עולם הבמה הישראלי

מפיקת האומנים הוותיקה מרים עציוני הלכה לעולמה בגיל 88. עציוני הייתה אחת הדמויות המשפיעות ופורצות הדרך בתחום הבידור והפקות הבמה בישראל במרוצת השנים.

עציוני נולדה בפולין ב-1938 ועלתה לישראל במסגרת עליית ילדי טהרן. היא שירתה בצה"ל כרכזת לשכת אומנים בענף הווי ובידור במפקדת קצין החינוך הראשי, ועם שחרורה החלה לעבוד עם גדולי המפיקים של התקופה ובהם גיורא גודיק ומשה ולין. כעבור מספר שנים הקימה חברת הפקות משלה והייתה בכך פורצת דרך. במסגרת תיאטרון יובל שפעל החל מ-1970, העלתה עשרות רבות של הפקות במה, מחזות זמר הצגות ומופעים לילדים.

"לא חלמתי להיות מפיקה", כך סיפרה אודותיה. "כבת טובה למשפחה פולנית ברור היה לכולנו שאהיה מורה. גם בצבא היה ברור לי ולכולם שאהיה בתפקיד חינוכי, אלא ששם נתבקשתי לרכז את לשכת האומנים של צה"ל ותפקידי היה לשבץ הופעות של אומנים לכל מחנות הצבא. התבקשתי ונכבשתי, וכך מצאתי את עצמי משנה כיוון, זונחת את מסלול ההוראה ומתמסרת לאמנויות הבמה".

"לא חלמתי להיות מפיקה. בצבא נתבקשתי לרכז את לשכת האומנים של צה"ל ותפקידי היה לשבץ הופעות של אומנים לכל מחנות הצבא. התבקשתי ונכבשתי"

מרים עציוני

לאורך השנים היא עבדה עם אומנים רבים, ובהם חנה לסלאו, אודיה קורן, ישראל פוליאקוב, גברי בנאי, יזהר כהן, דודו פישר, נתן דטנר, חוה אלברשטיין ורבים אחרים. עד יומה האחרון הייתה מפיקה פעילה ובין היתר שימשה כמנהלת האישית של חנה לסלאו, אודיה קורן, נתן דטנר, גברי בנאי ואחרים, וכמפיקת המופעים "אלה הם בנאי", "עושות שורשים", "דטנר על הגג", "להתאהב מחדש", "החיים זה לא שחור לבן" ועוד.

"מעולם לא ניסיתי לכתוב מחזה, להלחין מוזיקה, לשיר או לשחק", סיפרה. "תפקידי היה לזהות חומרים, יוצרים ושחקנים בארץ ובחו"ל המתאימים לעלות על הבמה בארץ. במחשבה שנייה, מפיק הוא אדם המגשים משאלות, גורם לחלומות לקרום עור וגידים. כמפיקה אני רואה עצמי כשותפה ליצירה, משתדלת להבין לעומק את החזון האומנותי של היוצרים ואז, אני מאפשרת לו להתממש באופן הקרוב ביותר לחלום היצירה. אני מלווה את התהליך משלב ראשון עד אחרון ומאושרת כשאני יכולה לחתום בגאווה על הפקה נוספת שהושלמה".

עציוני הייתה מהנשים הראשונות שהקימו חברת הפקה בתעשיית הבידור הישראלית. היא זכתה בפרסי מפעל חיים מטעם אקו"ם, איגוד המפיקים והאמרגנים בישראל ואמ"י (איגוד אומני ישראל). ביום העצמאות האחרון הוענק לה אות יקירת העיר תל-אביב. היא הניחה אחריה את שני בניה, יובל ואייל.