רוני דואני על התקופה הקשה: "התסכול הגיע עם השקט"

רוני דואני פרצה לחיינו כשהייתה רק בת 17 עם להיטי פופ שהפכו בין רגע לעל זמניים. מאז היא הספיקה לעזוב את עולם המוזיקה, הפכה לאמא וגם לגורו פיטנס עם רשת מכוני כושר מצליחה. עכשיו בגיל 40 היא משחררת לעולם סינגל חדש בשם "אני-טיים" (Anytime), ובריאיון ל"גלית ואילנית" היא משתפת על ההחלטה לחזור אל עולם המוזיקה, על ההבדלים בביקורות בינה לבין הכוכבות הצעירות, וגם הסרט החדש בהשתתפותה.

דואני שיתפה על הפערים בין ביקורות שקיבלה אחרי הפריצה של בגיל צעיר לאהבת הקהל: "אני חושבת שהיה פער, בין מה שאני גדלתי עליו כשהייתי בת 17, המוזיקה והפופ, הגיעו מאם-טי-וי, וזה היה שונה ממה שהמבקרים היו רגילים לבקר, שזו מוזיקה אחרת לגמרי. לקח להם רגע להבין שילדה בת 17 מראשון, שאין לה סיפור קשה, והיא ממש אחלה באה לעשות מוזיקה שהיא מכלול של דברים. פופ זה דבר פאן, כיפי וקליל שהתאים לגיל שלי ולקהל שלי, זה היה הפער. הקהל מאוד התחבר, אהב, ועטף. המבקרים לא כל כך הבינו".

הזמרת המשיכה וסיפרה על התחושות שליוו אותה בהמשך הקריירה: "אני חושבת שהתסכול הגיע אחרי, כשהגיע השקט, שפתאום אני הבנתי ששנייה, אני עכשיו נכנסת לעשור חדש בחיים שלי, ואני לא כל כך מוצאת את המקום שלי, אז קשה לי גם להביא את עצמי לידי ביטוי החוצה. בסופו של דבר כל מה שעשיתי היה בחוץ, וכשאני לא יודעת מה אני רוצה זה מאוד קשה לשדר את זה. אז הלכתי רגע אחורה, ואז השקט נכנס, ואיתו המחשבות של 'מה, עבדתי כל כך קשה כל השנים האלה וזה הולך לאיבוד?' רק התחתנתי, אני חושבת על משפחה, והילדים שלי לא יידעו מה זה רוני סופרסטאר? לא ידעתי, מה שאני יודעת היום, שיש המשכיות לדברים, שכל דבר שעשיתי בחיים לא הולך לאיבוד. אני חושבת שבאמת זכיתי גם ליהנות ממה שעשיתי עד עכשיו, וגם להמשיך וליצור משהו אחר שהוא תפור לאיפה שאני נמצאת היום, שאני בת 40 ולאו דווקא להיכנס לאיזושהי תבנית שאולי מצפים או רוצים, אלא באמת לבנות את זה".

בשנים האחרונות יש כל הזמן איזו תחושה שהולך להיות פה רגעים שנראים כמו קאמבק, הפעם זה מרגיש אחרת?
"אני חושבת שכל הזמן בשנים האחרונות שיחקתי עם הדבר, כי כשהחלטתי רגע לעשות הפסקה, זה בא ממקום של שנייה, אני צריכה ללכת, לחפש, לפרק, להבין עם עצמי מה קורה. זה היה לקראת גיל שלושים, אפרופו עשורים בחיים, ואני אומרת, 'אוקיי, מה עכשיו? במה עוד אני טובה?' כי מגיל 15 אני רגילה לעשות משהו אחד, ועם כל השנים המטורללות שאנחנו חווים פה, אפילו במקום הבטוח עם הרשת של 'בוסט', חווינו קשיים. אני מבינה שזה הכל מכלול של דברים, ופתאום המוזיקה גרמה לי למצוא קול חדש, מקום לפרוק ומקום לדבר על הדברים. היא באה היום ממקום אחר לגמרי".

ומה זה אומר?
"פתאום אני מוצאת את עצמי יושבת וכותבת טקסטים, ואז הטקסט הופך לשיר, אני שרה עם הקהל שלי את החוויה הזו ומצליחה להעביר אליו דברים, ושירים ששרתי לפני כמה עשורים בחיים שלי מקבלים משמעות חדשה היום".

זה שהמוזיקה לא מחזיקה את כל חייך כמו אז, לפני כמה עשורים. זה משחרר יותר? או דווקא מוריד את תחושת הדחיפות?
"אני חושבת שזה שני דברים יחד. זה גם התחושה של הדחיפות, שלא כל הזמן שאלו אותי 'מתי השיר הבא' ו'מתי האלבום הבא', כי בסופו של דבר מוזיקה זה משהו שמגיע מבפנים. המקום שאני חיפשתי, זה לא את השיר החדש, אלא מה אני אומרת, מה אני מחדשת לעצמי ולקהל שלי".

כשאת מסתכלת היום על נועה קירל ועל אגם ועל כל הבחורות היותר צעירות שגם עושות פופ. אף אחד לא מרים גבה.
"כשאתה עושה משהו בפעם הראשונה, גם הגיל שהייתי בו והיו צריכים להחליט אם אני זמרת שרוקדת. כל הזמן אומרים לי, רגע, אז מה את יותר? אני זה אני. לצד זה שזה היה ממש טירוף, כשזה יצא לא היה דבר כזה וזה גם הביא איתו קשיים גדולים. לפעמים הרגשתי שאני דופקת את הראש בקיר. זה בסדר רגע לשחרר, וגיליתי קצת יותר רגישות ונחמה וחמלה לעצמי, שבאמת אני עושה את הכי טוב שלי. אני חושבת שזה הגיע גם יחד עם ההורות, כשאתה מתחיל להיות הורה, אתה מבין שלא הכול יהיה מאה אחוז ואתה לא שולט בכול ופתאום לחוות חוסר שליטה אז אתה מבין שהכול בסדר. הכול בפרופורציות".

השיר החדש שלך "anytime" זה שיר פרידה, אז ממה את בעצם נפרדת?
"אני חושבת שבעצם השיר הזה קצת מסכם את כל התקופה שחוויתי. אם זה התפרקות ופירוק של דברים, ופירוק של סיטואציות ולחשוב על הדברים קצת מרחוק כי זה נורא קשה לחשוב כשאתה בתוך הסיטואציה. וקצת לא להכות את עצמי על החוכמה של בדיעבד ולא לפחד. לא תכננתי לצלם וידאו קליפ לשיר הזה. רצינו לעשות קטע לאינסטגרם, ופתאום נוצר וידאו קליפ, כי כשאני שרה את השיר הזה, בהבעות הפנים שלי ממש רואים את כל התהליך. את הרגע הזה שאני נושמת וגם את הכאב וגם בסוף אופטימיות".

את גם פורצת שם בבכי אמיתי, רוני לפני עשור הייתה מכניסה קטע כזה לקליפ?
"בחיים לא. צריך לדעת לחבק את חוסר השלמות הזו. זה גם מה שהולך להיות בהופעה, ברידינג. להיות על הבמה, להיות ברגע, לתת לעצמי להיות ברגע ולהתמסר, וגם אם לא יהיה מושלם, אבל זה יהיה עוצמתי שלי עם הקהל".

השבוע עלה הסרט תיכון מגשימים שגם קיבל ביקורות מעולות.
"זה גם עוד רגע ועוד משהו שאף פעם לא עשיתי, קולנוע, ועוד קולנוע עם מוזיקה. עמית אולמן הוא באמת גאון. וזו הייתה גם חוויה מדהימה מבחינתי, כי גם פתאום אני בסט של עצומים ואני באה. ברורות, אני האימא. מצד אחד זה היה כזה בהתחלה, אני? אימא? מה פתאום? ואז אמרתי, 'יס!'".