הכרזות שליוו את ישראל מראשיתה חוזרות - ומקבלות משמעות חדשה

קריאות להתגייס, להתנדב, למחות ולגלות סולידריות מלוות את החברה הישראלית הרבה לפני השנים האחרונות. תערוכה חדשה בשם "ארץ יושביה", שנפתחה בבית חנה ברודצקי בתל אביב, חוזרת אל הכרזות שניסו להניע את הציבור לפעולה לפני עשרות שנים - ומציבה אותן מול המציאות הישראלית של היום.

בתערוכה יוצגו כרזות היסטוריות מהשנים 1932-1959, מתוך אוסף "ציונות 2000" שאסף לאורך השנים היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק. על הכרזות חתומים כמה מהשמות הבולטים בתולדות העיצוב המקומי, בהם אוטה וליש, האחים שמיר ושמואל כץ.

הכרזות נוצרו בתקופות שונות ובנסיבות אחרות לגמרי, אך רבות מהקריאות שמופיעות בהן - לגיוס, להתנדבות, לסולידריות, למחאה ולמאבק על דמותה של החברה - נשמעות מוכרות גם כיום. בתערוכה מבקשים לחבר בין המסרים ההיסטוריים לבין השנים שאחרי 7 באוקטובר, שהתאפיינו לצד המלחמה גם בהתגייסות אזרחית רחבה ובמחאות ציבוריות.

לצד הכרזות תוצג עבודת וידאו-ארט המבוססת על חומרי ארכיון של מחאות ומאבקים בישראל לאורך השנים. העבודה עוסקת בחברה הישראלית רבת הקולות ובשאלות של שייכות, שוויון, אחריות אזרחית והיחסים שבין האזרח למדינה.

את התערוכה אוצר יובל סער, והיא תוצג בבית חנה ברודצקי בתל אביב עד 4 באוקטובר.