הוא מחסל את כל המשפחה בדרך לירושת ענק. איכשהו, גלן פאוול גורם לנו לעודד אותו

קשה לפספס את הבלונד והחיוך ההוליוודי הבוהק של השחקן גלן פאוול בשנים האחרונות. אחרי הפריצה הגדולה שלו ב"אהבה בשחקים: מאווריק" ושורת קומדיות רומנטיות כמו "רק לא אתה" לצידה של סידני סוויני וסרטי אקשן כמו "הנרדף", נדמה שהוא כובש כל חלקה בקולנוע האמריקני וממצב את עצמו ככוכב ענק עם השוואות לטום קרוז. השנה הוא לקח על עצמו עוד תפקיד בסרט חדש וקטן בשם "עשיר רצח" של ג'ון פאטון פורד, עיבוד אמריקני עכשווי לקומדיה שחורה בריטית מ-1949 בשם "דם כחול".

העלילה עוקבת אחרי בקט רדפלו (פאוול), צעיר ממעמד הפועלים שאמו נושלה מהירושה של משפחתה העשירה והאריסטוקרטית. מונע משאפתנות ומכעס, אך לא מנקמה, הוא מחליט להתנקש בשבעת קרובי המשפחה שעומדים בינו לבין ההון המשפחתי העצום. אם חיפשתם סימנים נוספים להשלכות המלחמה עם איראן, לכאורה זניחים יותר, אז הסרט שהוקרן באירופה במרץ האחרון וכבר נשכח בעולם, עולה רק בסוף השבוע הקרוב לאקרנים בישראל - אחרי דחייה בת כמעט ארבעה חודשים.

בעולם היו מי ששיבחו את הסרט כמותחן מופרע ומבדר, לצד ביקורות פחות נלהבות על רימייק יאפי מיותר שחסרה בו אמירה סאטירית מודרנית על האלפיון העליון.

בריאיון מיוחד ל-N12 עם כוכבי הסרט גלן פאוול, ג'סיקה הנוויק ("משחקי הכס") וטופר גרייס ("מופע שנות ה-70"), רצינו להבין איך ניגשים לדמות שפועלת ללא שום רגשות אשם והורגת מתוך הכרח תועלתני. "זה קצת כמו סרט שוד עם רצח", אומר פאוול בן ה-37. "זה בעצם סוג של גיימיפיקציה של איך אתה מתקדם דרך אילן יוחסין משפחתי".

לדבריו, בני משפחת רדפלו מתפקדים בסרט כמו כלי שחמט בדרך לפרס הגדול. הסרט כולל קריינות של בקט מתוך הכלא (זהו לא ספוילר, כך העלילה נפתחת), מה שמכניס את הקהל ישירות אל תוך מוחו המחושב. "הסרט הופך רצח למשחק, זה נשמע קצת דפוק, אבל זה מסע ממש כיף וגם מורכב", הוא מוסיף.

המטרה הייתה לבחון אם הקהל יכול להניח בצד את המוסר ולהזדהות עם רוצח, רק בזכות הכריזמה שלו?
פאוול: "אני תמיד אומר שאם אתה נכנס לסרט כששתי הרגליים שלך נטועות היטב בקרקע, כנראה שזה לא סרט ששווה לעשות. כנראה שלא. אם אתה בטוח מדי שמשהו יעבוד, בדרך כלל אנשים נהיים קצת יותר מדי שאננים ולא מבינים שיש מולם מעין פאזל שצריך לפתור. ואני חושב שבסרט הזה במיוחד, כולנו היינו מודעים לכך שזה לא משהו שקל לגרום לו לעבוד - מבחינת הטון, הדמויות, והאיזון בין קומדיה למתח ובין לב להומור. אבל יש לך קאסט שמורכב מכמה מהשחקנים הגדולים ביותר שעובדים היום, וג'ון פאטון פורד הוא אומן של טון".

"אני תמיד אומר שאם אתה נכנס לסרט כששתי הרגליים שלך נטועות היטב בקרקע, כנראה שזה לא סרט ששווה לעשות"

גלן פאוול

ביטחון עצמי ויוהרה הם תכונות דומיננטיות כבר בתפקידים קודמים שקיבל פאוול על המסך. בסרט המקורי מ-1949, השחקן אלק גינס גילם בעצמו את כל שמונת קורבנות הרצח. בגרסה הנוכחית, ההפקה ליהקה סוללת שחקני אופי כדי לגלם את קרובי המשפחה המנותקים והאקסצנטריים. ביניהם אפשר למצוא את אד האריס כפטריארך חסר הרחמים, זאק וודס כצלם היפסטר ונפוח מחשיבות עצמית מניו יורק, וטופר גרייס בתפקיד כומר של "מגה-כנסייה" שמנהל את הדרשות ההמוניות שלו באנרגיה של כוכב רוק.

גרייס לא הסתיר את ההתלהבות שלו מהדמות המוגזמת ואמר שזה סוג התפקידים שבגללם הוא נכנס למשחק כילד. עוד לפני שהחלה ההפקה, הוא צפה בהערצה בסרט הביכורים של ג'ון פאטון פורד, "אמילי הפושעת" בכיכובה של אוברי פלאזה, דרמת פשע כמשל על החלום האמריקאי. "דיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו משהו כמו: 'היי, אני רוצה לנסות כל מיני דברים. תוכל להשגיח עליי ולוודא שאני משדר על אותו גל כמו שאר האנשים בסרט? וזה בדיוק מה שהוא עשה", נזכר גרייס בשיחתו עם הבמאי והתסריטאי.

את צילומי סצנת הדרשה ההמונית הוא מתאר כחוויה מסחררת: "היה שם משהו כמו 600 ניצבים בקהל, ירו עשן, ואני התרוצצתי ונתתי כיפים לכולם. אתה נכנס לזה ממש מהר". לדבריו, "זו פשוט סצנה אחת ארוכה ומדהימה, וכשקראתי אותה חשבתי לעצמי שאם אצליח לבצע את זה כמו שצריך, זו תהיה החוויה הכי מהנה שהייתה לי אי פעם בעבודה". פאוול השתעשע וציין שגרייס כל כך נטמע בדמות המוחצנת ש"אם הוא היה מבלה עוד כמה ימים על הסט, זה עלול להיגמר ממש רע לכולם".

במרכז מסע ההרג הקטלני, בקט מוצא את עצמו קרוע בין שתי נשים שונות. מצד אחד ניצבת ג'וליה (מרגרט קוואלי, "יופי מסוכן"), פאם פאטאל מעברו הרחוק שחולקת איתו את המשיכה להון ומעמד. מנגד נמצאת רות, בגילומה של ג'סיקה הנוויק. בקט פוגש את רות כשהוא מתכנן לרצוח את בן זוגה, בן דודו נואה, אך הנה לכם נקודת התורפה שבה הוא מוצא את עצמו מפתח אליה רגשות אמיתיים.

הנוויק מגלמת את הדמות היחידה שמהווה עוגן של שפיות מוסרית. מכיוון שרות לא מודעת כלל לסוד האפל ולרציחות של בקט, הנוויק חוותה את הצילומים באור שונה משאר השחקנים. מבחינתה, זו הייתה יכולה להיות גם קומדיה רומנטית. "לפעמים הרגשתי שאני עושה סרט אחר", היא מסבירה. "קשה למצוא את הטון הנכון כדי לוודא שזה משתלב במסגרת של הסרט, אבל גם ירגיש כן ורציני בינינו. זאת אומרת, חשוב שלבקט ורות תהיה כימיה אמיתית כדי שהקהל יוכל להיות בעדם ולראות את המסלול האלטרנטיבי שלהם".

בין אם תראו בו סרט פופקורן מהנה לשעה וחצי במזגן או עוד סרט ש"אוכל את העשירים" בהשראת האמירה המזוהה עם הפילוסוף הצרפתי ז'אן-ז'אק רוסו, אין ספק שהמשימה של "עשיר רצח" היא לגרום לנו בהפוך על הפוך לשמוח בכל פעם שאנחנו עדים לפשע המושלם, בדרך למטרה הבאה.