"חצה את הגבול": מלי לוי מדברת לראשונה על ההטרדה שחוותה

אתגר הסיפורים האישיים של "רוקדים עם כוכבים" ממשיך להוכיח כמה השיתוף בדברים הכי אישיים ונוגעים ללב קשה כמו הריקוד על הרחבה. מההטרדה שמלי לוי עברה בגיל קטן וניסתה להדחיק במשך שנים, דרך התאונה הקשה של אמו של גיא הוכמן ששינתה את חיי המשפחה ועד ההתמודדות של צחי הלוי עם פצעיה הנפשיים של המלחמה. אלה הסיפורים המרגשים של המתמודדים אותם בחרו להביא אל הרחבה.

"עיסוק כפייתי ברמה שיכולה לשבש את אורח החיים. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית"

השחקנית נועה כהן החליטה לשתף באומץ על ההתמודדות שלה עם הפרעת גוף דיסמורפית, איתה אובחנה בגיל צעיר: "זאת תפיסה מעוותת של המראה החיצוני, עיסוק כפייתי ברמה שיכולה לשבש את אורח החיים. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית ואם כן, זה היה עם שכבות על שכבות של איפור, הרגשתי שאם לא יהיה לי את הדבר הזה כולם יראו את מה שאני רואה. אני עכשיו מסתכלת אחורה על נועה הקטנה וכמה שהיא סבלה, בא לי להגיד לה שהיא ממש בסדר".

"נוצרה סיטואציה שהייתי עם מישהו מבוגר לבד. הוא חצה את הגבול"

האירוע המשמעותי עבורו בחרה מלי לוי להקדיש את הריקוד שלה הוא אחד שעליו לא דיברה מעולם: "כשהייתי ילדה ממש קטנה, כיתה א', חוויתי אירוע שהשאיר אותי מאוד מבולבלת ומפוחדת, עם המון שאלות. הייתי בחוג ונוצרה שם סיטואציה שהייתי עם מישהו מבוגר לבד והוא חצה את הגבול. ההטרדה הזאת נעצרה בזמן, אבל מן הסתם זה משהו שמאוד השפיע עליי, זה אחד הקרבות הכי משמעותיים ומעצימים שעברתי בחיים". לוי הדחיקה את הסיפור לאורך הרבה שנים: "מאוד רציתי לשכוח את זה, אבל מתברר שהלב והגוף זוכרים את מה שהראש מנסה כל הזמן לשכוח. היה רגע אחד שפתאום התמונות האלה קפצו ונזכרתי בדבר הזה, זה הפיל לי המון אסימונים. יש כוח עצום בלשים זרקור על דברים שאנחנו מתביישים בהם ואם אישה אחת בבית שתקשיב לזה ותרגיש שהיא לא לבד, אני עשיתי את שלי".

"אישה בת 71 הייתה הכי בריאה בעולם - ועכשיו היא עם פגיעה מוחית"

גיא הוכמן רגיל להיות האיש הכי מצחיק, על הבמה וגם על הרחבה, אבל כשהוא דיבר על האירוע הטראומטי של אמו, אפילו הוא לא היה יוכל לעצור את הדמעות: "סיימתי הופעת צהריים בכנס מתגייסים, ראיתי 14 שיחות שלא נענו מאביה (אשתו) והיא אומרת לי 'בוא מהר, אמא שלך באשפוז, פגע בה קורקינט'. אני מגיע לשם והיא מחוסרת הכרה, נלחמת על החיים שלה כי הקורקינט שפגע בה נסע על המדרכה ב-60 קמ"ש. אישה בת 71 שהייתה הכי בריאה בעולם ועכשיו היא בפגיעה מוחית לא יכולה ללכת לבד, לדבר, היא כמעט לא יכולה לחיות". מי שלקח על עצמו לטפל בה הוא אביו של הוכמן: "הוא סועד אותה מבוקר עד ערב, הוא יצא לפנסיה, חשב שיחיה את החלום ופתאום העבודה שלו זה לסעוד את אשתו. הוא עושה את זה במסירות פשוט מדהימה, מעוררת השראה, הלוואי שאני אהיה רבע בן זוג כמו אבא שלי".

"היא הייתה החברה הכי טובה שלי. רוצה להראות כמה אני אוהב אותה"

בר ברימר בחר להקדיש את הריקוד שלו לסבתו המנוחה, לצלילי "שמש" של חנן בן ארי ובביצוע של הזמרת האהובה עליה, שרית חדד: "יש שם כמה משפטים בשיר שמאוד מחוברים לי לסיפור שלי איתה והקשר שלנו. כשהיא חלתה, היא עשתה כימותרפיה והתחיל לנשור לה השיער, מאז היא לא הייתה יוצאת מהבית. הפעם היחידה שהיא הסכימה לשים פאה ולצאת מהבית, זה היה כשהייתי בשנה ג', כדי לבוא להצגה שלי". במרכז הריקוד עמד שולחן הקידוש של שישי, מחווה נוספת לסבתא: "כל שישי הייתה ארוחה אצלה, קבוע, מי שלא בא היה מקבל על הראש. עכשיו, כל שישי כשסבא שלי נכנס בדלת אני מסתכל, לראות אולי היא תיכנס גם. לא הסכמתי ללכת אליה עד שלושה שבועות לפני, הרגשתי שזה הולך לקרות ולא רציתי לזכור אותה ככה. הריקוד הזה זה יהיה סוג של סגירת מעגל ואלה יהיו המילים האחרונות שלי, להראות לה כמה אני אוהב אותה".

"הייתי ישן עם אגרופים קפוצים וצועק. יש לזה מחיר"

עבור צחי הלוי לא רק הסיפור היה אישי, אלא גם השיר "החיילים רצים" איתו בחר לרקוד, אותו כתב על ההתמודדות של לוחמים בחיים האזרחיים: "לצערי הפציעות שיש הן לא רק פיזיות, יש את הפציעה השקופה. כשאתה חייל, אתה לא חושב יותר מדי. אתה מאוד ממוקד מטרה והמחשבות באות אחרי". הלוי, ששירת כמסתערב, סוחב איתו לא מעט: "לפעמים אני תוהה לגבי עצמי, כי אני לא מאובחן. אני מרגיש שיש משהו מאז השירות הצבאי שלי שמבעבע בפנים, זה משהו שמלווה אותנו. לוסי אומרת לי שבלילות הייתי ישן עם אגרופים קפוצים וצועק, ואני לא זוכר. היה איזשהו אירוע שהתבקשתי לראיין פוסט-טראומטיים, חזרתי הביתה והתפרקתי, לא הצלחתי לדבר, כי יש לזה מחיר".