"אני עדיין סוחב איתי חרם שעברתי כילד": יהודה לוי חושף לראשונה

יהודה לוי חשף היום (חמישי) צד פחות מוכר מעברו, כשסיפר בפוסט אישי כי בילדותו עבר חרם חברתי - חוויה שלדבריו ממשיכה ללוות אותו גם היום, בגיל 47. לוי כתב את הדברים במסגרת "זה קו אדום", מהלך לאומי חדש של בית הנשיא למאבק בחרמות ובבריונות בקרב ילדים ובני נוער.

"אני עדיין סוחב איתי חרם שעברתי כילד. לא חשבתי שאכתוב את המשפט הזה", פתח לוי. לדבריו, לידתה של בתו נאיה גרמה לו לחשוב מחדש על החוויה: "אני מסתכל לפעמים על החיוך שלה וחושב על היום שבו היא תצא לעולם באמת. המחשבה שמישהו יכול לגרום לחיוך הזה להיעלם, לגרום לה לחשוב שהיא פחות יפה, פחות מעניינת, פחות ראויה או פשוט לא שייכת, מחרידה אותי. אולי כי אני מכיר את המקום הזה".

לוי סיפר כי חלק מילדותו עבר בדרום אפריקה, שם התקשה למצוא את מקומו מבחינה חברתית. "הייתי ילד שהרגיש קצת זר בעולם. אף פעם לא מלך הכיתה. תמיד קצת מהצד, מסתכל, לומד, מנסה להבין איך משתלבים". לדבריו, בכיתה ו' הרגיש לראשונה שמצא חבורה שאליה הוא שייך - עד שברגע אחד הכול השתנה.

"במסיבת יום הולדת, ילדים מהכיתה עמדו מולי ואמרו לי שהם לא רוצים להיות חברים שלי יותר", כתב. "אני זוכר אותם. אני זוכר את המקום. אבל בעיקר אני זוכר את הגוף שלי, כאילו משהו בי התנתק. אחר כך החרם המשיך. צחקו עליי, התרחקו ממני, ואני שמרתי על פאסון. כאילו לא אכפת לי. אבל היה אכפת לי. הכל נכנס פנימה".

דווקא באותה תקופה, סיפר לוי, הוא מצא מפלט בקולנוע - ובדיעבד הוא קושר בין אותה בדידות לבין המקצוע שבו בחר. "כשלא היו לי חברים, התחלתי לראות המון סרטים. נשאבתי לעולמות אחרים, לדמויות אחרות. למדתי להיות זיקית. לקרוא חדר, להרגיש אנשים, להבין מה רוצים ממני ולהשתנות בהתאם. שנים אחר כך הפכתי את זה למקצוע - נהייתי שחקן".

בהמשך חשף לוי גם כי משפחתו נאלצה לעזוב את דרום אפריקה במהירות בעקבות משבר כלכלי, וכי אפילו לא הורשה להיפרד מחבריו. "נכנסתי לבית של כל אחד משני החברים הכי טובים שלי, השארתי לו מכתב פרידה בחדר ועזבתי את המדינה בלי להגיד להם שלום".

לוי לא הסתפק בתיאור הפגיעה שחווה, והודה כי לאורך השנים גם הוא פגע באחרים. "גם אני פגעתי באנשים. גם אני. צחקתי לפעמים על אנשים שלא הגיע להם", כתב. הוא סיפר כי לעיתים התרחק מאנשים שרצו להתקרב אליו, וכיום הוא מזהה בכך מנגנון הגנה שנולד כבר בילדות: "דווקא כשמישהו נהיה קרוב וחשוב, משהו בי נבהל. כי כשמישהו חשוב לך, יש לו גם את הכוח לפגוע בך".

הוא אף ניצל את הפוסט כדי להתנצל בפני אנשים שנעלם מחייהם: "אם אתם קוראים את זה והייתם פעם קרובים אליי ופתאום לא הבנתם לאן נעלמתי, אני רוצה לבקש מכם סליחה. לא תמיד התרחקתי כי לא רציתי אתכם. לפעמים התרחקתי דווקא כי הייתם חשובים לי יותר ממה שידעתי להכיל".

את דבריו חתם במסר לילדים ובני נוער שנמצאים כיום בצד הפוגע: "הכוח שיש לכם עכשיו הוא זמני. הכיתה הזאת תיגמר. בית הספר ייגמר. החבורה תתפזר. אין לכם מושג מי הילד שעומד מולכם". לדבריו, השאלה אינה מה אותו ילד יהיה כשיגדל: "גם אם הוא לעולם לא יהיה מפורסם, עשיר או 'מצליח' - הוא בן אדם. אתם יכולים להשאיר בו פצע שיסחוב גם בגיל 47, או להיות מי ששינה לו את הסיפור. לפעמים מספיק: 'בוא, שב איתנו'".

הפוסט של לוי פורסם כחלק מ"זה קו אדום", מהלך לאומי שהשיק היום נשיא המדינה למאבק בחרמות, אלימות ובריונות בבתי הספר ובחברה הישראלית. במהלך משתתפים ידוענים ומשפיענים, ולצד בית הנשיא שותפים בו משרדי ממשלה, המרכז לשלטון מקומי, הנהגת ההורים, מועצת התלמידים, ארגוני חברה אזרחית וחברות מהמגזר העסקי. הקמפיין יוצא לדרך ימים ספורים לאחר פתיחת שנת הלימודים, על רקע הנתון שלפיו אחד מכל שלושה ילדים בישראל מדווח כי חווה חרם או מקרה בריונות.