החוק להחלשת התקשורת אושר במליאת הכנסת
53 הצביעו בעד, 48 נגד • עתירות הוגשו לבג"ץ • יאיר גולן: "הדיו בחוק התקשורת של קרעי לא תספיק להתייבש לפני שנקרע אותו לגזרים רגע לאחר שתקום הממשלה הבאה" • בנט: "במדינת דמוקרטית אסור להשתיק תקשורת חופשית" • על רקע ניגוד העניינים שלו - נתניהו השתתף בהצבעות על סעיפים והסתייגויות, אך לא בהצבעה הסופית על החוק



החדשות בקצרה:
- הכנסת אישרה את החוק להחלשת התקשורת ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים.
- בעקבות אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ מטעם חברי כנסת וארגונים שונים.
- נתניהו השתתף בהצבעות על סעיפי החוק למרות ניגוד עניינים בשל תיקיו.
- השר קרעי לנתניהו: "המשימה שהטלת עליי לפני כארבע שנים מושלמת בהצלחה".
בליץ החקיקה: החוק להחלשת התקשורת של השר שלמה קרעי אושר הערב (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, 53 הצביעו בעד, 48 נגד. עתירות הוגשו לבג"ץ, ביניהן של חברי הכנסת איתן גינזבורג ואפרת רייטן, מכון זולת ושל התנועה לאיכות השלטון, שמסרה: "לא ניתן לממשלה יוצאת להשתלט על התקשורת בדרכה החוצה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע קודם לכן להצבעה במליאה, למרות ניגוד העניינים, כי התיקים הפליליים שלו עוסקים בהטבות רגולטוריות לכלי תקשורת. הוא השתתף בהצבעות על סעיפים והסתייגויות, אך לא בהצבעה הסופית על החוק בקריאה שנייה ושלישית. קרעי אמר לפני כן לרה"מ: "המשימה שהטלת עליי לפני כארבע שנים להעביר רפורמת ימין בתקשורת - מושלמת היום בהצלחה".
אחרי האזהרה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק - ההסתייגות שקרעי ניסה להכניס לנוסח החוק להחלשת התקשורת במחטף, שהייתה משלימה השתלטות מלאה על הרגולטור, לא אושרה. אזהרת היועמ"שית הייתה כי אם הקואליציה תאשר בהצבעות הסופיות הסתייגויות שלא דנו עליהן בוועדה - זהו פגם בהליך החקיקה.
הרפורמה, שקודמה בבהילות תחת דיונים כאוטיים, לוחות זמנים צפופים ותוך התעלמות מאזהרות חריגות וחסרות תקדים של דרגי המקצוע והייעוץ המשפטי, עברה שינויים ותהפוכות בדרך לאישורה הסופי - והיא ניצבת כעת לא רק בפני הרשות המחוקקת אלא גם בפני עתירות שהוגשו ועוד יוגשו נגדה לבג"ץ.


קרעי ("ראש הממשלה אמר שזו המשימה שלי") פמפם במשך יותר משנה כחלק מהקמפיין לקידום הרפורמה על הסרת רגולציה ופתיחת שוק התקשורת לתחרות, אך נוסח החוק במתכונת הנוכחית כולל כמה סעיפים שנויים במחלוקת שעתידים לשנות את פני השוק הישראלי.

תגובות לחוק:
משמעויות החוק
- שליטה במדידת הרייטינג ותקציבי הפרסום - החוק כולל סעיף המאפשר איסוף של נתוני רייטינג ממשלתיים, במטרה לנתב את תקציבי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) לערוצים שהשלטון חפץ ביקרם. באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על המהלך, וטענו כי המטרה האמיתית היא לשלוט בנתונים כדי להגדיל את התקציבים הממשלתיים הזורמים לערוצים האוהדים את השלטון, כמו 14 ו-i24NEWS
- ביטול האיסור על בעלויות צולבות - החוק מורכב מסעיפים המבטלים את האיסורים על בעלויות צולבות בשוק התקשורת ומסירים את איסור התנאים על פרסומות וחסויות. כך למשל בעלי ערוץ ברודקאסט בטלוויזיה יוכלו גם להחזיק בעיתון, זאת בניגוד להגבלה הקיימת
- ביטול ההפרדה המבנית - החוק מבטל את החומה הבצורה שנועדה לשמור על עצמאות מערכות החדשות מפני האינטרסים של בעלי ההון המחזיקים בהם
- הגדרת "ערוץ זעיר" - בעוד הרף עמד עד כה על הכנסות של 80 מיליון שקל בשנה, החוק מקפיץ את הרף ל-2 מיליארד שקל בשנה. המשמעות היא שכל הערוצים המסחריים הפועלים כיום בישראל יוגדרו כ"זעירים", מה שיבטל את חובתם החוקית כיום להקים חברת חדשות נפרדת. כתוצאה מכך, תוסר מהם רגולציה ופיקוח אחראי על שידורי חדשות לציבור

חברת הכנסת שלי טל מירון מיש עתיד (ביחד), נציגת אופוזיציה בוועדת דיסטל לחוק התקשורת, הגדירה את החוק כ"תיק 5000": "עיקרי הרפורמה - ההפיכה - נועדו להיכנס לתוקפן באופן מיידי, רגע לפני בחירות. המטרה היא ליצור השפעה פוליטית אדירה על מערכות החדשות לטובת שוק שידורים שקרעי וביבי חפצים ביקרו". לדבריה, "רה"מ סגר באופן אקטיבי, ביחד עם שר התקשורת, דיל עם החרדים כדי שהחוק יעבור. הסיעות החרדיות יוצאות פראייריות, בסוף לא קיבלו כלום. באמת שאני מנסה להבין את דרעי וסיעת ש"ס למה הם נותנים ידם לחילול שבת מרובה יותר ממה שהיה קודם?".
"אגיד משהו לאוהבי הכדורגל", אמר ח"כ סימון דוידסון. "אתם הולכים לשלם הרבה יותר כסף על משחקי פרימיום. כשיהיה גמר גביע, מונדיאל, ליגת האלופות, אליפות אירופה בכדורגל - תזכרו את המילים שלי: אתם תשלמו הרבה כסף כדי לצפות בזה. החקיקה הזו הולכת לפגוע בספורט הישראלי".
ח"כ יוראי להב הרצנו ציין כי "מי שמפנק את השלטון יקבל המון כסף והטבות רגולטוריות - ערוץ 14 וערוץ i24. רוצים לשמוע קטע? אחרי שקרעי זכה לריאיון מפנק בערוץ 14, הוא הביא עדכון להצעת החוק באופן שיחריג את הערוץ מהחובה להפיץ תוכן בחינם לפלטפורמות - הטבה של עשרות מיליוני שקלים".
ברגע האחרון: מחטף מהותי בחוק התקשורת
קרעי מתכוון להכניס בהצבעות שמתחילות עכשיו שינוי דרמטי בהרכב המועצה המפקחת על שוק השידורים ובכך משלים השתלטות מלאה על הרגולטור החדש שרוצה להקים. נציג רשות האסדרה ונציג הממונה על התקציבים באוצר (נציגים עצמאיים ובלתי תלויים) יוחלפו בנציגים של נציב שירות המדינה שהוא מינוי של ראש הממשלה נתניהו.
בנוסף גם נציג ראשי החוגים לתקשורת שהיו אמורים להבחר עצמאית על ידי ראשי החוגים יוחלף על ידי נציג מועצת הקולנוע - מינוי של שר התרבות.
פיצול החוק וההתקפלות מול החרדים
כדי לזרז את הליכי החקיקה, בין היתר כדי שקרעי יוכל למנף הישג פוליטי בפריימריז בליכוד, הוקמה ועדת תקשורת מיוחדת בכנסת שהפקיעה סמכויות מוועדת הכלכלה, בה דנים בדרך כלל בחוקים מסוג זה. ועדת התקשורת החדשה פיצלה את החוק והסירה ממנו חלקים מהותיים מבלי לספק פתרונות חלופיים. בין השאר, הוסרו סעיפים שנועדו להגן על קטינים בשידורים, סעיפים הקשורים לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, וכן הסדרת האפליה בין הערוצים בכל הקשור לדיני תעמולת בחירות.
התפתחות משמעותית נרשמה בשבועות האחרונים סביב יישומון שידורים ממשלתי שנועד להחליף את "עידן פלוס". החוק המקורי נועד להקים אפליקציה חינמית שתחליף את מערך "עידן פלוס" ותספק לאזרחים שידורים בחינם, כולל גישה לאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית. עם זאת, קרעי נאלץ להתקפל ולהסיר את הפרק הזה לחלוטין ברגע האחרון, בעקבות התנגדות חריפה מצד המפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס. החרדים הבהירו שלא יצביעו בעד החוק בשל החשש שהאפליקציה תוביל לחילול שבת ובשל אי-הסדרה של שידורי תועבה. יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, אף טען כי קידומה היווה הפרה בוטה של סיכומים מוקדמים ולכן נדרשה מחיקתה מהחוק.

התחנה הבאה: בג"ץ
הליך החקיקה, שגרר ביקורות קשות על כך שהונח על שולחן הכנסת ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה, ותוך נטישת הצוות המשפטי של הוועדה את הדיונים בשל יחס פוגעני, הוביל לשורת עתירות לבג"ץ. העותרים, בהם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות ועמותת "הצלחה", דרשו להוציא צו ביניים שיעצור את הדהירה.
השבוע התקיים דיון חריג ותקדימי בבג"ץ בהרכב של שלושה שופטים, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, אשר נדרשו לסוגיית ההתערבות בחוק בעודנו בהליכי חקיקה. בדיון הודו גם נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה עו"ד תהילה רוט וגם נציג הייעוץ המשפטי לכנסת כי נפלו פגמים רבים ומהותיים בהליך. עם זאת, שניהם טענו כי מאחר שהכנסת מצויה בישורת האחרונה ולקראת פיזור, מתן צו ביניים אינו מעשי בשלב זה.

שופטי בג"ץ הבהירו לעותרים כי הם נוטים שלא להתערב בדקה ה-90, וציינו שהתערבות בהליך חקיקה שטרם הסתיים היא אירוע שמעולם לא קרה מקום המדינה. מנגד, עו"ד יצחק בם, שמייצג את הממשלה ואת השר קרעי באופן פרטי, טען כי "או שהצעת החוק הזו תעבור ואז נצטרך לדון בה - ספוילר, אני סבור שההליך היה סביר וחוקתי - או שהצעת החוק לא תעבור ולכן אני מבקש לא למנוע את החקיקה". השופט כשר ציין בפניו: "אבל אז יהיה קשה לצעוק געוואלד כשנתערב אחרי. הדברים האלה הם שם ולא הולכים לשום מקום".
הנשיא יצחק עמית סיכם את המצב ורמז על הבאות כי אומנם לא מעשי לתת צו ביניים כעת, אך ייתכן מאוד שכאשר החוק יאושר סופית, בהחלט יהיה מקום לדון בצו ביניים נגדו.
