משפחת פרקש, השכנים של משפחת נתניהו: "לא מחכים לסליחה משרה"

"זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברו ככה למשפחה שכולה, ומדינה שלמה פשוט נבהלה מהדבר הזה, כי זה היה לחצות איזשהו גבול שלא חוצים אותו", אומרת עמית פרקש כשהיא נזכרת בהפגנה הסוערת מול בית המשפחה בקיסריה. "זה לא עניין של שמאל-ימין, זה עניין של ערכיות", היא מבהירה. אנחנו פוגשים את ענת, דורון ועמית פרקש בדיוק בחודש שבו הם מציינים 20 שנה לנפילתו של תום, הבן והאח הגדול, במלחמת לבנון השנייה.

תום פרקש נהרג ביולי 2006, שבוע אחרי שחגג יום הולדת 23, כשמסוק האפאצ'י שלו התרסק במהלך פעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה. מיד אחרי מותו, כתב לזכרו חבר הילדות יפתח (יפתי) קרזנר את "מיליון כוכבים". עמית אחותו הקליטה את השיר והוא הושמע בלוויה.

"מיליון כוכבים" הפך מאז לאחד משירי הזיכרון האיקוניים בישראל. דרכו למדנו להכיר את תום וגם התאהבנו בעמית. רגע הפרידה הכי פרטי שלה הפך לזיכרון של מדינה שלמה. "זה מאוד מרגש אותי", אומרת האם ענת. "השיר ממשיך לקיים את תום בצורה מסוימת בהדהוד הלאומי". האב דורון מוסיף: "זה פרץ, ובכלל לא הייתה לנו שליטה על זה. זה מדהים. באמת שיר שקנה את כולם. וגם היום. עד היום". ענת: "גם 'אצלנו בגן', שיפתי כתב זה שיר שהוא כתב על תום ועל הבת זוג שלו. הוא חשב על תום כשהוא כתב את 'אצלנו בגן', וזה גם שיר שמאוד מרגש אותי".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בדיעבד, "מיליון כוכבים" הוא מתנה או נטל?
עמית: "מתנה. בגלל שאני מנציחה את אח שלי בצורה מדהימה. 20 שנה. כולם יודעים מי זה תום. עבור משפחה שכולה זה שווה מיליונים. היו גם רגעים שאמרתי: 'די, אין לי כוח שכל הזמן מתעסקים במוות של אח שלי'. אבל אני חושבת שהיום אני מאוד בהשלמה, כי קודם כול עשיתי עם עצמי עבודה ואני במקום אחר עם הכאב של תום, ואני אימא. אני באמת לא מתחרטת על כלום, ואני מבינה שזה חלק מהמסע שלי".

"גם כשעבדתי בטירוף, לא תמיד הייתי מאושרת"

המסע שהתחיל עם "מיליון כוכבים" הפך את עמית פרקש כמעט בן רגע לכוכבת. בתוך זמן קצר היא כבר הייתה בכל מקום. מסדרות נוער ומחזות זמר, ועד לפסטיגלים והבמות הגדולות ביותר בישראל. "היו לי שנים שחוויתי הצלחה מטורפת ועבדתי כמו משוגעת, אבל גם כשעבדתי בטירוף לא תמיד הייתי מאושרת", היא מבהירה.

בשנים האחרונות עמית עשתה לביתה, ובמקביל המציאה את עצמה מחדש כמשפיענית רשת מצליחה. "כשאתה שחקן, אתה נורא תלוי כל היום באחר. זו תחושה נוראית שלא הייתי מוכנה יותר לקבל אותה", היא מסבירה. "ברגע שלקחתי שליטה על החיים של עצמי, הכול הרבה יותר קל. אני קמה נורא שמחה בבוקר, מה שלא היה המון שנים".

את ההשפעה ברשת עמית לא שמרת רק לקוד קופון, אלא מדברת בפתיחות על דברים שנמנעה מהם עד היום, כמו הפרעת האכילה שהתמודדה איתה בעבר. "לא האמנתי בחיים שאני אצליח לצאת מזה. לא האמנתי. וזה קטע, כי אתה נורא מתמכר להפרעה", היא מודה בכאב.

מתי את מבינה שזה מסוכן?
"כשזה מנהל אותך. שכל מה שאת מתעסקת בו זה מתי את אוכלת ומה את אוכלת. שלא אוכלים יום שלם".

יום שלם לא אכלת?
"כן. הייתי אוכלת שקדים ועושה הליכות. אני זוכרת הפעם הראשונה, בגיל 24 או 25, אכלתי צ'יפס. לא האמנתי שאכלתי צ'יפס".

אם אימא שלך לא הייתה תופסת את זה בזמן, היית במקום אחר?
"אולי. היא תפסה את זה ממש בזמן. היא ישר לקחה אותי למרפאה מדהימה, והיום אני בריפוי עם זה".

הפחדים שהוצפו ב-7 באוקטובר

היום היא מתגוררת ברמת השרון ומגדלת עם בעלה יאיר את שני ילדיהם, אנה בת החמש ונוח בן השלוש. את בעלה, מספרת עמית, היא הכירה בשידוך. "הכרנו דרך חברה משותפת, אגם רודברג", היא אומרת. "יאיר הוא חבר מאוד טוב של גל אמיתי, האקס שלה, מהילדות. וככה נוצר הקשר בינה לבין יאיר. הם בדיוק נפרדו ואנחנו בדיוק התחלנו לצאת. עשינו 'חילופי זוגות', ומאז אנחנו ביחד כבר עשר שנים".

7 באוקטובר הפך אותך, כמו הרבה נשים אחרות, גם לאשת מילואימניק. אחרי שעוברים אירוע כזה, שכול במשפחה, פרידה מבעלך למילואים מרגישה אחרת?
"כן, מאוד פחדתי. הוא קיבל טלפון שעה אחרי שהוא ראה את המחבלים בשדרות על הטנדר. ממש צרחתי עליו בבית, אמרתי לו שהוא לא הולך. אמרתי: 'מה? כאילו, אין סיכוי'. אני נתתי את שלי. אבל התחתנתי עם מישהו שהוא לא היה מסוגל (לא ללכת), וגם הייתי אחרי לידה, הייתי מאוד הורמונלית, היה לי מאוד קשה להסתדר. עברתי לגור אצל ההורים שלי, היה קשוח".

איך שורדים את זה?
"אימא ואבא טובים".

"היה אחד שצעק שימות לי עוד ילד"

ב-20 השנים שחלפו מאז שתום נהרג, משפחת פרקש הפכה בלי כוונה לסמל. משפחה ששילמה את המחיר הכבד ביותר ובמידה מסוימת עדיין ממשיכה לשלם אותו. למרות שבני המשפחה חוו את המתקפה המכוערת ששוגרה לעברם ישירות מאשת ראש הממשלה, האם ענת מבהירה: "אתה מחליט איך אתה מתהלך בחיים. האם אתה מתהלך לפי הערכים שלך ונשאר בן אדם, למרות שהמתקפה היא מתקפה שבאה להכאיב לך".

כששמעת ששרה נתניהו עומדת מאחורי ה"הפגנה" הזו, הופתעת?
ענת: "הייתי נבוכה. פשוט נבוכה".

דורון: "בשבילה".

למה בעצם לא הגבתם עד היום? לא דיברתם מאז שנחשף שהמפגינים שהפגינו מחוץ לבית שלכם נשלחו מטעם שרה נתניהו.
ענת: "אני באמת לא חושבת שצריך לתת תוקף לאנשים שיש להם כל כך הרבה שנאה, שהם מרגישים שהם צריכים להגיד דבר כזה. באותו רגע זה יותר עצבן אותי שהם עושים פה רעש לשכנים מאשר כל דבר אחר. היה אחד שצעק שימות לי עוד ילד. או-קיי, אז תצעק, מה... תצעק".

דורון: "זה כל כך נמוך שקשה להתייחס לזה".

ענת: "למרות שהמתקפה היא מתקפה שבאה להכאיב לך, השנאה לא יכולה להתרחש אם אתה לא מפנים אותה. אתה פשוט הודף אותה".

נקלעו לקו האש

בהרבה מובנים, משפחת פרקש נקלעה לסיטואציה. הם לא האמינו שאם יאפשרו למפגינים בודדים לעלות על הגג שלהם עם שלטי מחאה נגד השכן, ראש הממשלה, זה יוביל אותם לקו האש. "אם הייתי מופתעת ממה שקרה? זה אפילו יכול להיות יותר נמוך מזה", מבהירה ענת. עמית מוסיפה: "אני חושבת שהמקרה הזה שם אותם פתאום באיזה פרונט שהם לא רצו, לא התכוונו. האירוע הזה הוא לא על דעות פוליטיות. לי ולך מותר לא להסכים על משהו, אבל אנחנו לא חייבים להשתמש ולהעליב ולפגוע בצורה כל כך מכוערת. אנחנו לא מתעסקים במי שלח או לא שלח, זה לא מעניין אותנו, אנחנו חיים את החיים שלנו".

איך את לא מתעסקת במי שלח? כשזו אשת ראש הממשלה?
ענת: "נכון, אבל אני חושבת שאתה נותן לה יותר מדי מקום... אתה נותן לה כובד משקל. היא בסך הכול נשואה לראש הממשלה".

בסך הכול?
ענת: "אין לה תפקיד ציבורי. אם היא הגיעה לרמה כזאת, זו המסכנות שלה. נקודה. אני לא רוצה להישמע יהירה, אבל אם היא הגיעה לרמה כזאת, זה היא. אני חושבת שמה שקרה פה זה שהשיח הציבורי בכלל במדינת ישראל נגרר למקומות מאוד קשים, והדרך היחידה שאני יכולה לחשוב שאני באופן אישי עושה, זה שאני מנהלת שיח ציבורי אחר".

התחושה באופן כללי היא שנשבר איזה טאבו ביחס למשפחות שכולות. קורים דברים שלא קרו מעולם, נאמרים דברים שלא נאמרו מעולם. זה גם אקלים שלא הכרתם לפני.
עמית: "אני חושבת שהאירוע הזה פתח, לצערי, את הפתח לזה".

משפחת נתניהו, מישהו מטעמה התנצל על מה שקרה מאז?
ענת ודורון: "לא".

אין את הרצון הזה שמישהו, אפילו אחרי הכתבה היום, יתקשר ויגיד 'סליחה, עברנו, חצינו את הגבול'?
ענת: "לא. הם גם לא מעניינים אותנו".

הם שכנים שלכם.
דורון: "הם כבר הרבה זמן לא פה".

ענת: "מאז הכטב"ם הם לא פה".

אתם שמעתם את הכטב"ם שנפל בבית ראש הממשלה?
דורון: "אנחנו קמנו בשש בבוקר, פיצוץ מטורף. יצאנו החוצה, לא ראינו כלום, וראיתי עשן... הכלבים היו בשוק. ראינו עשן, ולאחר שבועיים בעצם מצאנו חלק כזה בתוך הבריכה של השכנה".

כבר שנים שאנחנו מכירים את עמית. מה אנחנו לא יודעים עליה?
ענת: "אתה רוצה לדעת מה יש לה במשותף עם שרה?"

אני יודע מה יש לה במשותף עם שרה. שתיהן מאוד-מאוד אוהבות ניקיון.
עמית: "נכון. אני מאוד אוהבת ניקיון. אני חושבת שניקיון ואני... זה פשוט נותן לי שקט. אין לי ספק שזה בא ממקום של שליטה, וכשאני עצבנית או שלא מסתדר לי, אני פשוט צריכה כאילו לסדר ולנקות והכול סבבה".

"התרגלתי להיות אחות שכולה"

היה צריך יותר מתפקיד טוב כדי להחזיר את עמית לבמה, והקיץ הוא הגיע. השבוע היא עלתה בתפקיד הראשי במחזמר "צ'יקיטיטאס", המבוסס על "קטנטנות", הסדרה הארגנטינאית המיתולוגית משנות ה-90 שלימדה דור שלם של ישראלים לשיר בספרדית. "הילדים הם מאוד עוצמתיים במחזה", אומר ידין גלמן, שמככב יחד עם עמית במחזמר. "הילדים הם בתפקיד הראשי, שיהיה ברור", מסכימה עמית.

יש רגע שמפסיקים לתהות איך החיים שלך היו נראים אם אח שלך לא היה נופל?
עמית: "באיזשהו מקום ממש התרגלתי להיות אחות שכולה, כמה שקשה להגיד. וכבר אני כאילו מספרת על תום באופן מאוד... תמיד אני בוכה כי אני חושבת שזה באמת נמצא לי באיזה מקום מאוד עמוק של הקושי להשלים עם זה או להיפרד ממנו באמת. אני גם לא רוצה".

לא רוצה להיפרד?
"לא. הכאב הזה הוא חלק ממני ואני גם רוצה שהוא יהיה חלק ממני. שתמיד הוא יהיה שם בפנים. בתוך כל האבל הזה והשכול, אני חיה חיים מאוד שמחים וגם המשפחה שלי מאוד שמחה", מבהירה עמית. "אנחנו חיים חיי אושר מאוד גדולים עם חוסר מאוד גדול. תמיד תום נוכח ותמיד יש... אבל אנחנו לא שוקעים לתוך האבל. המשפחה שלי בחרה בחיים מאוד מוקדם. אימא שלי יומיים אחרי אמרה לי: 'אנחנו נחיה את החיים של תום ולא את המוות שלו'. אנחנו צריכים לחיות, החיים קצרים, בטח במדינה שלנו".

ההצגה "קטנטנות" בהשתתפותה של עמית פרקש רצה בימים אלו באקספו תל אביב.