"התרבות שלנו נשלטת יותר ויותר בידי מיליארדרים, רצינו ללעוג להם"
20 שנה לאחר ש"השטן לובשת פראדה" הפך למותג בפני עצמו, סרט ההמשך המצופה עולה לאקרנים. דייוויד פרנקל שב לכיסא הבמאי ומספר בריאיון מדוע לקח שני עשורים לחזור למערכת מגזין האופנה הניו-יורקי Runway שמשנה את פניו תחת העורכת האימתנית מירנדה פריסטלי, כיצד מריל סטריפ גרמה לזה לקרות, ומי כאן הבוס האמיתי - ג'ף בזוס או אנה וינטור?


בחזרה למסלול. זה לקח 20 שנה, אבל "השטן לובשת פראדה 2", סרט ההמשך המצופה לרב המכר שעובד לשובר קופות באותו שם, יעלה בסוף השבוע הקרוב לאקרנים בישראל. מהי בכלל מידת הרלוונטיות של עורכת מגזין קשוחה לימינו ולשקיעה העקבית של הפרינט בעשור החולף? מתברר שהרעיון להמשכון ממש לא נולד אתמול, אלא הוא בסך הכל עבר את ההתאמות הנדרשות עם מנויים למהדורה הדיגיטלית.
"השטן לובשת פראדה" היה הסרט הראשון שהתבונן בעולם האופנה מנקודת המבט של המאה ה-21, אך זה היה נכון לעשור הראשון שלה. "מיד לאחר צאת הסרט הראשון דיברנו על סרט המשך, אבל הרגשנו שסיפרנו סיפור שעומד בפני עצמו", אומר דייוויד פרנקל, אשר חזר לכיסא הבמאי גם הפעם.
אם אינכם חלק מהסנסציה, נזכיר שמריל סטריפ, זוכת שלושה פרסי אוסקר, מגלמת בסרט את מירנדה פריסטלי, העורכת האימתנית של מגזין האופנה הניו-יורקי Runway, דמות שנוצרה בהשראת תדמית המפלצת של עורכת "ווג" הפורשת אנה וינטור, האישה החזקה ביותר בעולם האופנה הבין-לאומי, מי שפיקחה על יותר מ-400 שערים ותמשיך לכהן כראש התוכן הגלובלי של אימפריית ההוצאה לאור "קונדה נאסט". מחברת הספר לורן וייסברגר, ששימשה במשך פחות משנה כעוזרת שלה עד שברחה ממנה, כתבה אותו בהתבסס על החוויה האומללה שעברה דרך נקודת מבטה של אנדריאה סאקס (אן האת'וויי בסרט), עיתונאית בתחילת דרכה שמתקבלת לעבוד במגזין הנחשב. עוד מככבים בקומדיה השחקנית אמילי בלאנט, הקרה כקרח במבטא בריטי, וסטנלי טוצ'י - שמגלם את נייג'ל, יד ימינה הנאמן של מירנדה.
בסוף הסרט הראשון פנו הדמויות לדרכים שונות, ופרנקל מודה שהפקת סרט המשך לא נראתה הגיונית באותה עת אם החיבור המחודש בין הדמויות לא היה אמין. מה השתנה מאז? העולם, והעיתונות בפרט. פרנקל מציין שהאייפון הראשון יצא רק שנה לאחר שהסרט המקורי עלה לאקרנים, אירוע שלדבריו סימן את "תחילת הסוף" של תעשיית הפרינט, אלא שדווקא השקיעה המתמשכת של העיתונות המודפסת היא שהפכה את חזרתן של הדמויות לרלוונטית מתמיד. "השאלה כיצד מירנדה פריסטלי תנהל את שקיעת האימפריה שלה הפכה למרתקת עבורנו. כמה זמן את ממשיכה לעשות את זה? מתי מגיע הזמן ללכת?", אומר פרנקל.
האם פחדת שהזמן שעבר ישפיע על ההצלחה?
"אני עדיין מפחד. יש עוד שבוע עד היציאה, ואני מחכה לראות אם אנשים יגיעו. אבל יש לי אמון בכוכבים ובכתיבה. העובדה שהסרט הראשון עדיין מצוטט גם אחרי 20 שנה נתנה לנו ביטחון ועדיין עוררה בנו השראה".

כשחזרתם לסט, הרגשת את הלחץ אחרי שהסרט הראשון הפך לתופעה תרבותית? מה הייתה התגובה שלך כשראית את מריל סטריפ חוזרת לדמות?
"קודם כל, אני עדיין מרגיש את הלחץ. הציפיות עדיין מאוד גבוהות. אבל כן, הן היו כמעט מוחצות בתחילת הדרך. הפחד הנואש לאכזב את המעריצים מאוד מאיים. היום הראשון על הסט היה כמעט נסי, כי ברגע שמריל שמה את הפאה הלבנה ולובשת בגדים טובים, היא הופכת למירנדה. למזלנו, הפעם היא הייתה הרבה יותר ידידותית כלפי השחקנים והצוות. בסרט הראשון היא שמרה מרחק, במיוחד כדי לגרום לאנדי ואמילי להרגיש לחוצות לידה. הפעם זו הייתה חוויה שמחה יותר לכולם".

"הפעם היא הייתה הרבה יותר ידידותית כלפי השחקנים והצוות. בסרט הראשון היא שמרה מרחק, במיוחד כדי לגרום לאנדי ואמילי להרגיש לחוצות לידה"
דייוויד פרנקל, במאי "השטן לובשת פראדה 2"
בצילומי הסרט המקורי סטריפ נמנעה במכוון מלתקשר עם האת'וויי ובלאנט מאחורי הקלעים כדי לשמור עליהן מאוימות מהדמות של מירנדה, והפעם כאמור האווירה הייתה שונה לחלוטין. "היא חמה ואוהבת ורוצה לבלות עם הצוות ולאפות להם עוגיות כל יום", אומר פרנקל, ומסכם שהפעם הסט הרגיש כמו משפחה אמיתית.
הסרט החדש מעלה את השאלה מה היה גורם לאנדי סאקס, הברווזון המגושם וקולב המעילים של הבוסית שלה, לחזור לעבוד איתה, אחרי סצנת סיום בלתי נשכחת שבה היא זורקת את מכשיר הטלפון שלה למזרקה וממשיכה הלאה בחייה. בעוד שהסרט הראשון מגולל סיפור התבגרות של אישה צעירה שלומדת מי היא ומה מקומה בעולם, הסיקוול כבר עוסק במי שנאלצת להתמודד עם הבחירות שעשתה וההשלכות, וכן בפשרות שאנשים עושים כדי לשמר את הקריירה שלהם.
הקונפליקט נע כל הזמן במאבק בין כוח למורשת, ועבור מירנדה פריסטלי האתגר הוא לשמור על הרלוונטיות של מוסד תרבות ותיק שמאבד מהשפעתו וחשיבותו אל מול בעלי הון שעלולים לקחת אותו מידיה. לצד זאת, זהו גם מסע אישי עבורה לגבי האופן שבו היא רוצה שיזכרו את מפעל חייה לאחר פרישתה. וכך, שוב הסרט מתכתב באורח פלא עם חייה האמיתיים של וינטור. היה אך טבעי שהיא תככב לצד סטריפ על השער של "ווג" האמריקני כחלק מקמפיין הקידום של הסרט.
כתבים מעיתונות מודפסת שהשתתפו בשיחה עם פרנקל הביעו את חששם המקצועי ושאלו את הבמאי אם הוא חושב שהסרט יכול להוות מגדלור עבורם, על רקע האיומים מצד התקשורת הדיגיטלית וכניסת הבינה המלאכותית לחיינו. "אני מקווה שכן. כלומר, זה נראה כאילו אנחנו אבודים", הודה הבמאי. "אני לא רוצה להיות פסימי, אבל נראה שגל הדיגיטציה יהיה מכריע, וזה עוד לפני הצונאמי של ה-AI. אי אפשר באמת לחזות. אני כן מקווה שהדור החדש מתחיל לאמץ חוויות חיות יותר - חוזרים לקולנוע, קונים תקליט ויניל, רוצים יותר אינטראקציה פנים אל פנים. אולי תהיה תגובת נגד לטכנולוגיה. אבל אני לא מאוד אופטימי".

מי שציפה שההמשכון יקרה בכל מצב לאור ההצלחה, יופתע לגלות שהוא היה תלוי אך ורק באדם אחד. "מריל הייתה המפתח. לא היינו שוקלים בכלל לעשות את הסרט הזה בלעדיה", מודה פרנקל. סדרת אירועים בשנים האחרונות סללה את חזרתה לתפקיד האיקוני. זה התחיל בטקס פרסי הסאג של איגוד השחקנים ההוליוודי ב-2024, שם הגישה סטריפ פרס יחד עם הקולגות האת'וויי ובלאנט. בהמשך, אירוע הקרנה מיוחד שאירגן המחזאי והשחקן לין-מנואל מירנדה החזיר את סטריפ לסרט המקורי לראשונה זה 18 שנה מאז הקרנתו. ולבסוף, הצעד המעשי, כשהמפיקה ונדי פיינרמן שאלה אותה אם תסכים להשתתף בסרט המשך על רקע הטלטלות בעולם המדיה. סטריפ הסכימה, בתנאי שיהיה תסריט מצוין.
גם היום, פרנקל מאמין שהקסם הקולנועי נשמר הודות לרגשות האוניברסליים בעולם הקפיטליסטי של הדמויות, והוא מדגיש גם את ההתנהלות מעוררת ההזדהות של מירנדה. מפלצת מפלצת, אבל מקריבה ושואפת למצוינות כדי להיות הטובה ביותר. לא בכדי גם הסרט השני נושא אליה עיניים ומצדיע לכישרון ולמקצוענות שלה.
איך החייאתם את הדמות של מירנדה הפעם? לפי הראייה שלך, של מריל סטריפ, או שילוב?
"זה שילוב. וגם התסריטאית (אלין ברוש מק'קנה, ע"א) היא אדריכלית חשובה של הדמות, אז זו הייתה עבודה משותפת של שלושתנו. דיברנו הרבה - האם היא נשואה, האם היא מאושרת. זה היה חלק חשוב גם בסרט הראשון. עכשיו רואים שהיא יחסית בנוח עם בעלה, סטיוארט, בגילום קנת' בראנה. זה משנה הרבה, היא יותר רגועה בבית אבל גם יותר פגיעה בעבודה. התקציבים קטנים יותר, התפוצה קטנה יותר, הלחץ מהבוס שלה גדל, והיא מחכה לקידום שלא מגיע. היא נראית יותר חסרת ביטחון ופגיעה, אבל עדיין חכמה ומנווטת בין האתגרים".
בסרט הנוכחי יש יותר סולידריות בין מירנדה לאנדי. עד כמה זה היה חשוב לך?
"זה מעניין כי הן נאלצות לעבוד יחד. בהתחלה אף אחת לא רוצה להיות שם. הסרט עוסק בהישרדות ובוויתורים שעושים כדי לשרוד. שתיהן מוכנות לשלם את המחיר כדי לשמור על העבודה. הנישואים הכפויים האלה מתבררים כמוצלחים, אבל מירנדה עדיין משאירה את התחושה באוויר: אנחנו לא צוות ולא שותפים, אני עדיין הבוסית".
"התרבות שלנו נשלטת יותר ויותר בידי מיליארדרים. האם הם מוכשרים? כן. האם הם צריכים לשלוט בחיים שלנו? לא"
הבמאי דייוויד פרנקל
אם הסרט הראשון הציג את כוחה הבלתי מעורער של דמות בכירה בעולם האופנה, החדש מטלטל את מעמדה ומסיט אותו אל מוקדי כוח עכשוויים ובראשם בעלי הון. כך למשל, לאחר הקרנות הבכורה של הסרט בניו יורק ובלונדון, היו כבר מי שפירשו שתי דמויות בסרט כזוג מיליארדרים בעלי השפעה באופן שמזכיר את זו של ג'ף בזוס ואשתו לורן סנצ'ז. העלילה אף מתייחסת בדרכה לשמועות מהעולם האמיתי על ניסיונות אפשריים של השניים לרכוש את תאגיד "קונדה נאסט", המוציא לאור של המגזינים "ניו יורקר", "ואניטי פייר" ו"ווג", כביקורת על השילוב בין עושר קיצוני, סטטוס חברתי ונוכחות תקשורתית. רוצים לומר, כוח תרבותי כבר לא שייך רק לעורכות ממולחות, אלא גם למייסד אמזון שפיטר שליש מעיתונאי וושינגטון פוסט לצורך העניין. אם תשאלו את ההפקה, כל קשר למציאות הינו מקרי בהחלט.
פרנקל השיב במענה לשאלת N12 כי "היה חשוב לחקור משהו אחר, לספר סיפור מורכב יותר שכולל את עולם העסקים ולשקף מה קורה במדיה - הצמצום של העיתונות, המעבר לדיגיטל והפחד מ-AI שנראה שעומד לשבש הכל שוב. אחד הדברים המהנים בעבודה על הסרט היה התחושה שאנחנו יוצרים משהו מאוד עכשווי".
לצד ליידי גאגא שהוציאה עם דואצ'י שיר נושא המלווה את הסרט והבלחות אורח אחרות על המסך שנשמרו בסוד, אל ארבעת הכוכבים המקוריים מצטרפים כמה וכמה שחקנים מוכרים, בהם סימון אשלי ("חינוך מיני", "ברידג'רטון") המהווה חלק מדור האסיסטנטים החדש של מירנדה. גם היריעה הגברית מתרחבת באמצעות שחקנים כמו קנת' בראנה, ג'סטין ת'רו ופטריק ברמאל. "חיפשנו אנשים מצחיקים ושחקנים מוכשרים", אומר פרנקל. "היה לנו מזל עם הדור החדש של האסיסטנטים. יש דמויות גבריות תומכות יותר מבעבר. רצינו גם ללעוג קצת למיליארדרים ששולטים במדיה, וזה הוביל לליהוק של ג'סטין ת'רו".
הדמות של מירנדה מבוססת על אדם אמיתי, וגם הדמות של בנג'י (ג'סטין ת'רו) נראית כך. מה רצית להעביר דרכה?
"התרבות שלנו נשלטת יותר ויותר בידי מיליארדרים. האם הם מוכשרים? כן. האם הם צריכים לשלוט בחיים שלנו? לא. זה מעניין לחקור מי הם. במקרה הזה, ג'סטין יצר דמות קומית מצוינת".
מה למדת מאחד מחברי הקאסט?
"אמילי בלאנט קראה את התסריט ואמרה: 'זה נהדר, אבל פספסתם הזדמנות גדולה'. היא הצביעה על סצנה שבה כל הדמויות לא נפגשות יחד והזכירה שזו ההזדמנות היחידה לאחד את 'ארבעת הביטלס' (מירנדה, אנדי, אמילי ונייג'ל, ע"א) בסצנה אחת. שכתבנו את הסצנה בהתאם".

הסרט פונה גם לדור המילניאלים בשוק עבודה משתנה. מה דעתך על זה?
"הלוואי שהייתי מתוחכם מספיק כדי שהסגנון הוויזואלי ישקף את זה (צוחק). אנחנו פשוט מנסים לספר סיפור בסרט. רצינו קצב מהיר, תחושה של לחץ תמידי. אנדי היא עכשיו אישה בשנות ה-40 לחייה, אבל עדיין יש לה את הצורך הנואש לשמור על העבודה. והיא מתמודדת עם שאלות כמו הצעירים היום - איך מוצאים עבודה, והאם בכלל יהיו משרות בעתיד".
מעבר לעלילה, מעניין לגלות עד כמה צילומי הסרט החדש היו שונים מקודמו. פרנקל מודה שהצילומים ההם היו "ממש קשים", ואף ציין שתיעד ביומנו את כל הסצנות שלא עבדו כמו גם את החריגות מהתקציב. לעומת זאת, צילומי סרט ההמשך, שמתרחש גם על הרקע של מילאנו, היו לדבריו "תענוג מהיום הראשון" לאחר שהתסריט התקבל בברכה בידי האולפנים ללא שום בקשה לשינוי, וזה כבר מקרה נדיר בהוליווד. עם עדכון גרסה ל-2026 ואווירה משפחתית מאחורי הקלעים, לפרנקל, ארבעת כוכבי הסרט וההפקה כולה נותר רק לקוות ש"השטן לובשת פראדה 2" יתקרב להצלחה של הסרט המקורי.
