לקראת הכרעה: בג"ץ ידון בעתירות נגד סגירת גלי צה"ל

הקרב על גלי צה"ל: בג"ץ ידון מחר (שלישי) בהרכב של שלושה שופטים בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית, זאת לאחר שניתן צו על תנאי בתחילת פברואר לפיו על הממשלה לטעון מדוע לא תבטל את החלטתה לסגור את התחנה. שופטי בג"ץ הקפיאו למעשה את סגירת התחנה במתן הצו על תנאי, והעבירו את נטל ההוכחה לידי הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ, מגיש ההצעה, שנדרשו לתת הסברים בנוגע לקבלת ההחלטה. אם הם לא יצליחו בכך, בג"ץ יהפוך את הצו למוחלט ויורה על ביטול ההחלטה.

בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, ואליה הצטרפו ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות, ועד עובדי גלי צה"ל, ההסתדרות ו"האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", צוין בין היתר כי המטרה סומנה מראש. לדבריהם, הוועדה המייעצת שהוקמה לבחינת עתיד התחנה נולדה בחטא ופעלה תחת לחץ והכתבה מראש מצד הדרג הפוליטי. בעתירה נכתב כי עוד בטרם הוקמה הוועדה, פנה נתניהו לכ"ץ והצהיר כי התחנה "אינה נדרשת", ושר התקשורת שלמה קרעי קרא לסגור את מה שכינה "מעוז פוליטי". כ"ץ עצמו צייץ ביום הקמת הוועדה כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה", מה שמוכיח לטענת העותרים כי לא הייתה כאן בחינה מקצועית ואובייקטיבית, אלא ניסיון להגיע למסקנה אחת ויחידה.

מסמך הטיעונים מגלה כיצד הוועדה הייתה נגועה בניגודי עניינים חמורים. יו"ר הוועדה הראשון, אלוף (מיל') יפתח רון-טל, נאלץ לפרוש רק לאחר שבועות ארוכים של דיונים, משום שהתגלה שהוא פאנליסט בערוץ 14 המקורב לשלטון, ושבעליו יצחק מירילשוילי מחזיק בבעלות על תחנת הרדיו החרדית "קול חי" שתרוויח כלכלית מסגירת גל"צ. העותרות הדגישו כי חרף הפגם המהותי הזה, במקומו מונתה ד"ר דליה זליקוביץ', לשעבר חברת מועצת הרשות השנייה, ולא שום איש צבא בכיר אחר כך שהוועדה המשיכה לפעול למעשה בחסר.

המטרה סומנה מראש? "לא צועקים 'יש' לפני הגול"

בוועדה המייעצת לבחינת עתידה של גלי צה"ל אף אחד מחמשת חבריה לא היה עיתונאי או איש תקשורת. לפחות שניים מהם היו בעלי זיקה פוליטית מובהקת - לרבות ניסיונות מינוי מטעם השר קרעי וחברות במרכז הליכוד, והתבטאו בעבר פומבית בעד שינוי אופי התחנה. שרה העצני-כהן, המשמשת כיום כיו"ר ארגון "ישראל שלי" אשר פועל בשנים האחרונות במשרדי פורום קהלת ומקבל ממנו תקציבים, צייצה בעבר בחשבון ה-X שלה "גלי צה"ל נגד מדינת ישראל". מלכא, איש קהלת ולשעבר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת של קרעי, הפגין בורות מדהימה כשלא ידע שהתחנה, כמו כל כלי תקשורת בישראל, לא משדרת ביום כיפור.

עיקרי הטיעון שהוגשו מטעם ועד עובדי גל"צ וההסתדרות מציגים תמונה קשה של פגמים בהליך קבלת ההחלטה, תוך חשיפת ציטוטים ישירים ומביכים של חברי הוועדה. הטענה המרכזית של ועד העובדים היא שהרכב הוועדה היה פוליטי ונעדר כל מומחיות רלוונטית, וכדי להוכיח שהמטרה סומנה מראש, מביאים העותרים ציטוטים חריגים של חברי הוועדה מתוך פודקאסטים ורשתות חברתיות.

מלכא התראיין לפודקאסט שבועיים לאחר שהוועדה הגישה את מסקנותיה, וכאשר המגישים בירכו אותו על "חיסול גל"צ", מלכא לא הכחיש והשיב במפורש: "לא צועקים 'יש' לפני הגול". הציטוט, לטענת העותרים, מוכיח שסגירת התחנה הייתה יעד אישי ומוצהר שלו. באותה הזדמנות, חשף מלכא מדוע שר הביטחון היה זקוק לוועדה והסביר כי מאחר שוועדת זמיר מ-2023 קבעה שיש להשאיר את התחנה, "אם שר הביטחון רוצה לשנות מדיניות הוא צריך נימוק משפטי וציבורי חזק, ועדה ציבורית יכולה להעניק לו כזאת. השר אמר לי שיש לו רעיונות משלו אבל הוא רצה ועדה מייעצת". על חברת הוועדה שרה העצני-כהן נאמר כי היא פרסמה בעבר פוסט שבו נכתב כי "גלצ הוא הבית של המחבלים".

ממצא מטריד נוסף בטיעוני הוועד נוגע להסתרת עמדת צה"ל עצמו. לטענת העותרים, בתגובה המקדמית של הממשלה נטען שהצבא תומך כביכול בסגירת התחנה, אולם מפרוטוקול בודד של הוועדה עולה תמונה הפוכה בתכלית כי ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל דווקא התייצב מול הוועדה, שיבח את תרומת התחנה למדינה, והסביר את נחיצותה. העותרים טוענים שזו הסיבה ששר הביטחון והממשלה מסרבים בעקשנות לחשוף את שאר הפרוטוקולים של דיוני הוועדה.

בתנועה לאיכות השלטון מתריעים: סגירת גל"צ אינה אירוע מבודד, אלא חלק ממתקפה מתוזמרת נגד התקשורת החופשית

במסמך העתירות הסופי שידון מחר בבג"ץ בהרכב השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, עוד הודגשה בין היתר ההתעלמות הבוטה מחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הייעוץ המשפטי זיהה בזמן אמת את הקשיים סביב זיקותיהם הפוליטיות של חברי הוועדה, כאשר המשנים ליועמ"שית פנו וביקשו במפורש מהוועדה שלא תגיש את מסקנותיה עד להשלמת הבירור המשפטי.

בהרב-מיארה עוד התריעה כי עבודת הוועדה העלתה חשש להתערבות פוליטית בשידור הציבורי ומעוררת שאלות ביחס לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. למרות כל זאת, הוועדה מיהרה בפרק זמן דחוק להגיש את המלצותיה לכ"ץ, לסגור או להפסיק את שידורי האקטואליה, והוא החליט להוריד את השאלטר.

"חלוקת השלל": התדרים והאינטרס הכלכלי מאחורי הסגירה

בעתירה נטען שהאנומליה של תחנה צבאית המשדרת אזרחית היא רק תירוץ. ההוכחה לכך היא כי הממשלה החליטה להשאיר את תחנת הבת גלגלצ, שמשרתים בה חיילים וחיילות, פתוחה. המניע האמיתי, נטען, הוא כלכלי ופוליטי והרצון להקצות תדרי רדיו ארציים המהווים משאב ציבורי מוגבל ותקציבי פרסום עצומים לטובת תחנות רדיו אזוריות ומקורבים למפלגת השלטון. רק לאחרונה, ובניגוד מוחלט לצו ביניים שהוציא בג"ץ, שר התקשורת קרעי חתם על צווים חדשים להרחבת אזורי הקליטה של תחנות הרדיו החרדיות "קול חי" ו"קול ברמה", צעד שחותר תחת נתח ההאזנה והפרסום של גל"צ עוד לפני סגירתה.

גם ועד עובדי התחנה הצביע על חוסר היגיון מוחלט בהחלטה בנוגע לגלגלצ. מצד אחד, הוועדה והממשלה טוענות שישאירו את תחנת הבת על כנה, ומצד שני, הממשלה מורה לסגור את גל"צ קודם - ורק אחר כך צוות יישום יבחן איך להפעיל את גלגלצ, המשדרת בעיקר מוזיקה, תוך התעלמות מכך שהתחנות כרוכות זו בזו באופן הדוק. היפוך סדר הדברים מעיד לטענתם על שיקול דעת מנהלי לקוי שדורש את ביטול ההחלטה.

התנועה לאיכות השלטון הזהירה כי סגירת גלי צה"ל, כלי תקשורת במדינה דמוקרטית, ועוד בשנת בחירות, אינה אירוע מבודד אלא חלק ממתקפה מתוזמרת של הממשלה נגד התקשורת והעיתונות החופשית בישראל, לצד חוק השידורים שנועד להחליש את עצמאותן של מערכות החדשות והאיומים החוזרים והנשנים כלפי תאגיד השידור הציבורי והחקיקה נגדו בכנסת.

הממשלה וכ"ץ השיבו לבג"ץ לפני כחודשיים כי ההחלטה לסגור את התחנה התקבלה ב"הליך תקין למהדרין מן המהדרין" והאשימו את העותרות והיועמ"שית בניסיון לייצר פגמים יש מאין. העותרות, מנגד, ידרשו מחר מהשופטים להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, ולבטל לאלתר את החלטת הסגירה תוך החזרת המצב לקדמותו.