המהלך להשתלטות על מדידת הרייטינג: "יעשה בלגן בשוק"

גם בזמן פגרת החורף, ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד התכנסה היום (שלישי) כדי לקדם את אחד הסעיפים הנפיצים והשנויים במחלוקת בחוק השידורים - מדידת הרייטינג. הדיון התקיים חרף עמדתה של יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי יש להחזיר את הישיבות בעניין החוק לוועדת הכלכלה המוסמכת לדון בחוקי התקשורת, במקום זאת שהוקמה מעל ראשו של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן.

• חוק השידורים, סגירת גלי צה"ל והאיומים על התאגיד: מהלכי הממשלה נגד התקשורת החופשית

לפי סעיף הרייטינג בחוק השידורים, שאושר בקריאה ראשונה, הרגולטור יוכל לדרוש מפלטפורמות רב-ערוציות כמו yes ו-HOT לספק נתונים דרך ממירי הלקוחות, וזאת במטרה ללמוד על נתוני הצפייה בבתים ולהציב כללים חדשים לשיטת מדידת הרייטינג - עניין שנועד לשרת צרכים מסחריים בשוק התקשורת ואין לו כל קשר למעורבות או פיקוח ממשלתיים.

בוועדת המדרוג אשר אחראית על מדידת הרייטינג בישראל מאז 1995, הביעו התנגדות נחרצת להשתלטות הממשלה על איסוף נתוני הצפייה. השחקנים הרלוונטיים בשוק, הכוללים את הערוצים, המפרסמים והמשווקים, סומכים את ידיהם על השיטה הקיימת.

"הסעיף נועד ליצור בלגן בשוק", אמר בדיון מנכ"ל הוועדה, רוני ארן. "בניגוד לכל העולם שיש גוף מפוקח אחד שמוציא נתונים המוסכמים על כולם, פה מוצע שיהיה עוד גוף שיוציא נתונים שגויים. מדובר על נתוני ממירים - לא יודעים כמה אנשים ישבו מול הממיר, לא יודעים דמוגרפיה, מתעלמים ממסכי הדיגיטל, מתעלמים מזה שהפלטפורמות מכסות לכל היותר 70% מהשוק, מתעלמים מערבים שצופים בצלחות לוויין, מתעלמים מחרדים שצופים באפליקציות, מתעלמים מעידן פלוס והשכבות החלשות באוכלוסייה, מתעלמים מצפייה נדחית. לא ידוע מקרה של התערבות ממשלתית בנתוני צפייה, בדקתי ב-150 מדינות".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר המייצג את המפרסמים שנסמכים על נתוני הרייטינג פנה לשר התקשורת שלמה קרעי ולדיסטל: "אנחנו משלמים שני מיליארד שקל על פרסום על בסיס שיטת המדידה הקיימת. נראה לכם שהיינו חיים בשלום עם נתונים שגויים? אל תיכנסו להיכל הקודש של המדידה, זה לא המקצוע שלכם, אני זה שמוציא את הכסף ויודע לבקר את התהליך הזה טוב מאוד בלעדיכם. הסעיף הזה מנוסח בגמישות של נערת גומי, הוא יעשה מה שתרצו שהוא יעשה". דיסטל אמרה כי "צריך את זה כשירות לציבור, וארן השיב: "זו הטעיית הציבור".

במקביל, בלי קשר לסעיף המדובר בחוק השידורים, בממשלה מקדמים בנפרד הצעת חוק פרטית שכל מטרתה היא להשתלט על שיטת המדידה. "מדובר בניסיון שלטוני בוטה להשפיע על הרגלי הצפייה של אזרחי ישראל", אמרה ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד. "הטלת חובה על ערוצי השידור לפרסם נתונים לפי רצון הרשות הממשלתית עלולה להוביל להטיית הציבור לתכנים מסוימים ולצמצום המגוון התרבותי והאקטואלי. יש כאן פוטנציאל הרסני לפגיעה בתכנים שאינם נמדדים רק בשורת הרייטינג, כמו תוכניות איכות וסוגות עילית".

לדבריה, המהלך צפוי לערער את היציבות הכלכלית של גופי השידור: "אתם מבקשים ליצור כאן 'מגדל בבל' של נתונים שיביא לכאוס מוחלט ויחריב את שוק הפרסום הישראלי. שינויים כה דרמטיים בשיטת המדרוג לא יכולים להיעשות בהנפת יד או ממניעים פוליטיים, אלא חייבים להתבסס על עבודת מטה מקצועית ומעמיקה שטרם נעשתה". היא קראה לחברי הוועדה להסיר את הסעיף השנוי במחלוקת מסדר היום של החוק, בטענה כי הוא מהווה "קושי בלתי מבוטל" ופוגע בחופש העיתונות והיצירה בישראל.

דיסטל הורתה לדלג במהלך הדיון על פרקים שלמים בחוק, בהם סעיפי הגנת קטינים, הוראות צרכניות והוראות חירום. עו"ד נעמה מנחמי מהייעוץ המשפטי לוועדה אישרה כי "סדר היום לא נעשה על דעתנו", בזמן שעו"ד עדי ליברוס, נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה, הדגישה כי חוק השידורים מהווה "התערבות דרקונית בחופש החוזים בין צדדים מסחריים" והוא "מקנה למועצה סמכות התערבות מרחיקת לכת בהסכמים בין גופי תקשורת".