אורן נהרי על ההתמודדות עם מחלת ה-ALS ועל העיתונות - אז והיום
העיתונאי הוותיק חשף כי הוא סובל מניוון שרירים חשוך מרפא שהוביל לשיתוק בגפיו • נהרי, שהיה מזוהה עם דסק החוץ המיתולוגי של הערוץ הראשון, מספר על ההחלטה שלא להחצין רגשות ומסביר מדוע הוא אינו כותב על עצמו • למרות מצבו הוא מבהיר כי נותר אתאיסט: "אחרי המוות לא קורה כלום"
אורן נהרי, מהעיתונאים ואנשי דסק החוץ הבולטים בישראל, מתמודד בתקופה האחרונה עם מחלת ה-ALS – ניוון שרירים מתקדם שאין לו מרפא. בשיחה גלויה הוא מתאר את המעבר ממרכז העשייה העיתונאית למציאות של שיתוק פיזי, תוך שמירה על הומור שחור ואיפוק רגשי אל מול המוות.
"אני כבר משותק למעשה בכל הגפיים", שיתף נהרי. "אני צריך סיוע בכל פעולה כמעט, מצחצוח שיניים ועד אכילה ומקלחת. אני לא יכול להתהפך במיטה כי אין יותר את כוח השרירים שיזיז את הרגליים והגב". למרות המצב, נהרי מעיד כי הוא אינו בוכה או מקונן על גורלו: "זה מה שהגרלתי. אין שום תרחיש שבו מה שאני מרגיש עכשיו מביא לתוצאות טובות. השאלה היא כמה זמן, וכמה זמן איכות נשאר".
"צונאמי של תשומת לב"
נהרי, שהחל את דרכו המקצועית במחלקת הספורט ועבר לדסק החוץ ב-1985 תחת יאיר שטרן, היה חלק משלישיית "הוויצטומים", יחד עם דודו ויצטום ועמנואל הלפרין – קבוצת עיתונאים משכילים שהביאו למסך את אירופה הישנה. הוא מספר כי מאז שנחשפה מחלתו, הוא חווה "צונאמי של תשומת לב" שכלל עצות רפואיות מגוונות ואיחולי בריאות.
על אף הרגש הרב שמפגינים הסובבים אותו, נהרי שומר על ריחוק מסוים. הוא מסביר זאת בחינוך שקיבל בילדותו בחיפה ובדמותו של אביו ששירת בצבא הבריטי. "לא מחצינים רגשות", הוא אומר. "הדחקה יכול מאוד להיות שיש, אבל אני לא מעלה את זה על הכתב בתור יומן. זה לא עד כדי כך חשוב שאני אלמד את הציבור ממרום שבתי כגוסס האצילי".
בביתו כבר הוכנו שני חדרים לשלבים הבאים של המחלה. חדר אחד כולל מיטה מיוחדת וכיסא גלגלים, חלל שנהרי מכנה בציניות "הקריפטה". "החדר הזה מוכן למקרה שיודעים שיבוא, אין פה שאלות גדולות".
בשיחותיו הוא משלב הומור שחור על מצבו. הוא מספר כי כאשר שותפו לברידג' מבקש לעדכן את שיטת המשחק המורכבת שלהם, הוא משיב לרעייתו ורד: "כבר אין לי כוח לעדכונים האלה לשיטה, מזל שאני מת". לדבריו, הוא כבר החמיץ את הרכבת של מציאת תרופה אפשרית: "גם אם היום מוצאים תרופה, עד שיהיה ניסוי קליני, אני את הרכבת הזו החמצתי".
תחזיתו של נהרי לעתיד העולם קודרת. "העולם הולך ליותר פייק ניוז על סטרואידים", הוא מזהיר. "אנחנו נקבל סרטונים מזויפים לעילא ולעילא ולא נדע אם המידע נכון או לא. אנחנו נקבל יותר התערבויות בבחירות, גם לקראת הבחירות בארץ".
כשנשאל על אמונתו הדתית לנוכח המוות הקרב, נהרי נותר נחרץ. "אני אתאיסט לחלוטין. זה לא משתנה בכלל", הבהיר. הוא דוחה את האמירה לפיה אין אתאיסטים במצבי קיצון או בשדה הקרב: "אני לא רואה שום דבר שישנה את השקפת העולם שלי. האל הזה, שרק מחסל את עמו כל הזמן, אני לא מאמין בו".
הוא סיכם: "אני חושב שאחר כך לא קורה כלום. אנחנו חיים פעם אחת, וצריך לחיות את הפעם הזאת טוב. כך חייתי כל החיים וכך אני ממשיך לחיות אותם".