N12
פרסומת

האומן הבין-לאומי יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

יעקב אגם, חתן פרס ישראל, החל ליצור כבר בגיל 12 - והפך לאחת הדמויות הישראליות הבולטות בעולם האומנות • רבים מזהים אותו עם המזרקה המפורסמת בכיכר דיזנגוף, אך יצירותיו הרבות הגיעו גם לארמון ורסאי ואף לטהראן • בשנת 1996 זכה בפרס נחשב מטעם ארגון אונסק"ו וב-2026 - בפרס ישראל לאומנות

נועם כהן
פורסם:
יעקב אגם ז"ל
יעקב אגם ז"ל | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
הקישור הועתק

יעקב אגם איננו: אחד היוצרים הישראלים הבולטים ופורצי הדרך הלך לעולמו והוא בן 98. אגם, שפעל במשך עשורים רבים בסצנת האומנות בישראל ובאירופה, התגורר בפריז - והמשיך לבקר בישראל, ליצור וללמד. האומן עטור הפרסים והשבחים, שקיבל את פרס ישראל בשנת תשפ"ו 2026, הניח שלושה ילדים.

אגם נולד בשם יעקב גיבשטיין במאי 1928 בראשון לציון. אביו היה הרב יהושע גיבשטיין. בגיל 12 החל לצייר בהשפעת הספר "התאווה לחיים" מאת אירווינג סטון - כך סיפר בראיונות. ב-1945 נעצר למשך כשמונה חודשים בידי הבריטים בחשד שהיה חבר בתנועת מחתרת.

יעקב אגם
יעקב אגם ז"ל | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

לאחר שחרורו החל ללמוד בבית הספר לאומנות בצלאל בירושלים (שנקרא אז "בצלאל החדש"), וב-1949 נסע לציריך כדי להמשיך בלימודיו - ושם גילה את תנועת הבאוהאוס ואת רעיונות האומנות הקונסטרוקטיבית (זרם באמנות ובעיצוב השואף לעצב את המרחב באמצעות צורות הנדסיות וחומרים תעשייתיים, כגון מתכת, זכוכית ועץ). בהמשך עבר לפריז והתקרב ליוצרים סוריאליסטיים בני התקופה, ובמקביל להתפתחות ביצירתו הוא עבד כמורה בסמינר הסוכנות היהודית

בהמשך הרצה במוסדות אקדמיים בישראל (יבנה ומכון ויצמן) וגם בארצות הברית - באקדמיה העברית בקליפורניה ובהרווארד. את פסליו המפורסמים החל ליצור בשנות ה-60. חוקרי אומנות קבעו כי יצירותיו של אגם משלבות בין "איקונוגרפיה יהודית-קבלית" ובין דימויים מופשטים והשפעות אומנותיות רבות, בהן שימוש נרחב בקונספט של דימויים מנוגדים - אנטיתזה ותזה, שיוצרות יחד סינתזה. כך למשל פסל המזרקה "מים ואש" שהוצב בכיכר דיזנגוף (והוסר עם הנמכת הכיכר ב-2016), וגם "סלון אגם" שנבנה עבור ארמון האליזה בפריז וחזית מלון דן בתל אביב.

כיכר דיזנגוף לפני השיפוץ
פסל מים ואש, כיכר דזינגוף | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock
פרסומת

על עבודותיו זכה בפרסים רבים: פרס על מחקר אומנותי מהביאנלה של סן פאולו בברזיל (1963), פרס סנדברג לאומן ישראלי מטעם מוזיאון ישראל (1972), אזרח כבוד של אלבמה (1976), ופרס אונסק"ו לחינוך ב-1996.

ב-2012 דווח כי יצירות של אגם הוצגו במפתיע במוזיאון האומנות שבטהראן. רון, בנו של האומן, אמר כי היצירות הועברו לבכירים איראנים ב-1977 - בזמן ששהתה המשפחה במדינה, לפני מהפכת האייתוללות. "בחלק מהזמן אף היינו אורחים של משפחת המלוכה ששלטה אז במדינה", סיפר.

הקשר בין אגם לבכירים באיראן נותק בעקבות ההפיכה. "הייתה תמונה שלי מאחורי אחד מהמנהיגים הגדולים באיראן", אישר אגם בשיחה עם חדשות 12, והוסיף: "אני חושב שהעבודות שלי גם מתאימות לתפיסת העולם המוסלמית - אנחנו מכבדים את תפיסת העולם המוסלמית ואני לא חושב שיהרסו את היצירות כי מדובר בכל זאת במוצגים בעל ערך תרבותי".

פרטי הנצחתו של יעקב אגם

ארונו יוצב ברחבת מוזיאון אגם, ראשון לציון, ביום שני, כ"ב בסיוון תשפ"ו 22.6.26 בין השעות 14:00 ועד 16:00 אחר הצוהריים. הלווייתו תצא מרחבת בית העלמין הצבאי ברחובות ביום שני בשעה 17:00. השבעה תתקיים במוזיאון אגם שרחוב מישר 1 בראשון לציון.