רותי רוסו: "קיבלתי איומים, איחולים שירצחו אותי ושיאנסו את הבנות שלי"

"אני חייבת להבהיר: אני מנהלת את פעילות המטבח המרכזי העולמי בישראל. חילקנו שני מיליון (!!! – כך במקור) ארוחות חמות מאז 8 באוקטובר. אני לא בעזה, ולא מבשלת בעזה", כך כתבה השפית הישראלית רותי רוסו בפוסט שהעלתה לרשת החברתית X בספטמבר 2025. "המימון של הארגון הוא בין-לאומי ולא מכספי משלם המיסים הישראלי (גם בפעילות בישראל)... המצב מורכב, החיים מורכבים, הלוואי ש-7 באוקטובר לא היה קורה. יחד עם זאת, אוכל הוא זכות אנושית בסיסי. זו העמדה של המטבח המרכזי העולמי (וגם שלי) שמאכיל אנשים בישראל ובעזה, באוקראינה ובכל העולם בעתות משבר".

את הטקסט החריג פרסמה לאחר שפעיל הימין יואב אליאסי, "הצל", שיתף ברשתות החברתיות פוסט שבו נטען לגבי רוסו כי היא "מאכילה 300 אלף מאלה שחטפו, רצחו, אנסו ושרפו את הילדים, ההורים והאחים שלנו", לשון הפוסט. הערב (ד') רוסו הבהירה בשנית לרפי רשף ב"אינטימי" כי אין לה קשר לפעילות המטבח המרכזי העולמי (World Central Kitchen) בעזה, והתייחסה לסערה שנוצרה.

>>לצפייה בפרק המלא ב+12

"זה שקר שהפיץ מישהו עם תפוצה רחבה מאוד בפייסבוק, בחוסר אחריות מוחלט וברוע גדול. הוא טען שאני לא עושה כלום בארץ", אמרה. "אני מנהלת את הפעילות בישראל ואחראית לאנשים בישראל. להגיד שאני לא עושה כלום, להפיץ שפתחתי מסעדות, זה שקר".

זה עולה לך בבריאות?
"כן, זה שובר לב. אני כבר רחוק מהאירוע הזה, ואמרו לי לתבוע, אבל אמרתי לעצמי שהתפקיד שלי בעולם שיש בו כל כך הרבה חרא, רע ואלימות – הוא לנסות לאזן את זה. מישהו עם מיליון עוקבים מבטל את מפעל חיי בפוסט אחד, ואני מקבלת אנשים שמאיימים עליי, שמאחלים לי שירצחו אותי, שיאנסו את הבנות שלי, זה הטקסטים".

הייתה תקופה קשה כשנהרגו עובדי הארגון בעזה, והבעת צער על מותם, גם אז חטפת.
"כן, אבל זה לא שקר. אני עומדת מאחורי זה, לא אכפת לי. כשאני יודעת ובטוחה בצדקתי אז לא אכפת לי, שיגידו מה שרוצים. אבל כשמישהו מפיץ עליי שקר, ועליו מוחק את כל מה שאני עושה. אני לא צריכה קרדיט, לא מבקשת את זה לשנייה".

ובפעילות בארץ, מאז אוקטובר הכנתם שני מיליון מנות?
"זה אירוע מורכב יותר, אני שנתיים וחצי בדבר הזה. מושרשת לעומק בכל הרשויות המקומיות, בכל אירוע, כל נפילה, אני בתוך האנטומיה של הדבר הזה לעומק. זה עם המגיבים הראשונים, המפונים, הנפגעים בצפון. הצפון נהיה לי לבית לכל דבר ועניין".

בעבר הגיעה רוסו, לצד אחותה הרופאה, אל גבול אוקראינה-פולין כדי לסייע לעקורים ולטפל בפצועים. "אמא שלנו סבלה, אני זוכרת את הצעקות שקיבלתי בדרך לשדה התעופה כשנסעתי לשם. היא שאלה 'מה את עושה, למה את לא חושבת על הבנות שלך? מה דחוף לך, את מי את הולכת להציל?'. אמרתי שאני חייבת להיות שם, שיהיה בסדר", נזכרה.

רוסו הייתה שם כשבוע, כשבזמן הזה המטבח הוציא 65 אלף מנות ביום. רוסו הדגישה כי הקפידה על איכות האוכל, אך הדגישה את הפער שבין מה שחשבה למה שקרה בפועל. "קיבלתי להיות אחראית לסיר גולאש, שמה מלח ומערבבת במשוט ענק. טועמת ולא מלוח. השפית הגיעה, צחקה, פתחה כמה שקיות מלח של 1 ק"ג ופשוט שפכה", סיפרה.

בסוף יש בך אלמנטים של צדיקה, לא?
"לא, בראש שלי אני מרגישה שזה תמיד היה שם, גם בכיתה ג' אני זוכרת את עצמי ככה. זה הקצין מאז שיש לי ילדות, ובטח מאז המלחמה ו-7 באוקטובר כשראיתי מול הפרצוף משהו כל כך אכזרי. אני מרגישה שאני סוחבת על הגב שלי צורך לאזן את הרוע, אחרת העולם לא ראוי ולא מצדיק לקום".

רוסו התייחסה גם לסיבה, שלדעתה, יש מעט שפיות ביחס לגברים. "זה תפקיד מטומטם, אין בו שום הצדקה", צחקה אך הוסיפה: "ההסבר האמיתי שלי הוא שזו עבודה עם סיכוי של 99 אחוזים שתיכשל. גברים, וזה מבוסס גם על מחקרים עוד מתקופת הציידים, מוכנים לעשות את זה בשביל אחוז אחד להצליח. אישה רציונלית, מה ייצא לה מזה?".