מגרש ביתי: דודו טסה העניק לשכונת התקווה חגיגה בלתי נשכחת

שכונת התקווה לא רשמה הרבה זמן תכונה כזו ברחובותיה. אמש (שלישי) זכו תושבי השכונה לארח אלפי אורחים שהגיעו לאירוע חגיגי במיוחד: דודו טסה בהופעה הראשונה באצטדיון התקווה המחודש. תחת רוח נעימה של תחילת קיץ ותחושה של חופש בלב השכונה, הפך הווניו החדש לזירה של חגיגה. מסביב לאצטדיון, במרפסות הבניינים ועל גג "בית דני" הסמוך, צפו התושבים בהופעה ובמתרחש, נפנפו מעל המנגלים תוך שהם נהנים מהמוזיקה של מי שנולד וגדל בשכונה.

עבור טסה הערב הזה לא היה עוד תחנה בסיבוב הופעות. "ההופעה הזו היא הרבה יותר מעוד הופעה עבורי", שיתף טסה את הקהל מהבמה. "לחזור להופיע בשכונה שלי, הבית שלי שאני כל כך אוהב, לחגוג אלבום שיקר לי ולארח מוזיקאים חברים שאני מעריץ ואוהב - זה בלתי נשכח". טסה, שנמצא רגע לפני גיל 50 ומאחוריו עשרות שנים של יצירה עשירה, סיפק מופע שנע בין חפלה קצבית, מופע רוק בועט, ורגעים נוגים שבהם המילים המוכרות של השירים האהובים מקבלים משמעויות חדשות.

את הערב פתח עם "בית ביפו", הלהיט מתוך אלבומו האחרון "אי" שיצא לפני מספר חודשים וזכה להצלחה כבירה, ומשם המשיך ללהיטים הגדולים מכל התקופות. אחד הרגעים הנוסטלגיים נרשם כשטסה סיפר לקהל שהוא מקבל ללא הרף את השאלה "למה אתה לא שר את זה?" על שיר ספציפי, ואז השמיע את ההקלטה המקורית של "אני שר" שהקליט כשהיה בן 13 בלבד - וביצע אותו בלייב על הבמה.

אל החגיגה הביתית של טסה הצטרפה רשימת אורחים מפוארת שהפכה את הערב למפגש פסגה מוזיקלי. על הבמה עלו בזה אחר זה מארק אליהו שהביא את הצלילים המהפנטים שלו, הראפר טונה שהרים את האנרגיות באצטדיון, ויהודה פוליקר שהעניק לערב ממד של קלאסיקה ישראלית, כמו גם את אי היכולת להישאר לעמוד מבלי לרקוד. לצדם, נרשם כבוד גדול כשגיטריסט העל האגדי, יהודה קיסר, עלה לנגן והביא איתו את הסאונד המזוהה כל כך עם השכונה ועם המוזיקה הים-תיכונית לדורותיה. בסיומו של לילה, שכונת התקווה קיבלה לא רק אצטדיון מחודש, אלא מכתב אהבה מוזיקלי מהילד שגדל בה והפך לאחד האומנים החשובים בישראל.