"השטן לובשת פראדה 2" מלא בבעיות - אבל בסך הכל כיפי

הנוסטלגיה היא אחד הטרנדים הבולטים ביותר של התקופה, והיא חולשת כמעט על כל תחום תרבותי: החל מחיבה מחודשת לאסתטיקה של האינטרנט המוקדם, דרך הפופולריות של אופנת y2k, ועד לקאמבק של הגבות הדקות והגלוס. הצורך הזה בהתרפקות על העבר בא לידי ביטוי, איך לא, גם בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע: כידוע, כמה מהסרטים האהובים של שנות האלפיים המוקדמות קיבלו בשנים האחרונות סרטי המשך - דוגמת "ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק" או "שישי הפוך יותר"; וכמובן, גם "סקס והעיר הגדולה" חזרה לחיינו עם סדרת המשך, שעוקבת אחר הגיבורות כנשים בגיל המעבר. עכשיו, סרט נוסף מצטרף לחגיגה: השבוע מגיע למסכים הסיקוול "השטן לובשת פראדה 2" - כ-20 שנה לאחר עלייתו של "השטן לובשת פראדה" המקורי.

את "השטן לובשת פראדה 2" ביים דייוויד פרנקל וכתבה אלין ברוש מקקנה, שהיו אחראים גם על הסרט הקודם. גם הקאסט המקורי חזר: מריל סטריפ ואן האת'וויי נכנסו שוב לנעליהן של מירנדה ואנדי, יחד עם סטנלי טוצ'י (נייג'ל) ואמילי בלאנט (אמילי); גם טרייסי תומאס (לילי) וטיבור פלדמן (אירב) שבים לתפקידיהם מהסרט הקודם. לחבורה הזו מצטרפים הפעם שלל שחקנים מוערכים נוספים כמו קנת בראנה, לוסי לו, ג'סטין ת'רו, בי ג'יי נובאק, סימון אשלי, רייצ'ל בלום והרשימה ממשיכה. מה גם שאין-ספור פרצופים מוכרים מגיעים להופעות קמאו, כאלה שתפספסו אם רק תמצמצו: אשלי גרהאם, לאו רואץ', אמיליה דימולדנברג, וויני הארלו, דונטלה ורסצ'ה - כולם שם. יש אפילו הופעה של ליידי גאגא.

ועכשיו כשסיימנו עם רשימת המכולת (המייגעת אך נדרשת!), נדבר על העלילה. אנדי של ימינו היא עיתונאית חוקרת בעיתון נחשב, אבל בתחילת הסרט היא מפוטרת מעבודתה בעקבות קיצוצים. במקביל, מגזין "ראנוויי" מתמודד עם משבר יח"צני - ואירב (המנכ"ל, שמינכ"ל עוד בסרט הקודם) מנסה לפתור אותו באמצעות החלטה מפתיעה: להעסיק את אנדי, שבדיוק איבדה את עבודתה, כעורכת תוכן במגזין. זה קורה ללא ידיעתה של מירנדה, שעדיין מאיישת את עמדתה האיקונית ב"ראנוויי"; היא לא כל כך מרוצה מעורכת התוכן החדשה שלה, אבל אנדי עושה הכל כדי לזכות שוב בהערכתה - ונייג'ל, חברה הנאמן משכבר הימים, נמצא שם כדי לעודד אותה. אמילי, אגב, עובדת בימינו בבית האופנה דיור, וגם נמצאת במערכת יחסים עם איש עשיר במיוחד. בלי לספיילר, נגיד שהכסף שלו עוד ישחק תפקיד משמעותי בהמשך הסרט.

"השטן לובשת פראדה 2" הוא רצף של בעיות ופתרונות - שלספר עליהם יהיה קצת ספוילר, אז ברשותכם נימנע. באמצעות הבעיות האלה, הסרט מציף נושאים בוערים בעולם האופנה והתקשורת, ומתייחס לסוגיות אקטואליות שמעסיקות את התעשייה: ההתנערות מכלכלת ה-Sweatshop (רשתות אופנה שמעסיקות עובדים בתנאים מחפירים), מותו של הפרינט (והמעבר לאינטרנט), כוחם המתגבר של בתי אופנה (וכוחם הנחלש של המגזינים) ועלייתה של הבינה המלאכותית.

מובן שהסרט גם מתאים את עצמו, במקומות מסוימים, לרוח התקינה-פוליטית של התקופה. כך, למשל, האסיסטנט השני של מירנדה הוא גבר מלא (שבטח לא היה מועסק אצלה ב-2006); האסיסטנטית הראשונה שלה מוודאת שהיא לא תגיד משהו שיגרום לקינסולה. מעניין לציין גם שמירנדה של היום נשואה לגבר נחמד בשם סטיוארט, וזה תיקון משמעותי: בגרסת 2026 של "השטן לובשת פראדה", אישה קרייריסטית כבר לא "נענשת" בגזרה הרומנטית. תראו, ה"רוע" המקורי של מירנדה, שמושתת גם על אידאליזציה של רזון ועל מיזוגיניה, כבר לא יכול להתקיים היום באותו האופן; מצד שני, הסרט עשה בחירה חכמה בכך שהוא לא מתכחש לעבר - למשל, כשמתברר לאנדי שמירנדה שכחה מקיומה, היא מזדהה בפניה בתור "הבחורה השמנה והחכמה".

"השטן לובשת פראדה 2" הוא סרט סוחף וכיפי, ולא פעם גם מצחיק - ובכל זאת יש בו כמה פגמים ראויים לציון. הפגם הבולט ביותר הוא בדמותה של אנדי, שהיא קצת כמו קריקטורה של גרסתה הצעירה - החוכמה והעקשנות שלה הפכו בסרט החדש להתלהבות ילדותית. אפשר להניח ש"אמילי בפריז" לקחה השראה מ"השטן לובשת פראדה" המקורי - מערכת היחסים של אמילי עם סילבי, הבוסית הקשוחה, מזכירה מאוד את זו של אנדי ומירנדה. ולמה לציין את זה? כי עכשיו, נדמה ש"השטן לובשת פראדה 2" הפך את היוצרות - ולקח השראה מ"אמילי בפריז": אנדי סאקס המבוגרת היא איכשהו פחות בוגרת, ושפת הגוף שלה מזכירה מאוד את זו אמילי קופר. גם הדינמיקה שלה עם מירנדה קיבלה אופי אחר: פחות מתיחות צורמת, ויותר מתיחות משעשעת. פגם נוסף קשור בקו העלילה הרומנטי של הסרט, שמתפקד כקו עלילה משני. זהו סיפור ההתאהבות של אנדי ופיטר, סיפור שהוא בעייתי מכמה סיבות: היעדר הכימיה בין השחקנים, היעדר הרלוונטיות שלו לעלילה הראשית, ובעיקר העובדה שהוא פשוט סיפור לא מעניין.

ובכל זאת, קשה שלא להתמסר ל"השטן לובשת פראדה 2", וזה קורה בין השאר בזכות הקריצות המרובות שלו לסרט המקורי: ביניהן, רפרנס למשפט הכי זכור של מירנדה ("Florals? For spring? Groundbreaking"), אזכורים של סצנות עבר בולטות (כמו הפעם ההיא שבה אנדי עשתה את הטעות ועלתה במדרגות הבית של מירנדה), וגם קאמבק של הסוודר הכחול הידוע לשמצה - שמופיע בגרסה משודרגת בסצנה האחרונה של הסרט החדש. אז האם "השטן לובשת פראדה 2" מתעלה על סרט המקור? מובן שלא, אבל אף אחד לא ציפה לזה. האמת, הציפייה היחידה מסרטי המשך היא שלא יבזו לחלוטין את היצירה המקורית. זו ציפייה קטנה, לכאורה, אבל לא מעט סיקוולים כבר נכשלו לממש אותה. "השטן לובשת פראדה 2" דווקא הצליח - וזה כל מה שאפשר היה לבקש.