האמת? תום וסמנטה עשו לעצמם טובה

עוד לא הספקנו להתאושש מהפרישה של חן ויוסי מ"המירוץ למיליון" (וכמובן, מהריאיון ההזוי של יוסי שהצליח לשנות את התדמית שלו ב-180 מעלות), וכבר יש עוד הדחה. מי שהסתמך על אירועי העונה הקודמת, וחשב שפרישה של זוג אחד היא כרטיס הצלה של זוג אחר, טעה: אחרי קטע מירוץ קשוח למדי בגיאורגיה, זוג בולט סיים את דרכו בתחרות בפרק ששודר אתמול (שלישי) - ועם ההדחה מגיע גם הריקאפ. וכרגיל, דיסקליימר עבור מי שעוד לא צפה בפרק: יהיו פה ספוילרים.

בפעם הראשונה זה פוקס, בפעם השנייה זה כבר דפוס: מגיע מזל טוב לשלומי ואסף, שהגיעו שוב למקום הראשון והוכיחו שהם ממש לא וואן היט וונדר. קל לזלזל בהם, וזה ככה כי הם קצת מזלזלים בעצמם - אבל אם תסתכלו טוב, תראו שנרטיב האנדרדוגים בעצם לא כל כך נכון להם. זה לא שהם מצליחים נגד כל הסיכויים, הם פשוט מצליחים. במילים אחרות, הם באמת תותחים במשימות. החל ממשימת האבנים בנהר, דרך משימת הריקוד בתיאטרון ועד למשימת הספרים - השחורים באו לתת עבודה, ובקצב הזה הם עוד עשויים למצוא את עצמם בגמר. ומצד שני נדמה שההצלחה עולה להם לראש, כיח לצערי הרב הם בלעו את הפיתיון של יהודה והחליטו ללכת על ההונאה שנקראת "קיצור דרך".

למקום השני הגיעו מאי ואיתי, שקנו את עולמם במשימת השולחן (שעליה דיברתי לא מעט בריקאפ הקודם), ככה שגם אם הם לא ירוויחו את המיליון בדרך המסורתית - הם עוד ירוויחו אותו בזכות הקמפיינים שיורעפו עליהם. איתי אכן יצא גיבור, אבל אני חייבת להגיד שזה די מפתיע שבנאדם שעשה את משימת השולחן פעמיים(!) ימתח את הגבול שלו דווקא כשזה מגיע לביצים על הראש. אגב, זה גם מפתיע שהרוב המוחלט של הזוגות בחר במשימת הצ'ורצ'חלה על פני משימת החצ'פורי (ואם כבר - זה גם מפתיע שלא הייתה פרסה במשימת צומת). בחזרה לזוג המנטה, ולשאלה המהותית: למה מאי ואיתי לא התחלפו בתפקידים? תשמחו לדעת שמאי כבר נדרשה לכך בסטורי, והסבירה שזה בגלל החלק השני של המשימה (היא לא יודעת להפריד חלמון מחלבון, הוא כן). בכל מקרה, לקח אחד חשוב נלמד מקטע המירוץ הזה, והוא שמאי ואיתי צריכים לשפר את מיומנות קבלת ההחלטות שלהם.

כמו השחורים, גם הסגולים ממשיכים לשבור את השיאים של עצמם. אזי ודני הגיעו למקום השלישי והמכובד, וזה לא מובן מאליו בהתחשב בקשיים שהם חוו לאורך קטע המירוץ (או ליתר דיוק, שאזי חווה לאורך קטע המירוץ): בין אם זו משימת האבנים בנהר, שהופכת מאתגרת יותר ככל שאתה נמצא בה יותר זמן, או משימת הריקוד, שמאתגרת עבורו באותה מידה שהיא קלה עבור הבת שלו. כמה טוב שלדני יש יכולת הכלה של פסיכולוגית קלינית וכוח פיזי של ספורטאית אולימפית (אבל אולי זה גם אומר שהיא צריכה להתחיל לקחת על עצמה קצת יותר משימות). אגב, עם כל הכבוד לכישורים של דני, יש פה גם אלמנט של מזל: כזכור, הישראלים שעזרו לכתומים חסכו לסגולים עיכוב מטורף - ובזכותם, אפשר לומר, האבא והבת עדיין במירוץ.

ואם כבר מדברים על איתי ועמרי, הם הגיעו לנקודת הסיום במקום הרביעי - לא אסון, אבל גם לא שיפור גדול מהפעם הקודמת. ובכל זאת צריך לומר: בפעם הקודמת, המיקום הבינוני היה תוצאה של תפקוד לא טוב ודינמיקה מתוחה; הפעם, הוא היה תוצאה של בחירה מצערת של נהגי מונית. הרי איתי ועמרי התנהלו לא רע בכלל לאורך קטע המירוץ, גם מבחינה טכנית (ה"דרופ" במשימת החצ'פורי הוא לא פחות מהברקה, למשל) וגם מבחינה בין-אישית. למעשה, שתי התברברויות מיותרות - אחת בדרך לחנות הספרים, ואחת בדרך לנקודת הסיום - הן אלה שגרמו לכתומים להגיע במקום הרביעי ולא, נניח, במקום השני.

כמו כן, ההימור שלי על ספיר וספיר ממשיך להחזיק מים: הזוג "החלש ביותר" - לכאורה, כמובן - שרד עוד הדחה, וזה אפילו לא היה על הקשקש. החומות הגיעו לנקודת הסיום במקום החמישי, ואומנם זה לא ספוט מדהים, אבל אפשר לומר שקטע המירוץ בגיאורגיה האיר להן פנים: סליחה על הסטראוטיפ, אבל משימות "נשיות" כמו שינון כוראוגרפיה או השחלת אגוזים על חוט כנראה יהיו יותר קלות לשתי בחורות צעירות מאשר לגבר בן 56. בהקשר הזה, חשוב לציין שספיר וספיר לא הגיעו הפעם לנקודת שבירה של ממש (כלומר, מלבד הרגע שבו הן קיבלו מסר מהבית); תכלס, נראה היה שהן אפילו די נהנות.

למקום השישי הגיעו עדי ואור, שממשיכים להוכיח שהם התחליף הראוי ביותר שאפשר היה למצוא לספיר וליאור (זה אפילו מתחרז). אני חייבת לומר שהבנתי ב-100% את חוסר האונים של אור במשימת הריקוד: על משקל דיסקלקוליה (קושי בהבנת מושגים מספריים) או דיסלקציה (קושי בקריאה וכתיבה), צריך להמציא מילה שמתארת קושי בקליטה של כוראוגרפיה (וכן, אם הייתי משתתפת במירוץ, משימת הריקוד היא המשימה שבה הייתי נשברת). ועוד דבר: אור גם הספיק להגיע לכותרות בגלל הסירוב שלו לבכות מול המצלמה לאחר שקיבל מסר מאמא שלו. אפשר להתבאס עליו, אבל הגיוני יותר להתבאס על הנורמות המגדריות שגרמו לו לחשוב שאסור לו לדמוע. ובחזרה למירוץ עצמו - האם אור ועדי איבדו את הטאצ' שלהם? אני לא חושבת. אומנם הם חזרו לחצי התחתון של הטבלה, אבל זה לא אומר שהם לא יפציצו בקטע המירוץ הבא.

כמעט מצאו את עצמם מחוץ למירוץ: טום ואלמוג, שהגיעו לנקודת הסיום במקום השביעי ויכבדו אותנו בנוכחותם הממכרת לקטע מירוץ נוסף. בזכות הירוקים אני זוכה לראות מחזה שעוד לא ראיתי במציאות - קשר חברי בין שני גברים סטרייטים שכולל המון, אבל המון, מגע - ואני באמת נהנית מכל רגע. אגב, ניכר גם שטום ואלמוג מפיקים לקחים מהטעויות שלהם: אחרי שהילד המסכן בהונג קונג לא קיבל את הכדורגל שלו בחזרה, את הקערה והחרב הם הבטיחו מראש שהם לא יחזירו לעולם. עקומת למידה, סוג של.

כבר חששתי שנאלץ להיפרד מהכדורגלנים המושלמים בתבל, אבל טעות פטאלית של זוג אחר הצילה אותם מהדחה - ואני מדברת, איך לא, על הטעות של תום וסמנטה. כל הזוגות (כמעט) סבלו בגיאורגיה, ובכל זאת בטוח לומר שתום וסמנטה סבלו יותר מכולם. הם היו אומללים במיוחד עוד במשימת השולחן, התאמללו עוד קצת במשימת האבנים בנהר, והמשיכו להתאמלל לכל אורך הדרך עד לנקודת הסיום. כמובן שלמשימות יש חלק בזה, אבל כמו שכבר הבנו, הפקטור העיקרי פה הוא הגעגועים העזים לתינוקת שהם השאירו בבית.

במשימה האחרונה, תום וסמנטה עלו על הפתרון לחידה לפני שני זוגות אחרים - אבל הם שכחו לברר פרט חשוב מאוד; היו-טרן שהם עשו כדי לברר אותו הוא שחרץ את גורלם. ואולי השכחה הזו לא נבעה מעייפות או מחוסר תשומת לב, אלא ממשאלה לא מודעת להיות מודחים. תראו, מדובר בהדחה הכי משמחת של העונה, אבל לא מהסיבה שאתם חושבים. כלומר, לא כי אני מתקשה עם תום וסמנטה, אלא כי תום וסמנטה מיצו את האירוע. בסופו של דבר, הם עשו לעצמם טובה כשהם הגיעו במקום האחרון. וזה לא כי אני מתנגדת להחלטה שלהם לעזוב את התינוקת - מי אני שאתנגד - אלא כי הם בעצמם התנגדו להחלטה הזו. מיליונים כבר יש להם (ביטקוין!), ועכשיו הם יכולים לחזור לבלות עם דני הקטנה. כולם מרוצים.