"מתה משברון לב": מרג'אן סטראפי ("פרספוליס") הלכה לעולמה בגיל 56

הסופרת, המאיירת והבמאית האיראנית-צרפתייה מרג'אן סטראפי הלכה לעולמה אתמול (רביעי) בגיל 56. סטראפי הייתה מועמדת לאוסקר ונודעה בעולם בעיקר בזכות סרט האנימציה האוטוביוגרפי "פרספוליס" והביוגרפיה הקולנועית "מאדאם קירי" שביימה בכיכובה של רוזמונד פייק.

"מרג'אן סטראפי מתה משברון לב כשנה לאחר מותו של מתיאס ריפה, בעלה ואהבת חייה", נכתב בהודעה שפרסמו בני משפחתה וחבריה הקרובים בעקבות מותה. ריפה, מפיק, שחקן ותסריטאי, הלך לעולמו באפריל 2025.

סטארפי נולדה באיראן ב-1969, עשור לפני המהפכה האיסלאמית, והשתקעה בצרפת מאז תחילת שנות ה-90, לאחר שהוריה שלחו אותה כנערה לאירופה כדי ללמוד ולהימלט מההגבלות שהטיל משטר האייתוללות. בהמשך, משפחתה עודדו אותה להפוך את צרפת לביתה הקבוע. היא נולדה בעיר ראשת שבצפון-מערב איראן, וגדלה בטהרן למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. בילדותה למדה בבית ספר צרפתי, הוריה היו פעילים פוליטית ותמכו במאבק השמאל נגד שלטונו של רזא כורש עלי פהלווי, בנו הגולה של השאה האחרון של איראן, ובהמשך גם התנגדו להגבלות שהטילה הרפובליקה האיסלאמית.

היא הייתה בת 9 כאשר השאה הודח והאייתוללה רוחאללה חומייני, מייסד הרפובליקה האיסלאמית של איראן, עלה לשלטון ב-1979. את חוויותיה כילדה שגדלה תחת המשטר החדש תיעדה ברומן הגרפי "פרספוליס". ב-2007 עיבדה את הספר לסרט אנימציה שביימה יחד עם וינסנט פארונו. הסרט זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר ב-2008, לצד מועמדויות לפרסי האנימציה היוקרתיים Annie, המקבילים לאוסקר של עולם האנימציה.

הטריילר ל"פרספוליס":

סטראפי ופארונו שבו לשתף פעולה בסרט האנימציה Chicken with Plums, שהוקרן במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל ונציה ב-2011. הסרט, שהתבסס על רומן גרפי נוסף שכתבה, עסק במוזיקאי שחייו מתמוטטים לאחר שאשתו הורסת את הכינור האהוב עליו.

את המעבר לקולנוע עלילתי ביצעה עם קומדיית הפשע Gang of the Jotas, שבה אף שיחקה לצד בעלה. במרוצת השנים זכתה לחיזורים מהוליווד וביימה את השחקנים ריאן ריינולדס וג'מה ארטרטון בקומדיה השחורה "הקולות". בשנת 2019 ביימה את הביוגרפיה הקולנועית "מאדאם קירי" בכיכובה של רוזמונד פייק על האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. הסרט על המדענית היה מבוסס על רומן גרפי. סרטה האחרון של סטראפי היה קומדיית האנסמבל השחורה Dear Paris, שיצאה לאקרנים ב-2024 ועסקה בקבוצת פריזאים שחייהם מצטלבים סביב מפגשים שונים עם המוות.

"קראו לי שקרנית ומרגלת, למדתי בחיים לא לפחד. אני לא חסרת פחד, אבל יש ילדים במדינה שלי שיורים בהם כשהם בני 17, ואני כבר חייתי יותר מחצי מאה"

הסופרת, המאיירת והבמאית מרג'אן סטראפי

לצד יצירתה, סטראפי הייתה פעילה בולטת במשך שנים נגד המשטר באיראן ומאבקו בזכויות נשים ובחירויות הפרט. בריאיון לאתר "דדליין" ב-2023, בעקבות מחאות "אישה, חיים, חירות", סיפרה כיצד הוריה יצאו להתנגד לחובה לעטות חיג'אב שהטיל המשטר על נשים ב-1983. "הוא היה אחד הגברים הבודדים שהגיעו להפגין. באותה תקופה אנשים לא הבינו שזכויות נשים הן זכויות של החברה כולה", אמרה על אביה.

סטראפי סיפרה כי לאורך השנים ספגה איומים ועלבונות מצד השלטון האיראני בשל הסרט "פרספוליס" ופעילותה הציבורית. "קראו לי שקרנית ומרגלת, למדתי בחיים לא לפחד", אמרה. "זה לא אומר שלא מרגישים פחד. מרגישים אותו, אבל מחליטים אם לתת לו לנהל אותך. אני לא חסרת פחד, אבל יש ילדים במדינה שלי שיורים בהם כשהם בני 17, ואני כבר חייתי יותר מחצי מאה".

ב-2023 יזמה האומנית "פלאש מוב" מול שגרירות איראן בפריז, לאות הזדהות עם חמש נערות מטהרן שנעצרו לאחר שהעלו סרטון לטיקטוק שבו הן רוקדות לצלילי השיר Calm Down של הזמר הניגרי רמה וסלינה גומז. "אנחנו, האומנים, צריכים להיות צנועים, אבל לא לעשות דבר זה גרוע יותר. אדישות היא הדבר הגרוע ביותר", אמרה אז. "אני לא חושבת שמה שאני עושה הוא עצום או הירואי. יש לי קול, פנים, ומכירים אותי בצרפת. אני פשוט עושה את מה שאני חייבת לעשות".