ישיר | מהומה בבג"ץ גלי צה"ל: צעקות לעבר השופטת - שהופתעה: לא שירתי בתחנה

בג"ץ גלי צה"ל: אחרי שהוציא צו ביניים להקפאת הליכי הסגירה, בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בחמש עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו ההיסטורית. הרכב שופטי העליון כולל את דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, הדנים בעתירות שהוגשו בידי ועד עובדי גלצ, מועצת העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, התנועה לאיכות השלטון, ו"האקדמיה למען ישראל דמוקרטית". עשרות עיתונאים מהתחנה בהווה ובעבר, בהם הדס שטייף, רינו צרור ונורית קנטי, הגיעו גם הם.

במהלך הדיון נרשמה מהומה כאשר שתי נשים מהקהל התפרצו והטיחו בשופטים ובגלי צה"ל: "אתם משרתים רק את השמאל! מעודדים סרבנות! חבר מביא חבר! גם השופטת שירתה בגלי צה"ל!". משמר בתי המשפט הוציא אותן מהדיון והשופטת דפנה ברק ארז הבהירה: "למען הסר ספק, לא שירתי בתחנה".

הדיון עוסק בחמש עתירות שכל אחת מכוונת נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית. ההחלטה התבססה על הקמת הוועדה המייעצת שהקים שר הביטחון כ"ץ, שעבודתה העלתה חשש להתערבות פוליטית בשידור הציבורי. העותרים סבורים שנפלו פגמים בהחלטה, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפת לעמדה זו כי יש לקבל את העתירות. כ"ץ ביקש לדחות אותן, בטענה כי "שיקולים זרים חדרו לייעוץ המשפטי".

עו"ד אורי הס, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, אמר בפתח הדיון: ההחלטה התקבלה ללא סמכות ובהליך לא תקין. האנומליה שמטרידה את הממשלה היא לא שישנה תחנת רדיו צבאית, אלא שבתוך הצבא יש תחנת רדיו חופשית ועצמאית. השאלה היא לא אם ראוי שתהיה תחנה כזאת, אלא האם הממשלה יכולה לסגור אותה בהליך הקיים בהינתן שהיא הפכה לנכס ציבורי ב-75 השנים האחרונות. יש פגיעות שנעשו כבר עכשיו בחופש הביטוי בישראל - התאגיד, ומינוי חברים חדשים למועצה.

השופט שטיין מקשה עליו: יש לשר הביטחון סמכות לסגור. לשיטתכם, אם יש נימוק רציונלי לסגור את גלי צה"ל אז אפשר לסגור אותה? הקושי שלי עם הטיעון של אדוני שאין שום אסמכתא בדין לטיעון של אדוני. איפה כתוב בכלל שצריך ועדה?. לדברי שטיין, "אם הממשלה מחליטה לסגור את פלס"ר נח"ל כי זה לא נחוץ, מה הבעיה? יש להם סמכות".

סגירת גלי צה"ל: מה הולך לקרות עכשיו?

• לפי הצעת המחליטים הסופית, התחנה ההיסטורית שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית בישראל, תרד מעל גלי האתר אחרי 75 שנה ושידוריה יופסקו עד ל-1 במרץ
• ומה עם גלגלצ? לפי החלטת הממשלה, צוות היישום יבחן את אופן המשך פעילותה של תחנת הבת הפופולרית, המשדרת בעיקר מוזיקה ודיווחי תנועה, "תוך שמירה על אופייה וצביונה"
• בג"ץ נענה לבקשת ועד עובדי התחנה והוציא צו ביניים להקפאת הליכי הסגירה עד לדיון בעתירות. נשיא העליון יצחק עמית קבע כי "יש להורות על הקפאת החלטת הממשלה נוכח השלכותיה"
• כ"ץ לא חיכה לדיון בבג"ץ, והורה על הקמת צוות במשרדו שיפעל ליישום הסגירה. הוא גם הנחה את צה"ל להפסיק מיד את כלל המיונים לתחנה ולהתחיל בשיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה בסדיר ובמילואים והעברתם ליחידות הצבאיות השונות, עם עדיפות לתפקידי לוחמה ותומכי לחימה
• כ"ץ הורה להיערך להפסקת העסקתם של אזרחים עובדי צה"ל בתחנה, "בהסדרים ראויים ככל הניתן ובהתאם לכל דין"
• היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שהזהירה מפני התערבות פוליטית בשידור הציבורי, הבהירה שלא תוכל להגן על החלטת הממשלה בבג"ץ. בחודשים האחרונים היא דרשה מכ"ץ לקיים דיון בקשיים המשפטיים שהעלתה התנהלות הוועדה שבחנה את עתידה של התחנה - שלא כללה אף עיתונאי או איש תקשורת

השופט כשר: אין ספק שהגוף שהוקם הוא חשוב. אבל האם צריך שרק חוק יבטל אותו? איפה זה נקבע? מה הבסיס לרעיון הזה? (התחנה הוקמה בהחלטת ממשלה ולא בחוק, י"י). בהתייחס לניגוד העניינים של נתניהו בתקשורת, כשר עוד הבהיר שראש הממשלה לא הורה על סגירת התחנה, אלא על בדיקה לגבי סגירתה - וזה הבדל משמעותי לשיטתו.

"חיפזון בעבודת הוועדה"

עו"ד אמיר בשה, המייצג את ארגון העיתונאיות והעיתונאים בישראל, אמר: מעבר לחופש העיתונות והביטוי, מה שמונח לפניכם זה שורה של ליקויים בתחום המשפט המנהלי. שאלת הסמכות אם זה בחקיקה או לא - זה רק עניין אחד. התייחסות לשידור ציבורי היא אחרת אל מול תקשורת פרטית. מעמד גלי צה"ל כשידור ציבורי מוסדר, ההתייחסות לגלי צה"ל היא של גוף שיש לו חסינות יחסית. אי אפשר, לעמדתנו, להסתכל על שידור ציבורי כמו שמסתכלים על שידור פרטי.

בשה ציין: ההחלטה של השר להקים את הוועדה המייעצת לא נעשתה כמו שצריך להקים ועדה ציבורית. היה כאן חיפזון בעבודת הוועדה. גם מה שקרה בדרך - הרכב החברים לא משקף את התכלית מאחורי ועדות מהסוג הזה - הרכב מוטה ופוליטי. גם היועמ"שית אמרה את זה. לא משקף את כל הגורמים הרלוונטיים, לא היה נציג לגלצ ולא עיתונאי של ממש. עוד אמר כי "לחלק מחברי הוועדה יש ניגוד עניינים - חלקם התבטא מפורשות נגד גלי צה"ל. יו"ר הוועדה (הקודם, יפתח רון טל, ע"א) התפטר מחשש לניגוד עניינים".

עו"ד יעל גרוסמן, היועצת המשפטית של מועצת העיתונות: צריך לזכור שזו תחנה שמאזינים לה מיליון איש. זה אפילו יותר משמעותי מעיתון פרטי. השופטת ברק ארז השיבה: זו טענה משמעותית, את אומרת שנוכח הפגיעה בחופש הביטוי במצב הזה, ההחלטה לא יכולה להתקבל באופן שבו התקבלה. לפי ברק ארז, "חופש הביטוי איננו רק זכות אוטונומית של הכלל. היא נוגעת גם לשיח הציבורי של הכלל. וזה רלוונטי לעצם ההחלטה לסגור, לאופן שבו התקבלה, ולהקשר הכללי של המהלכים הנוספים נגד התקשורת החופשית".

השופט שטיין מקשה על העותרים: "התחושה שלי היא שלפי הטענה של גברתי אי אפשר אף פעם לסגור את התחנה, בית המשפט לא מנהל את הצבא". לדבריו, "את לא מתכוונת לחופש הביטוי, את מדברת על חופש לקבל מידע מסוים. חופש הביטוי זה ביטוי וגישה למידע. אין שום דבר בחופש הביטוי שמחייב דרך מסוימת לביטוי, ודרך מסוימת לקבל גישה למידע. נניח שבעוד יומיים הרמטכ"ל ושר הביטחון הגיעו למסקנה, אחרי ששמעו את כולם, שצריך לסגור את התחנה. זה בסדר? לפי הטענה של גברתי אי אפשר אף פעם לסגור".

"הוועדה הזמינה נציג של הצבא, שהביע עמדה ברורה בעד המשך פעילותה של גלצ"

עו"ד יעל גרוסמן, היועצת המשפטית של מועצת העיתונות

גרוסמן, נציגת מועצת העיתונות: לא היתה התייחסות עד כה לעובדה שהרמטכ"ל הוא שצריך לקבל את ההחלטה על סגירת תחנה צבאית. כך קובע החוק - החלטת רמטכ"ל באישור שר הביטחון. כאן אין החלטת רמטכ"ל, הוועדה לא כללה איש צבא, הוועדה הזמינה נציג של הצבא - שהביע עמדה ברורה בעד המשך פעילותה של גלצ. לענייננו, זו העמדה של הצבא".

עו"ד בעז בן צור, המייצג את ועד עובדי גלצ: סוגיית גלגלצ מאוד מורכבת. זו התחנה המואזנת ביותר בארץ. היכולת להפריד היא מורכבת - זו יחידה בתוך גלצ. היא לא ישות משפטית, התדר של גלצ, ההתקשרויות של גלגלצ נעשות על ידי גלצ, הקניין הרוחני שייך לגלצ, כוח האדם נסמך על גלצ. יש כאן בעיה מנהלית, אי אפשר להגיע להחלטה לסגור את גלצ ולטעון שמעמד גלגלצ יידון אחר כך. זה מראה שלא דנו בכל האספקטים הרלוונטיים.

בן צור: שאל השופט שטיין מה ההבדל בין החלטה על סגירת גלצ להחלטה על סגירת פלס"ר נח"ל. פלס"ר נח"ל לא הוקם בהחלטת ממשלה, לא הוזכר בדברי חקיקה, לא נדון בוועדה מייעצת, ואין בו זכויות שנפגעות - יש תהום פעורה בין שני המקרים.

שטיין: אז מתי ניתן יהיה לסגור את גלצ?

בן צור: כשתהיה חקיקה מוסדרת, בכפוף לביקורת חוקתית, ולא בהליך פסול.

ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה (מייצג את עמדת היוע"משית): יש בהחלט מקום לתת צו על תנאי בעתירה. אין חזקת תקינות להחלטה כי כשהממשלה ישבה וקיבלה החלטה, היא לא דרשה בכלל לחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה. זה בכלל לא מתקבל על הדעת. לדבריו, "היו פה הרבה טענות על סמכות. בהחלטה הזו נפלו פגמים מנהליים שהם א"ב של משפט מנהלי. צריכים לתת פה תשובות לעותרים, איך מקבלים החלטה מנהלית בממשלת ישראל לסגירת תחנת רדיו שמאזינים לה מיליון אנשים, וגלגלצ כרבע מאוכלוסיית המדינה, מדי יום".

הלמן המשיך: יו"ר הוועדה (לבחינת עתידה של התחנה, ע"א) עצמו החליט שהוא מצוי בניגוד עניינים ופרש. זה פגם מנהלי. ישב בשש הישיבות הראשונות שנשמעו בהן הדוברים המרכזיים, רמ"ט אכ"א, מפקד גלי צה"ל. בשליש מהישיבות ישב אדם שאסור לו לשבת. רק זה מצדיק צו על תנאי. פגם מנהלי חמור ביותר. עוד הוסיף כי שניים מחברי הוועדה הם בעלי זיקה פוליטית ברורה - אחד מהם, מר אלעד מלכא, שיש לו קשרים למפלגת השלטון. הלמן עוד ציין: בוועדה למימון הבחירות, היו"ר אמיר אוחנה מינה שני נציגים עם קשרים פוליטיים עם מפלגת השלטון. זו לא הפעם הראשונה שנעשה דבר כזה (בוועדה המייעצת לבחינת פעילות גלצ, י"י).

בחודש שעבר אישרה הממשלה את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת גלצ. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהבהירה כי לא ניתן לקדם את סגירת התחנה במתכונת הנוכחית, וזאת על רקע ההליך שעוברת התחנה ליישם את מסקנות הוועדה הקודמת שדנה בנושא - ועדת זמיר, בראשות הרמטכ"ל אייל זמיר, שהמליצה להרחיב את השידורים בענייני צבא וביטחון בתחנה.

לקראת הדיון, בהרב-מיארה הגישה את תגובתה לבג"ץ והבהירה כי החלטת הממשלה על הסגירה לא התקבלה בחלל ריק, אלא כחלק מתהליך הולך וגובר שמאיים על התקשורת החופשית בישראל. גם עיתוי ההצעה ויישומה בשנת בחירות מעלה חשש כבד לפגיעה בחופש הביטוי.