"טראמפ היה מבועת": הסודות האפלים של מלניה טראמפ

"הינה אנחנו מתחילים שוב", מצהירה מלניה טראמפ בפתח הטריילר לסרט החדש שלה, "מלניה", במבטא כה כבד שקשה להבין את דבריה. "כולם רוצים לדעת, אז הינה זה", היא נשמעת אומרת בקריינות. ואז – על רקע מוזיקת פטישים דרמטית – נחשף הצופה לרצף הבזקים של הגברת הראשונה של ארה"ב, המתכוננת לטקס ההשבעה של הנשיא דונלד טרמפ.

הסרט עצמו, שיצא לאקרנים ביום שישי, עוקב אחר 20 ימים בחייה של מלניה עד יום ההשבעה של הנשיא ב-2025. הוא נפתח בסצנה ארוכה שבה מלניה מתכננת ארוחת ערב לכבוד תורמי הקמפיין של דונלד טראמפ. שבה תוגש "ביצה מוזהבת וקוויאר". בהמשך מוקדש גם זמן מסך ארוך מאוד גם לעיצוב השמלות שתלבש לטקסים השונים, לרהיטים, לנייר המשובח של ההזמנה, לאבל שהיא חשה על אימה שנפטרה שנה לפני כן, ועד שמגיע טקס ההשבעה - הצופה בעיקר מותש ומשועמם.

הכול יפה וזוהר, המוזיקה כיפית, אבל הגברת הראשונה של ארה"ב – שהופיעה לטקס ההשבעה של בעלה בכובע כה רחב ונמוך עד שהוא כיסה את פניה ועיניה – נותרת בדיוק כשהייתה לפני הדוקו על חייה, קרירה, מרוחקת ובעיקר חידתית.

נכון, חשוב לה מאוד להצטייר כמי שפועלת למען אחרים. היא מנהלת בסרט שיחת וידיאו עם בריז'יט מקרון על קידום יוזמות למען ילדים. היא נפגשת עם אביבה סיגל, שמבקשת ממנה לפעול כדי לשחרר את קית' שהיה אז בשבי. מלניה גם פוגשת את ראניה מלכת ירדן, אולי כדי לאזן. אבל מי שמחפש הצצה אמיתית לחייהם של הזוג הראשון של ארה"ב, זוג שכל כך הרבה סודות אפלים נקשרו בעברו, לא ימצא אותה בסרט.

הטריילר:

בהיריון בביקיני מוזהב

את ההיסטוריה של מלניה לא תמצאו בסרט. מלניה הפכה לדמות מסתורית מרגע שנכנסה לאור הזרקורים בסוף שנות ה-90, כשהחלה במערכת היחסים עם טראמפ. באותה תקופה הוא היה בן 52, היא בת 28. בתודעה הציבורית היא לא נתפסה כאדם "שלם", עם עולם פנימי, תחומי עניין ואישיות מובחנת, אלא יותר כדימוי שטוח וזוהר, כמו תמונה נוצצת במגזין אופנה.

בשנת 2004, לפני חתונתה, ליווה אותה מגזין ווג במסעה לפריז. לבירת צרפת היא נסעה כדי לקנות שמלת לטקס, ועורכי המגזין העניקו לה את השער. שנה לאחר מכן, כשהייתה בהיריון מתקדם של בנה בארון, הציג אותה המגזין שוב, בצילום של אנני ליבוביץ', בביקיני מוזהב ונעלי סטילטו על מדרגות מטוס בפאלם ביץ', בעוד טראמפ חונה במכונית יוקרה כסופה על המסלול שמתחתיה.

איש לא דמיין אז שלימים היא תהיה הגברת הראשונה של ארה"ב. באופן מסורתי תפקיד הגברת הראשונה הוא להיות סוג של עוזרתו ויד ימינו של הנשיא. מלניה, במבטא הכבד שלה, בבגדיה הצמודים ובשמירה הקיצונית שלה על פרטיותה, נדמית כמרגלת ג'יימס בונד מתקופת המלחמה הקרה, כך לפחות היא מתוארת בכתבה בניו יורקר. "אין ספק שהיא הייתה שקטה יותר מכל גברת ראשונה מודרנית שהכרנו", אמרה מרי ג'ורדן מהוושינגטון פוסט, שכתבה עליה ביוגרפיה ב-2020. גם כשסוף-סוף נשאה נאום, בוועידה הרפובליקנית הלאומית ב-2016, התגלה שחלק מדבריה נלקחו מנאום של מישל אובמה.

האישיות התקשורתית של מלניה היא ואקום שממאן להתמלא. "כאדם פרטי, שלעיתים קרובות היה מושא לביקורת ציבורית ולהצגה כוזבת, אני מרגישה שיש לי אחריות לתקן את הדברים ולספק את התיאור האמיתי של חוויותיי", כתבה בפתח ספרה האוטוביוגרפי "מלניה", שפורסם ב-2024. למרות ההבטחה הנוצצת לחשוף את "האישה שמאחורי הפרסונה הציבורית", בתקשורת האמריקנית נחשב ספרה לשטוח ולבלתי חושפני, וכנראה גם בלתי מעניין בעליל. הספר לא הוסיף כמעט דבר לדימויה בקרב הציבור.

טראמפ מקדם את הסרט:

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

פרשות הבגידה המתוקשרות

היא נולדה כמלניה קנאוס בשנת 1970 בסלובניה (אז חלק מיוגוסלביה) לאב סוכן מכירות רכב ואם תדמיתנית אופנה שעבדה במפעל ממשלתי. מלניה למדה אדריכלות באוניברסיטת לובליאנה, אך לא סיימה את התואר. בקריירת הדוגמנות היא החלה בגיל 16, ושנתיים לאחר מכן חתמה על חוזה עם סוכנות דוגמנות במילאנו שבאיטליה. לאחר מכן עבדה בעבור חברות דוגמנות במילאנו ובפריז, עד שבגיל 26 עברה לניו יורק, שם המשיכה לפתח את הקריירה שלה.

בשנת 1998, על פי הגרסה הרשמית, פגשה מלניה את טראמפ במועדון לילה. הם נישאו בשנת 2005, ובארון נולד שנה לאחר מכן. בעשור הבא, לפני שהפך טראמפ לנשיא, היא גידלה את בנה, השיקה מותג תכשיטים ופיתחה מוצרי טיפוח, עד להיבחרו של בעלה לנשיא.

בלי קשר לסרט, במהלך נישואיהם נקשר שמו של טראמפ בכמה סיפורי בגידה במלניה. בשנת 2006, כשנה לאחר הנישואים וכמה חודשים לאחר לידת בנם בארון, קיים טראמפ מפגש מיני עם שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס. הוא הורשע בכך ששילם לדניאלס 130 אלף דולר דמי שתיקה ערב הבחירות ב-2016, כדי למנוע את פרסום הסיפור. גם דוגמנית פלייבוי קארן מקדוגל טענה כי ניהלה עימו רומן זמן קצר לאחר לידת בנו, וגם במקרה זה שולמו דמי שתיקה כדי לקבור את הפרשה.

באוקטובר 2016, שבועות ספורים לפני הבחירות לנשיאות, פורסמה הקלטה ובה נשמע טראמפ מתאר בשפה בוטה וגרפית כיצד הוא מנשק וממשש נשים ללא הסכמתן, ואומר את המשפט המפורסם: "Grab'em by the pussy". השיחה הוקלטה בספטמבר 2005, כחצי שנה לאחר שהתחתן עם מלניה, שהייתה אז בהיריון. בתגובה הוא פרסם סרטון התנצלות נדיר, ובו הגדיר את הדברים כ"שיחת חדר הלבשה" וטען שאינם משקפים את מי שהוא היום.

בראיונות לרשתות CNN ו-Fox News, התייחסה מלניה להתבטאות של טראמפ כאל "שיחת בנים" שפורסמה כדי לפגוע בקמפיין של בעלה וציינה כי הנושא "אינו במוקד העניין שלה", וכי יש לה דברים חשובים יותר לעשות כאם וכגברת הראשונה. עם זאת, דיווחים הצביעו על כך שהיא כעסה עליו ואף שמרה על ריחוק פיזי ממנו. לפי דיווחים וספרים שיצאו לאור מאוחר יותר, כשפורסמה הקלטת היה טראמפ "מבועת" מהמחשבה שעליו להתמודד עם מלניה וחיכה כשעתיים לפני שהעלה את הנושא. עורך דינו של טראמפ, מייקל כהן, העיד באחד ממשפטיו כי מלניה עצמה היא מי שהציעה את קו ההגנה של "שיחת חדר הלבשה" כדי למזער נזקים.

הפרשות האפלות בעברו של הבמאי

את פרשות הבגידה כמובן שלא תראו בדוקו, אך גם סביב הבמאי שלו יש סיפורים אפלים לא פחות. את הסרט ביים ברט רטנר, במאי ומפיק שעומד מאחורי סרטים כמו "שעת שיא", "אקס-מן 3: המפלט האחרון" ו"הרקולס". מקור המקורב לגברת הראשונה סיפר למגזין הבידור הוליווד ריפורטר כי במהלך צילומי הסרט התגורר הבמאי במשך חודשים במאר-א-לאגו והפך לאחד מאנשי סודה של מלניה.

עבור רטנר, הסרט "מלניה" הוא קאמבק מתוקשר, אחרי שבשיא עידן ה-MeToo, ב-2017, האשימו אותו מנהלת השיווק שלו לשעבר ושש שחקניות בהטרדה מינית. עורך דינו הכחיש את הטענות. אגב, הסיפור זכה גם לנקודה ישראלית, כשפורסם כי בעקבות הטענות התנתה גל גדות את השתתפותה בסרט ההמשך של וונדר וומן בכך שרטנר וחברת ההפקה שלו לא יהיו מעורבים בסרט בשום צורה.

אבל זה לא הכול: רטנר גם היה שותף עסקי של ג'יימס פאקר, עד מרכזי בתיק 1000. ב-2019 הסתבכו פאקר ורטנר בשערוריית מין, כשהשחקנית הבריטית שרלוט קירק טענה שאולצה בידי שלושה מפיקי על בהוליווד, אחד מהם הוא פאקר ורטנר, לקיים יחסי מין עם נשיא אולפני האחים וורנר ללא הסכמתה, כדי לסגור עסקה של חברת ההפקה המשותפת שלהם לסרט.

אבל חכו רגע, יש עוד: שמו ותמונתו של רטנר הופיעו גם בתיקי החקירה הקשורים לג'פרי אפשטיין, שפרסם משרד המשפטים האמריקני. בתמונה שנחשפה נראה רטנר מחבק את ז'אן-לוק ברונל, סוכן דוגמניות צרפתי ושותף קרוב של אפשטיין. ברונל נחשד כמי שסיפק לאפשטיין נערות ודוגמניות צעירות דרך סוכנויות הדוגמנות שניהל, והוא שם קץ לחייו בתא המעצר בצרפת בשנת 2022, בעודו ממתין למשפט על עבירות מין וסחר בקטינות.

סוד ותביעת ענק של מיליארד דולר

את קריירת הדוגמנות שלה החלה מלניה בסוכנות קארין מודלס בפריז, שהייתה בבעלותו ובניהולו של ברונל. אבל יש סוגיה גדולה יותר שהיא מנסה לטאטא אל מתחת לשטיח (תוך איום בתביעת ענק של מיליארד דולר): מערכת היחסים שלה עם אפשטיין הפדופיל. באופן רשמי, הזוג הנשיאותי נפגש לראשונה ב-1998 בניו יורק במסיבה שערך סוכן הדוגמנות לשעבר פאולו זמפולי, שם נתן השאיר לה טראמפ את מספר הטלפון וכעבור כמה ימים היא התקשרה אליו.

אלא שהסופר והעיתונאי האמריקני מייקל וולף, שכתב כמה רבי-מכר פרובוקטיביים על תקופת נשיאותו של טראמפ, טוען כי מלניה הייתה "מעורבת מאוד" במעגלים החברתיים של אפשטיין, וכי ההיכרות בינה ובין טראמפ ב-1998 תווכה בידי זמפולי כחלק מאותה רשת קשרים משותפים. וולף אף טען כי אפשטיין עצמו התרברב בכך שהם קיימו יחסי מין לראשונה במטוסו הפרטי, שזכה לכינוי המפוקפק "לוליטה אקספרס".

בתגובה עורכי דינה של מלניה טראמפ שלחו מכתב התראה לוולף, ובו איימו שיגישו נגדו תביעת דיבה על סך מיליארד דולר. בתגובה לאיום הקדים מייקל וולף ותבע את מלניה טראמפ בבית המשפט העליון בניו יורק. אגב, גם ההיסטוריון אנדרו לואוני, שפרסם ביוגרפיה על הנסיך אנדרו, טען בספר כי אפשטיין הכיר בין השניים. אך לאחר איומים משפטיים מצד מלניה הסירה ההוצאה לאור הארפר קולינס את הקטע מהמהדורות הבאות של הביוגרפיה. עם זאת, לאוני אמר לאתר האמריקני Knewz.com שהוא עומד לגמרי מאחורי מה שכתב: "המקור שלי הוכיח שהוא אמין בכל מה שהוא מסר לי, לא הייתי מכניס את זה לספר אם הייתי חושב שזה לא נכון. הכול נבדק פעמיים".

ובלי קשר לאפשטיין, על פי הדיווחים, אחרי הקאמבק הנשיאותי צפוי רטנר לביים את סרט ההמשך "שעת שיא 4", לאחר שטראמפ דחק בבעלים של פרמאונט לארי אליסון שיחיה את המותג. כך שנראה שהקשר למלניה שימן בהחלט את גלגלי הקאמבק שלו.

"מפגן של אימה וטעם רע"

בשבת האחרונה, בזמן שסופת ענק השתוללה באזורים נרחבים בארצות הברית והציבור האמריקני סער לאחר שסוכני ההגירה של טראמפ ירו למוות במפגין, התאספו בבית הלבן 70 אורחים בבגדי שרד כדי להשתתף בהקרנה ראשונה של סרט הדוקו של מלניה. בנוכחים: הבן בארון טראמפ, אימו של רטנר, מלכת ירדן ראניה, מנכ"ל אפל טים קוק, מנכ"לית הבורסה של ניו יורק לין מרטין, מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי ומארק בקמן, יועצה הבכיר ומנהלה הוותיק של הגברת הראשונה, שלפי הדיווחים היה מעורב בכל היבטי הפרויקט. לעומת זאת, בלטו בהיעדרם בכירים בממשל טראמפ וחברי קבינט.

התזמון הבעייתי של ההקרנה, במקביל לסופה ולהרג המפגין במיניאפוליס, גרם למסיבה להיראות מנותקת וחסרת רגישות וגרר ביקורת רבה, בין היתר מצד פוליטיקאים כמו אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. נוסף על כך ספג האירוע ביקורת חריפה בתקשורת וברשתות החברתיות: רבים כינו אותו "זול" ו"חסר טעם". מלניה הקימה "קולנוע מאולתר" בחדר המזרחי של הבית הלבן והמבקרים תיארו את המיצג "מפגן של אימה וטעם רע".

יתרה מכך, המרצ'נדייז שחולקו לבאי האירוע – קופסאות פופקורן ממותגות, לצד כרטיסים במסגרות ועוגיות הנושאים את שמה של הגברת הראשונה – תוארו כניסיון מוגזם למתג אירוע משפחתי כאירוע תרבותי-היסטורי. זאת לצד התזמורת הצבאית שקידמה את פני האורחים עם "הוואלס של מלניה", שחובר לכבוד הסרט, מה שנתפס כהאדרה עצמית מוגזמת.

למרות הביקורת כתבה מלניה ב-X לאחר ההקרנה: "אני חשה ענווה עמוקה על כך שהייתי מוקפת אמש בבית הלבן בחדר מלא חברים, בני משפחה ואנשים פורצי דרך ומעוררי השראה. כל אחד ואחת מהם הביאו לעולם חזון ייחודי משלהם והשאירו חותם". בנאום על סיפון אייר פורס 1 מוקדם יותר החודש תיאר הנשיא את הסרט כ"מדהים" וציין: "נראה שהוא שובה את תשומת ליבם של אנשים רבים".

"מחיר מופקע בצורה פסיכית"

עוד ביקורת נגעה לסכומים הגבוהים שהוציאה אמזון על הסרט. תחילה דווח כי החברה שילמה סכום של 40 מיליון דולר בעבור זכויות ההפקה והשידור של הסרט, מהסכומים הגבוהים ביותר ששולמו אי-פעם על סרט דוקומנטרי. אלא שאז דיווח האתר האמריקני Puck News כי תקציב הפרסום של הסרט עומד על כ-35 מיליון דולר, כך שסך כול ההשקעה של אמזון בסרט עומד על 75 מיליון דולר. עוד פורסם כי מלבד הסרט אמורה לצאת באמזון פריים בהמשך גם סדרה של שלושה פרקים שתעסוק בנושאים הקרובים לליבה של מלניה, כמו ילדים במערכות אומנה.

כאשר הידיעה על עסקת מלניה של אמזון התפרסמה לראשונה, היא הציגו אותה כמה אנליסטים כניסיון של יו"ר אמזון ג'ף בזוס לזכות בחסדיו של ממשל טראמפ. גם בתעשיית הקולנוע הרימו גבה על הסכומים. בדיווחים נאמר שזהו "מחיר מופקע בצורה פסיכית" לסרט דוקומנטרי, שכן אין סיכוי ריאלי שיחזיר את ההשקעה הזו. בדרך כלל סרטים תיעודיים לא גורפים הכנסות גדולות בקופות, אלא אם מדובר במקרה יוצא דופן כמו הסרט התיעודי על הופעתה של טיילור סוויפט.

המבקרים טענו שההשקעה המופרזת של אמזון בסרט אינה החלטה עסקית, אלא ניסיון של בזוס "לקנות" שקט או הטבות מהממשל, והביעו חשש שהכסף נועד להבטיח שאמזון לא תיפגע מרגולציה או שתזכה בחוזים ממשלתיים שמנים. בתגובה לפניית CNN מסר דובר Amazon MGM Studios: "רכשנו את הסרט מסיבה אחת בלבד: כי אנחנו חושבים שהלקוחות יאהבו אותו".

ביום רביעי לעג ג'ימי קימל בתוכנית שלו לדוקו וכינה אותו "שוחד של 75 מיליון דולר שאמזון נתנה לה". הוא עקץ גם את הקריאה שלה לאחדות בסרט ואמר שזה נשמע כאילו מלניה פשוט "מזמינה תה" בשל המבטא שלה, והוסיף בציניות שאם דונלד טראמפ באמת צפה בסרט ואהב אותו, זה כנראה כי הוא "נרדם בתוך דלי הפופקורן שלו אחרי שמונה דקות".

שני שלישים מהצוות ביקשו שלא להופיע בקרדיטים

"זה בכלל לא סרט פוליטי", התגונן עוזרה האישי מארק בקמן, אך חלק מהמבקרים ברשת כבר דחו אותו בטענה שהוא תעמולה. בריאיון ל-One America News הוסיף בקמן כי הגברת הראשונה הובילה את הכיוון היצירתי של הסרט. "אחרי שבניתי עבורה את העסקה שוברת השיאים עם אמזון, היא ניגשה לעבודה", סיפר. לדבריו, הגברת הראשונה משמשת בתפקיד המפיקה בפועל של הפרויקט: "היא הייתה מעורבת בהפקה, בפוסט-פרודקשן, בכל קמפיין הפרסום, בטריילר. וכשאני אומר 'מעורבת', אני מתכוון שהיא לא רק אישרה, היא בנתה את הטריילר. אותו הדבר לגבי קמפיין הפרסום שאנחנו רואים עכשיו ברחבי העולם, בכמעט 30 מדינות", אמר.

לפי דיווח במגזין האמריקני רולינג סטון, אדם שמקורב לצוות ההפקה סיפר ששני שלישים מצוות הסרט ביקשו שלא להופיע בקרדיטים שבסופו. הסיבות לכך הן מעורבותו של הבמאי רטנר, וההאשמות החמורות נגדו, וכן בשל שליטת מלניה בתוכני הסרט. אחד מחברי הצוות, ששמו לא צוין, אמר למגזין: "אני מרגיש קצת לא בנוח עם האלמנט התעמולתי של זה". וחבר אחר בצוות ההפקה אמר: "אם זה ייכשל, באמת ארגיש מצוין עם זה".

בקדציה הראשונה של טראמפ הקפיד מלניה להישאר מאחורי הקלעים ומיעטה בהופעות ציבוריות. אבל בעידן שבו חשיפה היא כוח, גם היא הבינה שהגיע הזמן להפנות אל עצמה את הצלמות ולתת לציבור את ליטרת הבשר שלו. כעת, כשהסרט סוף-סוף יצא, מתברר שמדובר בסרט תדמית מהונדס שלא מסוגל לעורר בצופה רגש או עניין.

במקום תובנות או חשיפה אישית, הצופים שישרדו עד הסוף יזכו לרשימת מכולת של היוזמות הפילנתרופיות של מלניה רצות על המסך - למקרה שלא הפנימו שמדובר באישה שפועלת רבות למען אחרים - בדיוק כמו שאפשר לצפות ממסע יחסי ציבור מוזמן ולא מסרט דוקומנטרי אמיתי.