ערק בערד, אוסקר בסלון והארי סטיילס על הביט: המלצות תרבות כאן, שם ובכל מקום

"תוצרת בית"

אם יש לקח אחד שהפנמנו מאז הקורונה והמלחמות שבאו אחריה, הוא שהיכולת לתכנן תוכניות נלקחה מאיתנו. בשפה פשוטה: האדם מתכנן ואלוהים צוחק. גם תעשיית הטלוויזיה הישראלית נאלצה להתאים את עצמה ללוח השידורים, ודוגמה טרייה לכך היא ההחלטה להעלות את כל פרקי הסדרה החדשה "תוצרת בית" של yes בבת אחת לצפיית בינג' ולא טיפין טיפין. כשהציבור הישראלי מוחזק כבר שבועיים במרחבים המוגנים, הצפייה ברצף היא יתרון במיוחד לאור העובדה שאפשר לתפור את הסדרה המעולה הזאת ביום אחד. ובימים שבהם בני 20 פלוס חוזרים לממ"דים של ההורים ולשיחות הבית, נדמה שהתזמון שלה הוא לא פחות טוב. תכף תבינו למה.

הדרמה הקומית בכיכובם של ששון גבאי והקומיקאי עידו קציר לוקחת אותנו למסע בין חיי הלילה של תל אביב לסמטאות המאובקות של ערד המתחרדת, בסיפור שמתחיל במצוקה כלכלית ונגמר בזיקוק ערק לא חוקי. יובל נחשוני, צעיר שעזב את המדבר כדי לפתוח את בר החלומות בתל אביב, שוקע בחובות ונאלץ לפרסס בחזרה לעיר הולדתו כדי לטפל בסבו העקשן שמוליק, שברח מבית האבות. המפגש בין השניים מקבל תפנית כשהם מגלים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במתכון משפחתי סודי לערק ביתי משובח. אלא שהניסיון לשקם את חייהם מסתבך במהירות כשאל התמונה נכנסים בן למשפחת פשע בדואית (שאדי מרעי) וצמד שוטרים מקומיים (ליטל שוורץ ואלי חביב) שמחפשים קצה חוט להפלת ארגון פשע גדול.

הסדרה, שצולמה ברובה בערד, בוימה בידי גורי אלפי ונכתבה על ידי עמרי עמית ואדר מירום, יליד העיר שעבר לתל אביב. היא מצליחה לשלב בין מתח עברייני לדרמה משפחתית נוגעת ללב ומשעשעת, תוך שהיא מעלה את השאלה הנצחית שעולה לא מעט בסיפורים - האם באמת ניתן להתנתק מהמקום שבו גדלת ומהאנשים שהשארת מאחור.

סופ"ש אוסקר

רגע לפני עוד חלוקה של פסלונים מוזהבים ונאומי זכייה משתפכים, זו הזדמנות לצפות בסרטי וכוכבי השעה - וגם להבין על מה כולם מדברים. ב-HBO מקס, למשל, תוכלו לצפות ב"קרב רודף קרב", שעל פי רוב התחזיות - גם באתר ההימורים פולימרקט - יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר. היצירה הקולנועית המפוארת של פול תומאס אנדרסון עוסקת במהפכן רדיקלי (ליאונרדו דיקפריו) שנאלץ להתעמת עם עברו כדי להציל את בתו. סרט אחר שמציע שירות הסטרימינג הוא "חוטאים" של ריאן קוגלר, שניפץ שיא היסטורי באוסקר עם 16 מועמדויות. זהו מערבון ערפדים על צמד אחים תאומים (בגילומו הכפול של מייקל בי ג'ורדן) שמנסים להשאיר את הבעיות מאחור ולחזור הביתה אל מיסיסיפי של שנות ה-30, אך מגלים עם שובם שישנם כוחות מרושעים שמחכים להם.

מי שמאס בדרמות גדולות יתר על המידה, הרי החיים עצמם רווים בסיפורים כאלה, ייתכן שירצה לתת צ'אנס בנטפליקס לסרט "חלומות רכבת", המועמד גם הוא בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. הדרמה האינטימית של קלינט בנטלי, המבוססת על אחד הספרים של דניס ג'ונסון, עוסקת באהבה ובאובדן הפוקדים את חייו השלווים של חוטב עצים בארצות הברית שעוברת שינויים גדולים בתחילת המאה ה-20. אפשרות אחרת אך מסעירה יותר היא "פורמולה 1" המופיעה בספריית התוכן של אפל TV+, ובו מככב בראד פיט במרוץ מכוניות.

שאגת הארי

אם נעצום את העיניים חזק ממש, יכולנו לדמיין את עצמנו בהופעה המיוחדת במנצ'סטר בשבוע שעבר שבה השיק כוכב הפופ הבריטי הארי סטיילס את אלבומו החדש עם השם המעולה Kiss All The Time. Disco, Occasionally. אחרי הפסקה של שלוש שנים, בוגר להקת הבנים "וואן דיירקשן" חזר עם אלבום קונספט שמרגיש כמו מסיבה לילית, אבל כזו שכבר עברה את השיא שלה, מתקרבת לסיומה סביב שלוש לפנות בוקר, ולא מפחדת לעצור לרגע ולהפגין צדדים פגיעים ואינטימיים.

האלבום נפתח עם Aperture, הסינגל שגם מוביל את האלבום, רצועה שנמשכת כחמש דקות וקובעת פחות או יותר את הטון האלקטרוני של כולו. עם ביט מהפנט, סטיילס משלב כאן סאונד של סינתיסייזרים ודיסקו קלאסי, השראות מלהקת הפולחן "LCD סאונדסיסטם", רגעים פסיכדליים ופופ-רוק שקורצים לשנות ה-70, אבל עם הפקה מודרנית של שותפיו הקבועים, קיד הרפון וטיילר ג'ונסון, שגם כתבו איתו את רוב השירים. להיטי רחבות לא תמצאו באלבום הזה, וזו גם הביקורת העיקרית עליו והסיבה שלא התקבל בתמימות דעים.

אחרי שהוכתר ביושר לכוכב הפופ העכשווי המצליח ביותר בעולם בזכות שורה של להיטים אהובים ושמחים, סטיילס בן ה-32 חתך לכיוון אחר בשירי האלבום החדש - מהורהרים ואפלוליים יותר. בניגוד לשיווק ולמה שהמעריצים חשבו שיקבלו, אין כאן באנגרים מחשגזים. סטיילס החליף את הצבעים החמים של האלבומים הקודמים באורות ניאון של המועדונים, אחד מהם שככל הנראה השפיע עליו הוא מקדש הטכנו "ברגהיין" בברלין שבו הוא ביקר.

אחרי ההיעדרות מהבמות והציפייה לחזרתו, זה קשה, יקר להחריד או גם וגם להשיג כרטיסים לסיבוב ההופעות הקרוב של סטיילס - שייפתח במאי באמסטרדם, ימשיך ללונדון, סאו פאולו, מקסיקו סיטי וניו יורק, ויינעל באוסטרליה. כן, זה הכל (אם כי בתפוח הגדול הוא יופיע 30 פעמים). אם לא נפלה בחלקכם הזכות, חוץ מלהאזין לאלבום ולרקוד מול המראה בבית, ניתן גם להתנחם כעת בנטפליקס באותה הופעה במנצ'סטר שבה ביצע סטיילס את שירי האלבום לצד כמה מלהיטיו הגדולים. זה ללא ספק האלבום הכי משוחרר שלו עד היום, והוא נועד להישמע בווליום גבוה, רצוי תוך כדי תנועה.

שי בן צור וגיטריסט "רדיוהד" ג'וני גרינווד שוב ביחד

עשור חלף מאז הפרויקט המוזיקלי המרהיב "ג'ונון", שבו המוזיקאי הישראלי שי בן צור חבר לגיטריסט להקת "רדיוהד" ג'וני גרינווד. השבוע הדואו חזר עם RANJAH, סינגל ראשון ושיר הנושא מתוך אלבומם המשותף השני שצפוי לצאת ב-8 במאי ומלווה גם הפעם בנגני התזמורת ההודית "רג'אסטן אקספרס".

גם בשיר הזה, השניים מצליחים לגשר על הפער שבין מזרח למערב בצורה אורגנית ומסקרנת, כשהם משלבים מסורות מוזיקליות עתיקות מהודו, בה התגורר בן צור במשך שנים, עם טאץ' של Fאנק וגיטרות מערביות מהצד של גרינווד. בניגוד לאלבום הקודם שהוקלט במבצר מהראנגר שבמדינת ראג'סטן בצפון הודו, ותהליך יצירתו אף זכה לתיעוד יוצא דופן בסרט של הבמאי פול תומאס אנדרסון (כן, פת"א המוערך מההמלצה הנ"ל), התוצר הנוכחי נולד דווקא באווירה אורבנית באולפנו של גרינווד באוקספורד שבאנגליה. הסינגל החדש הוא חלון הצצה לעולם עשיר של מלודיות וקצב שמוכיח שוב שכאשר כישרונות בסדר גודל כזה נפגשים, מהם בכלל גבולות גיאוגרפיים?