"אחרי שניצחתי אמרו לי: 'אתה החזרת את השמחה למג'דל שמס'"

ימים בודדים לפני שנעם בתן הוכרז כזוכה הגדול ב"כוכב הבא לאירוויזיון", נערך גמר "אל-מייכ אלכ", תוכנית הכישרונות המוזיקליים של "מכאן 33", הערוץ בערבית של תאגיד השידור הישראלי. יותר מ-320 אלף אנשים מרחבי הארץ הצביעו לשלושת הפיינליסטים, אבל זוכה יש רק אחד ושמו אדם אבו ג'בל, בן 21 ממג'דל שמס, שהוכתר כמנצח לאחר שגרף 62% מהקולות. במערכת התקבלו אלפי הצבעות נוספות, גם מהרשות הפלסטינית, ירדן, סוריה, גרמניה ואפילו ארצות הברית, למרות שהן אפילו לא נחשבות. טירוף הצפייה והרייטינג החריג הפכו את התוכנית לתופעה יוצאת דופן בחברה הערבית, שעולה לכותרות בדרך כלל כשמדובר בקורבנות הפשיעה המשתוללת.

בריאיון ל-N12 כמה ימים אחרי הזכייה החגיגית, אפשר עדיין לראות את הזיק בעיניו של אדם גם מבעד לחלון הזום שבו אנחנו משוחחים. "אני מתרגש גם עכשיו. יש הרבה תחושות, ואני עדיין לא מאמין שזה קרה", הוא אומר. "אף אחד לא ציפה שהוא יזכה בגלל שהייתה תחרות קשה. לכל אחד היה את הקהל שאהב אותו, אבל אני אישית לא חשבתי שאנצח. מג'דל שמס וכל אזור רמת הגולן היו כמו גב בשבילי. תלו תמונה שלי על מסכי פרסומות עם הכיתוב 'תצביעו לאדם'". גם בחיפה אפשר היה להבחין בשלטים הנושאים את פניה של סבין ג'באלי, פיינליסטית תושבת העיר, הקוראים להצביע לה.

זו הייתה העונה הראשונה של ריאליטי השירה בהנחיית פאדי זגאירה (אותו אתם אולי זוכרים מהעונה השישית של "בואו לאכול איתי"), אשר מלווה את המתמודדים משלב האודישנים בעזרת שלושה מנטורים מובילים - הזמרת אסאלה יוסף, הזמר אליאס ג'וליאנוס והמלחין והמפיק המוזיקלי נאסר חלאחלה. במהלך העונה נרשמו נתוני צפייה חריגים בערוץ, כאשר פרק ששודר בשלב ההופעות החיות בסוף דצמבר שבר שיא של 11% רייטינג.

אבו ג'בל, ילד סנדוויץ' בין אחות גדולה לאח קטן, הוא סטודנט שנה ד' באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, וכבר באודישן הקבלה התבלט ביכולות ווקאליות מרשימות. הוא מספר מה הביא אותו לתוכנית מלכתחילה: "בהתחלה שמעתי על זה ואמרתי, 'זה בטח סתם משהו קטן', אבל כשראיתי שיש הפקה חזקה ומושקעת גם מבחינת מנטורים מפורסמים, אמרתי - למה לא. זה מבחינתי להתקדם ולעשות משהו יפה בחיים שלי. לפני התוכנית, גם פנו אליי להשתתף ב'דה וויס' בגרסה הערבית בירדן, אבל כבר חתמתי על חוזה עם 'אל-מייכ אלכ'".

היה יכול לעניין אותך לנסות ב"דה וויס"?

"אם הייתי ניגש לשם, לא הייתי מנצח. יש הרבה פוליטיקה, ובלי קשר התחרות מאוד קשה. זו תוכנית שמתמודדים בה נציגים מכל העולם הערבי. 'אל-מייכ אלכ' זה רק במדינה שלנו".

הוא גדל על מוזיקה מסורתית, מאום כולתום ועבד אל-והאב ממצרים ועד ודיע א-סאפי ופיירוז מלבנון. "הזמרים הכבדים", הוא אומר. בתוכנית הוא דווקא בחר שלא לבצע שירים שלהם: "עכשיו אנחנו בתקופה אחרת והשירים האלה לא כל כך מושכים את האנשים. אני שומע אותם כדי ללמוד". רק באודישן הוא ביצע שיר של המוזיקאי והמלחין הלבנוני הנודע מלחם ברכאת, ובהמשך הוא כבר שר מוזיקה פופולרית כמו "חביבי יא נור אל-עין" של עמר דיאב, ייצוא מוזיקלי לוהט של מצרים בתחילת העשור הקודם.

למה לדעתך צריך תוכנית מוזיקה ייעודית לחברה הערבית בישראל?

"לא הייתה לנו תוכנית כזו לפני בכלל. זו הפעם הראשונה שעושים משהו מושקע כזה. זה חשוב לאנשים צעירים כמוני שיעלו על במות, שישירו ויתפרסמו".

התחרות זכתה לפופולריות בקרב החברה הערבית, אבל לא רק. איך אתה מסביר את ההצלחה שלה?

"אנשים אהבו את זה שחברים מהעיר או מהכפר שלהם מופיעים בתוכנית, הם התעניינו ואמרו: 'מה, זה קורה אצלנו באמת?'. בסופו של דבר הם גם תמכו בהם והצביעו להם".

אתה מקבל גם תגובות ממדינות ערב?

"אני מקבל תגובות מירדן, מסוריה ומלבנון, כותבים לי 'כל הכבוד, מגיע לך'. אנשים שואלים אותי 'מתי אתה מגיע אלינו שנעשה חפלה'. אפילו הזמינו אותי להופיע בירדן עם ג'וזף עטייה, זמר לבנוני מוכר. אני מקבל פחות תגובות פוליטיות, זה קיים בכל מקום, אבל אני לא מתייחס".

בינתיים, כיאה לכוכב עולה בשמי הרשתות, הוא החל לצבור מעריצים בטיקטוק ובאינסטגרם - גם כאלה מהציבור היהודי. "גם מורים באקדמיה שלימדו אותי וראו את הניצחון שלי בגמר, בירכו אותי".

חשבת פעם להשתתף ב"כוכב הבא לאירוויזיון" או ריאליטי שירה אחר בישראל?

"אני שר בערבית וחושב שהקהל לא כל כך מתחבר לחומרים האלה. בסוף התוכנית עצמה בעברית. אני לא שר בעברית לא בגלל שאני לא אוהב, פשוט אין לי את השפה בכלל. לא הייתי מנצח שם. למוזיקה הערבית יש חוקים שונים, ואתה צריך להיות בתוכנית שמבינה את הז'אנרים האלה כדי שהביצוע שלך יהיה מובן. זה לא עניין של חיבור בהכרח, אולי פחות יבינו אותי".

אחת לכמה זמן צץ להיט כמו Yama של הזמר והיוצר הבלגי-מרוקאי Dystinct (איליאס מנסורי) ששובר את הרשת, ומעורר פתיחות בישראל ובמערב גם כלפי מוזיקה ערבית. זה קרה בעבר גם עם שיריה של ננסי עג'רם, "המאמי הלאומית" של לבנון, שגרפה מחמאות מבילי אייליש ואופרה וינפרי ולהיט שלה עם דיג'יי מרשמלו סחף את ארצות הברית. פרנץ' מונטנה הוא ראפר יליד מרוקו שהתברג בצמרת ההיפ הופ האמריקאי אחרי שפרץ עם הלהיט Unforgettable, וגם מרים פארס, שנחשבת למלכת במה לבנונית, התארחה לבית אחד בערבית בשיר הרשמי של המונדיאל בקטאר לצידם של מאלומה וניקי מינאז'.

גם אדם רוצה לכבוש את הבמה הבין-לאומית, אבל בסגנון אחר ולא במצעדי הפופ. את הכישרון במוזיקה זיהו הוריו כשהיה בן 5 ושר פיירוז, מהקולות הגדולים של הזמר הלבנוני. "שרתי כמו כל ילד, אבל יום אחד בגן המורה שלי למוזיקה הסתכל עליי ואמר שיש פה משהו לא רגיל. הבינו שיש לי כישרון וקול יפה. בגיל 9 הופעתי במקהלה וזו הייתה הפעם הראשונה שלי על במה. אנשים מבוגרים התרשמו מהקול שלי, ומשם התחלתי את הדרך עד היום. גם בתיכון הופעתי בכל טקסי סיום שנה, ובכל פעם אנשים חדשים ראו אותי ואהבו אותי. התחלתי לעבוד עם המועצה המקומית מג'דל שמס, הם הזמינו אותי לפסטיבלים והקמתי להקה משלי".

"אוהב את הכנאפה, אבל זה לא אני"

אדם הוא בן למשפחת אבו ג'בל שמנהלת את "ממתקי אבו ג'בל" המוכרים בצפון, אך כשקריירה מונחת על השולחן הוא פחות מעוניין להמשיך לעבוד בעסק המשפחתי. "המשפחה שלנו היא ממש גדולה. אם אתה אומר אבו ג'בל, אתה צריך להסביר בדיוק מי אתה. מינימום 600-500 איש. מי שמנהלים את החנות הם בני דודים של אבא שלי. אני איתם ותמיד הולך לשם, הם כמו אחים שלי. אבל בגלל שנכנסתי לעולם המוזיקה ואני עובד על קריירה, אני לא יכול לעשות חצי פה וחצי שם. אני רוצה להמשיך ב-100% עם מה שאני אוהב וזו מוזיקה. אני אוהב את הכנאפה, אבל זה לא אני".

זכייתו של אבו ג'בל הפיחה בפעם הראשונה אופטימיות בקרב תושבי המועצה, מאז שקברה 12 מילדיה שנרצחו מפגיעת רקטה במגרש הכדורגל כתוצאה מירי של חיזבאללה. "באותו יום הייתי במג'דל וחבר טוב שלי היה בתל אביב", הוא נזכר. "בהתחלה אמרו שמות ולא ידעת מי מת ומי נפצע. מבין השמות האלה אמרו את השם של אח שלו, נאג'י טאהר חלבי. הוא התקשר אליי ושאל אותי אם ראיתי את אחיו, עניתי לו שלא ואז הוא אמר לי: 'אומרים שהוא מת'. זה היה קשה".

"עברה עלינו שנה קשה, ולא שכחנו בכלל מה שקרה. אנחנו התמודדנו ומתמודדים עם זה. אחרי שניצחתי, אנשים אמרו לי: 'אתה החזרת את השמחה למג'דל שמס'. זה היה מרגש ממש בשבילי, כולם שמחו כאילו כל אחד מהם ניצח".

כצעיר דרוזי במדינת ישראל, מה היית רוצה שיעבוד אחרת?

"אני לא מבדיל בין דתות, אוהב את כולם ויש לי חברים מכל הדתות. אני אומר רק שיהיה שלום. יש חלקים במדינה שאין ביניהם שלום. שנחיה בשלום ושכולנו נהיה נגד רצח ומלחמה. אני מוזיקאי, זה לא עובד ביחד. אני כל מה שרחוק מפוליטיקה".

אז מה הצעד הבא שלך?

"אני עומד להוציא שיר מקורי עם 'אל-מייכ אלכ' בעקבות הזכייה בתוכנית. לחן, מילים, וידאו קליפ. יש הזמנות לחפלות ולחתונות כבר מהשנה שעברה. בעוד עשר שנים אני רואה את עצמי טס ושר מול אנשים בעולם, אבל אני תמיד אחזור לפה. אני אוהב לגור פה. הייתי רוצה להקליט שירים מקוריים ושיבואו לצפות בי וישירו את השירים שלי".