המהפך החיצוני של מיקי שמו: "הרופא אמר לי לקחת את עצמי בידיים"
המשקל אף פעם לא העסיק את מיקי שמו יותר מדי, אבל בדיקה שגרתית גרמה לעשות שינוי משמעותי באורח חייו. כשהוא מציג מראה חדש אחרי שירד במשקלו, הקונדיטור שיתף היום על השינוי התזונתי שהביא למהפך: "פתאום בבת אחת ראיתי שבהיקפים אני משתנה"
השם מיקי שמו הפך למילה נרדפת למאפים ומתוקים ודמותו הפכה לסמל העסק המשפחתי שהקימו הוריו. לקראת יום האהבה שיחול בשבוע הבא, שמו הגיע היום (שישי) ל"גלית ואילנית" והצליח להפתיע את צמד המנחות במראה חדש אחרי שהשיל קילוגרמים רבים ממשקלו.
"זה קרה כשחזרנו בסוף יולי מפוקט ועשיתי בדיקות כלליות, המדדים שלי היו לא מחמיאים", סיפר שמו ושיתף איך הגיע להחלטה שהובילה לירידה במשקל: "קיבלתי הרבה תרופות ואשתי אמרה לי 'תגיד, מה נהיה?'. אז התקשרתי לרופא ושאלתי אותו אם אני באמת צריך לקחת את כולן, הוא אמר שאני לא צריך לקחת כלום, רק לקחת את עצמי בידיים. התחלתי בתחילת אוגוסט, לא אכפת לי המשקל כמשקל, יותר ההיקפים ולהיות חיוני ודינמי ולהמשיך לעשות את הדברים שאני אוהב. החלטתי להפחית כמויות, כי אני לא יכול לעשות דיאטות".
כמה זה קשה לך?
"אין פה יותר מדי, זה העניין של הכמויות, אני ראיתי ששלושה חודשים ראשונים אני די בסטטוס שלא זז. מצד שני, המשכתי והמשכתי ופתאום בבת אחת ראיתי שבהיקפים אני משתנה. עשיתי אחרי שלושה חודשים שוב בדיקות וכבר הייתי במדדים וואו, זה לא ייאמן".
היית מ"פ בגולני במלחמת לבנון השנייה. יכול להיות שהייתה איזושהי הזנחה בריאותית בגלל המלחמה?
"יש כל הזמן משהו בתוכך שעוצר אותך מלעשות הרבה דברים שאת רגילה או עושה בקלות. אנחנו מתמודדים עם זה כי אנחנו קבוצה של מ"פים, מג"דים ועוד כמה חבר'ה מגולני שנשארנו עד היום פעילים ונפגשים. 7 אוקטובר הציף את זה מחדש בצורה הרבה יותר משמעותית, במיוחד כי דדי שמחי הוא אחד המ"פים שהיה איתנו, הכרנו גם את הבן שלו".
מי שהקים את הסניף הראשון של הקונדיטוריה בקריית חיים היה כאמור אביו של שמו, שנפטר לפני כחודש: "בשנה וחצי האחרונה הוא הפך להיות סיעודי בגלל שהוא לא עשה ניתוח שנתיים וחצי אחורה בגב. עד אז הוא עבד, כל יום היה פעיל, הגיע ברבע לחמש, הוא היה איש עבודה במלוא מובן המילה, אפילו עם הקניות הביתה אפילו כשיש מעלית הוא לוקח לבד", סיפר שמו.
הקונדיטור שיתף בגרון ניחר על המעורבות של אביו המנוח בעסק בימיו האחרונים: "אחי עופר היה מעדכן אותו, גם כשידענו שהוא כבר פחות פעיל, אבל היה חשוב לנו ליצור את השייכות. גם במסע שהוא נמצא בו, לאורך כל הדרך תמיד הוא היה יודע מה קורה, גם אם הוא לא היה ממש משפיע באותו רגע". בימים האחרונים הגענו וביקרנו ובשלב מסוים ראינו שכבר זהו".