דיוני ועדת התקשורת: קרעי בלחץ להשלים את החקיקה לפני היציאה לפגרה

ועדת התקשורת, ועדה טרייה יחסית בכנסת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, שנועדה לעקוף את ועדת הכלכלה שבראשה עומד ח"כ דוד ביטן ולקדם בזריזות את רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, יושבת על המדוכה כבר כמעט חודשיים.

• חוק השידורים, סגירת גלי צה"ל והאיומים על התאגיד | מהלכי הממשלה להחלשת התקשורת

הרפורמה שמה לעצמה למטרה להסדיר את הפיקוח על שוק הטלוויזיה. בעוד שהשר קרעי טוען שהכוונה היא להפחית רגולציה ולמנוע פוליטיזציה. מהדיונים בוועדה מצטיירת התמונה ההפוכה: גוף הפיקוח החדש יהיה ריכוזי ויחזיק סמכויות חסרות תקדים בפיקוח על השידורים והתחרות. אם לא די בכך, השר ישלוט בפועל בהרכב הגוף הזה, ומנכ"ל משרד התקשורת, איש אמונו, יעמוד בראש ועדת האיתור, והשר יבחר את רוב חברי הגוף המפקח.

תמונת המצב של בליץ החקיקה נגד התקשורת החופשית

"חוות הדעת שלנו היא חוות דעת משפטית וזה בסדר גמור לחלוק עליה", אמרה השבוע באחד הדיונים עו"ד אביטל סומפלינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן קטעה אותה: "אין שום טיעון משפטי בהחלשת התקשורת. זה טיעון פוליטי. זה שאת לא יודעת להפריד בין פוליטי למשפטי, זה מבחינתי דגל אדום". מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי אמר: "זה נכון שיש מצד אחד ריכוז של כוח בידי אדם אחד, אבל אותו ריכוז של כוח מונע הרבה חוסר יעילות ואפקטיביות פנימית".

"בסוף יש פה ארבעה נציגי ציבור, פלוס נציג של משרד התקשורת", הדגישה חברת הכנסת שלי מירון (יש עתיד), אחת מחברי האופוזיציה בוועדה. "זה הופך את ההרכב של המועצה לפוליטית. אין יותר פוליטי מזה".

חוק השידורים: מה הוא אומר, וההשפעות

• אחיזת הממשלה ברייטינג באמצעות הקמת גוף שיפקח על מדידת הרייטינג בטלוויזיה ועל עיבוד נתוני הצפייה בערוצים
• ביטול ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות כך שעורכים יהיו נתונים ללחץ בעלי ההון
• הקמת "רשות לתקשורת משודרת" במקום הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין - אשר תוכל להטיל קנסות ענק שיחסלו ערוצים
• ביטול האיסור על בעלויות צולבות בתקשורת (עיתון וערוץ ברודקאסט, למשל)
• קרעי מתהדר בכך שהמטרה היא לפתוח את שוק התקשורת לתחרות ולעודד כניסת שחקנים חדשים, אף שכבר היום במדינת ישראל הקטנה פועלים חמישה ערוצים בתחום האקטואליה: קשת 12, רשת 13, כאן 11, i24NEWS וערוץ 14

המשמעות: החוק יאפשר לכל שר תקשורת באשר הוא להלך אימים על ערוצי החדשות ולבעלי ההון להשפיע על עבודת גופי השידור. אחיזה ממשלתית במדידת הרייטינג, שכיום נערכת בידי ועדת מדרוג המוסכמת על המפרסמים, המשווקים והערוצים, תנתב את כספי הפרסום לערוצים שהממשלה הנוכחית חפצה ביקרם. ערוץ 14, למשל.

האזהרות: הרפורמה הונחה על שולחן הכנסת ואושרה בקריאה ראשונה במהלך חסר תקדים ובניגוד לעמדת היועמ"שית, אשר התריעה מפני התערבות פוליטית בעבודת גופי השידור וסכנה לתקשורת החופשית

הליך החקיקה עצמו גם הוא תקדימי. קרעי יצא לדרך עם הצעת חוק ממשלתית, אבל כשנתקל בקשיים משפטיים ובטענות על פגמים מהותיים בחלק שעוסק באסדרת החדשות, הוא קטע את התהליך בוועדת הכלכלה והעביר את החוק לוועדה המיוחדת שהקים בכנסת. "הניתוח שלנו, המשפטי, החוקתי, הוא שהצעת החוק הזאת פוגעת בחופש הביטוי, מחלישה את התקשורת החופשית במדינת ישראל. זו לא אמירה פוליטית, זו החובה שלנו כייעוץ משפטי לממשלה להרים את הדגל הזה", הבהירה סומפולינסקי.

דיסטל האשימה את הייעוץ המשפטי לממשלה בשמאלנות: "לומר על חוק שהוא חוק להחלשת התקשורת כשלכל הפחות רוב הסעיפים בו הם סעיפים שכל הנוכחים פה חושבים שהוא נחוץ, ולגבי הסעיפים שיש בהם שניות במחלוקת היא בהחלט בקו בין שמאל לימין, את נוקטת עמדת שמאל". סומפולינסקי ציינה בהמשך: "אני רוצה להגיד שקודם כל הייתה פה דריסה מוחלטת של כל התהליכים הממשלתיים באופן חסר תקדים, ולכן גם לא ניתן אישור היועצת המשפטית לממשלה להצעת החוק הזאת. אם מנכ"ל המשרד לא הבין שהדבר הזה עולה לכדי מניעה משפטית והוא לא שמע את זה, אז הנה אני אומרת את זה: יש מניעה משפטית".

מה קורה בוועדת התקשורת?

• התקיימו עד היום 15 דיונים
• הפרק הנידון נכון להיום: מועצת השידורים כולל ועדת האיתור
• בשלב זה הדיון עוסק בעצמאות הרגולטור, לדוגמה: הפרדה בין יו"ר המועצה למנכ"ל הרשות כחלק מהניסיון לבזר את ריכוזיות הכוח ברגולטור החדש
• ועדת האיתור - הצבת מנכ"ל משרד התקשורת כיו"ר ועדת האיתור (שליטה אפקטיבית בהליך המינוי)
• פגרת הכנסת באופק: משרד התקשורת שוקל את פיצול החוק כדי לעמוד בלוחות הזמנים

חברי הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים), שלי טל מירון (יש עתיד), איתן גינזבורג (כחול לבן) ויבגני סובה (ישראל ביתנו) פנו השבוע ליועמ"שית הכנסת בדרישה להחזיר את החוק לממשלה להמשך עבודה ולהצביע על פגמים באופן קידום החקיקה. לטענת חברי הכנסת, החוק אינו בשל לדיון והאופן בו הקואליציה מנסה להעביר אותו כעת פוגם בעבודת הכנסת וביכולתם של הח"כים לפקח על ההליך התקין בוועדה. "במצב הנוכחי אין בפנינו כחברי כנסת תשתית עובדתית ומקצועית שיכולה לאפשר לנו לדון בדברים באופן סדור, ענייני ומקצועי. בכך נפגעת יכולתנו ותפקידנו כמחוקקים להשתתף בהליך החקיקה ולגבש עמדה מושכלת", כתבו.

שר התקשורת קרעי נקלע כעת לבעיית זמנים בשל מורכבות הרפורמה המקיפה, שנועדה להסדיר ענף שלם. בינתיים הוא בוחר באפשרות להתקדם רק עם חלק ממרכיבי החקיקה, אלה שעשויים לזעזע את פני התקשורת הישראלית.