N12
פרסומת

"רגע היסטורי לציבור האומנים": התיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים אושר לקריאה שנייה ושלישית

ועדת הכלכלה אישרה לקדם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק שיסדיר את תשלום התמלוגים למוזיקאים, שחקנים ומדבבים בעידן הדיגיטלי • כך הם יוכלו לקבל אותם בין היתר מפלטפורמות סטרימינג כמו נטפליקס וספוטיפיי • חברת הוועדה ח"כ שלי טל מירון: "זה צדק עם האנשים שהם הנשמה והפנים של התרבות הישראלית"

עמית אטיאס
פורסם: | עודכן:
אפליקציות סטרימינג, אילוסטרציה
צילום: Jaque Silva/NurPhoto, Getty Images
הקישור הועתק

אחרי 21 ישיבות ו-90 שעות, ועדת הכלכלה אישרה היום (רביעי) לקדם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון ל"חוק זכויות מבצעים ומשדרים", המסדיר את נושא תשלום התמלוגים לאומנים על ביצועיהם בעידן הדיגיטלי, בפלטפורמות כמו נטפליקס, דיסני וספוטיפיי. עד כה התמלוגים הועברו רק ליוצרי השירים ולא למי שמבצע אותם.

אישור ההצעה לתיקון החוק, אותה הגיש ח"כ יוסף טייב (ש"ס), התאפשר לאחר דיונים ממושכים בוועדה בראשות היו"ר דוד ביטן (הליכוד) שבהם התקבלו בסופו של דבר הסכמות בסוגיות המחלוקת בין המוזיקאים, השחקנים והמדבבים, למפיקים ולגופים הבין-לאומיים. בוועדה הוחלט כי לביצוע פומבי יהיו שתי זכויות. בעניין הזכות לתמלוג ראוי, שכבר קיימת בחוק, הוועדה החליטה שהיא תהיה של המבצע ובלתי ניתנת להעברה בתנאים מסוימים, או שהמבצע יהיה זכאי לתמורה הולמת אם יעביר אותה. בנוסף, קיבלה הוועדה את ההצעה שלמבצע תהיה זכות בלעדית להעמדה לרשות הציבור (סטרימינג או VOD) שהיא ניתנת להעברה. המשמעות היא שהכוח נשאר אצל המבצע והוא יוכל להחליט מה לעשות עם הזכות.

במהלך הדיונים, בהם גם השתתפה ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד), עלו מחלוקות רבות בין כל הצדדים השונים המושפעים מהחקיקה. הבוקר, בין היתר, התייחס ביטן למחלוקת בין אקו"ם לשלטון המקומי ומשרד החינוך על התשלום בדבר שימוש ביצירות במערכת החינוך. יו"ר ועדת הכלכלה אמר כי פנה לשר יואב קיש וסיכם איתו שהמשרד יגיע להסדר עם אקו"ם, האגודה לשמירת זכויות יוצרים בישראל. בהתייחס להשמעה פומבית, אמרה טל מירון כי לא ראוי להעניק פטור גורף לכל העסקים, אלא רק למי שמפעיל עוסק פטור. לדבריה, לרוב מדובר בעסק שעובד במתכונת של אדם אחד שנותן שירות ואדם אחד שמקבל שירות, והמחזור שלו הוא עד 120 אלף שקל בשנה.

חברי הכנסת שלי טל מירון ויוסף טייב בוועדת הכלכלה
חברי הכנסת שלי טל מירון ויוסף טייב בוועדת הכלכלה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מהלך משמעותי נוסף הוא לתמרץ בחקיקה את ארגוני זכויות היוצרים השונים לפעול לגבייה משותפת. פרט לכך, הוחלט לאזן בין דרישות ארגוני המבצעים לבעלי העסקים, ולהגביל את בתי המשפט בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. בדיון היום שוב התעוררה מחלוקת בעניין הסכום, ולבסוף התקבלה הפשרה שהציעה טל מירון להגביל את הפיצוי ללא הוכחת נזק לעד 25 אלף שקלים.

הקרן שתוקם לתמיכה באומנים במצוקה

על רקע התנגדות של משרד התרבות לבצוע חלק מכספי המשרד לטובת קרן מיוחדת לתמיכה באומנים במצוקה, הגיע ביטן להסכמות עם השר מיקי זוהר, לפיהן משרד התרבות אכן יקצה בחוק תקציב ייעודי לתמיכה באומנים אלה. לפי ההצעה שאושרה, בשנת 2026 יקצה המשרד 2.5 מיליון שקלים, ב-2027 יקצה המשרד 5 מיליון שקלים והחל מ-2028 ואילך יפריש המשרד 7 מיליון שקלים בשנה לצורך העניין. בעקבות כך, נציגת משרד התרבות, מריה יריב, הודיעה היום על הסרת הסתייגויות המשרד לחוק.

פרסומת

אדיר וישניה, מנכ"ל עילם, ארגון לקידום זכויות מוזיקאים מבצעים, אמר: "זה רגע היסטורי לציבור האומנים בישראל, זו חקיקה שנותנת לאומנים לבצע את עבודתם ולקבל עליה תגמול". טל מירון הוסיפה: "היום עשינו צדק היסטורי עם האנשים שהם הנשמה והפנים של התרבות הישראלית. לא ייתכן שבשנת 2026, שחקנים וזמרים בישראל יהיו כבולים לחקיקה ארכאית בזמן שהיצירות שלהם מוצגות בנטפליקס ובדיסני בכל העולם. התאמנו את החוק לימים אלה. בשנת 2026 המבצע הוא שותף מלא לקניין הרוחני".

על רקע השינויים בעשור האחרון בהרגלי צריכת התרבות, קמה הדרישה בתעשייה להתאים את חוק זכויות המבצעים העבש שנחקק ב-1984 ולהתאים את עצמו לעידן המודרני כך שיגדיל את היקף הזכויות של האומנים, ובייחוד של אומנים ותיקים, שכבר לא כל כך פעילים ונקלעים למצוקה כלכלית בגיל פרישה.