"הבנתי שאני לא יכול להיות אדיש, 7 באוקטובר והטבח בא-סווידא האיצו את ההחלטה"
השחקן אמיר חטיב, שגילם בסדרה "נוטוק" את הגלגול הקודם של דניאל, הוא אחיו הגדול של ג'וד חטיב - כוכב הסדרה - במציאות. עם שידור הפרק האחרון בקשת 12, הוא מספר ל-N12 על איך הסדרה הפכה למיזם משפחתי, על הליווי של אחיו הקטן בתפקיד הראשי, על הייצוג של העדה הדרוזית ועל ההחלטה לעבור לדיפלומטיה ולהצטרף לקורס צוערים במשרד החוץ


השבוע הסתיימה אחת מהסדרות המיוחדות ששודרו על המסך הישראלי בשנים האחרונות, "נוטוק". הסדרה, שעלתה בקשת 12, מתמקדת בעדה הדרוזית בישראל ועוסקת בגלגול נשמות. את הדמות הראשית בסדרה, דניאל, מגלם הילד ג'וד חטיב. אחיו הגדול במציאות, השחקן אמיר חטיב, מגלם את הגלגול הקודם שלו. בימים אלה הוא בשיאו של קורס צוערים של משרד החוץ. בריאיון ל-N12 עם סיום הסדרה, הוא מספר על החוויות על הסט והחיבור בין שני העולמות.
"קשה לתחום את החוויה בכמה משפטים. זו פעם ראשונה שאני חווה הפקה בצורה כזאת. זה התפקיד הראשון של ג'וד אחי", אומר חטיב בן ה-29 ששיחק גם ב"פאודה". "הייתי גם המייצג שלו, גם המורה שלו למשחק וגם מי שמלווה אותו מאחורי הקלעים בכל צילום. שבוע אחרי שהוא קיבל את התפקיד, אני קיבלתי את תפקיד הגלגול הקודם שלו. זה איגד את המשפחה. כולנו היינו מגוייסים למטרה הזאת. ידענו שזה הולך להיות לא פשוט. זו עבודה לא קלה, בטח לילד שחגג על הסט 10 שנים, בטח שזה תפקיד ראשי ומורכב. כולנו היינו מגוייסים, כמו הפקה משפחתית".

משפחת חטיב, לפי אמיר, גאה מאוד בתוצר. "יצאנו עם חוויה מאוד עוצמתית. אני חושב שהסדרה מביאה חידוש לאופן שבו התרבות הישראלית מוצגת. מעבר להכל היא מציגה את הסיפור האנושי. בסוף, זה סיפור אנושי אוניברסלי דרך חברה שהיא חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית".
"כבר כשקראתי את התסריט זיהיתי שיש פה מוצר מיוחד ויש לו פוטנציאל להצליח בענק. קשה להרוס תסריט שכבר כתוב טוב, בטח ובטח כשהבמאי והצלם והיוצרים כולם באמת גאונים. החששות שהיו לי התמקדו בג'וד. שלא יתחבר, שלא יהיה לו טוב, שלא יצליח לעשות את זה. זה באמת היה תפקיד מאוד מורכב. חששתי מהתגובות שהוא יכול לקבל, לפרסום יש גם את הצדדים השליליים שלו".
מה היה לך קריטי כשיצאתם לדרך באופן שבו העדה הדרוזית מוצגת?
"היה לי חשוב שזה יהיה כמה שיותר נאמן למציאות, אבל בו זמנית שיציג את הסיפור האנושי ולא הסטיגמטי. לא את הקליפה, אלא את העומק. יש מנעד וגיוון בתוך החברה הדרוזית. לא כולם אותו דבר, לא כולם מסכימים עם כולם, לא כולם משמיעים את אותו הקול. עם כמה שזה מיעוט ממש קטן ומגובש… אני חושב שהסדרה מציגה את החברה הדרוזית באור מאוד חיובי. פתאום זה נותן רגע אפשרות להסתכל על הדברים בצורה יותר מעמיקה ויותר מורכבת".

"לא לכולם יש עיניים בהירות", צוחק חטיב. "לא כולם מסכימים עם כולם ושיש מורכבות. לפחות בגיל הצעיר - הדור שלי, העידן שלי. לא כולם לא מעשנים, לא כולם לא שותים, לא כולם דתיים. גם רמת הדת של כל אחד היא שונה. יש אנשים שמרגישים ישראלים ומרגישים פחות ישראלים".
"אני לא בן אדם דתי, אבל נושא הגלגול נשמות הוא יותר עמוק מזה. זה נושא בתוכו חכמה גדולה ומעמיקה ובסופו של דבר בא להזכיר לנו - תהיה בן אדם קודם כל", אומר חטיב על התמה המרכזית בסדרה. "יש חיבור בתוך החברה הדרוזית. הרגשתי אותו על בשרי במקרה האחרון על רקע הטבח בא-סווידא בסוריה. דחפתי וניסיתי לדבר על הנושא הזה כמה שיותר, שלפחות במדינה שלי זה יהיה מסוקר כמו שצריך".
מה התגובה שהכי ריגשה אותך?
"כמה כולם שהחמיאו לג'וד. הבינו שיש פה דבר פנומנלי. ריגש אותי לשמוע שלעלי ולדניאל יש את אותו המבט. כל כך ניסיתי לעבוד על הדבר הזה. אני רוצה שיראו שזה אותו הדבר".
"הבנתי שאני לא יכול להיות אדיש"
25 צוערות וצוערים עושים בקורס הצוערים הנוכחי את הכשרתם כדיפלמוטים. המחזור הנוכחי כולל 14 נשים ו-11 גברים. שלושה בני העדה הדרוזים, עולה חדשה אחת ושתי צוערות שמגיעות מהקהילה החרדית. "שאפתי להגיע לקורס צוערים רק אחרי גיל 40", אומר אמיר. "תפקיד הייצוג של מדינה תמיד היה בבק אוף מיי מיינד. כל הזמן כיוונתי לזה ממקום של תרבות. לנסות לגשר ולחבר בין קהילות. אני חי את זה. זה עונה לי על הצורך".

"מה שהאיץ את ההחלטה ללכת על זה בזמן שאני עוד לא בן 40 זה שבעה באוקטובר והאירועים שקרו בא-סווידא", מספר השחקן. "הבנתי שאני לא יכול להיות אדיש. אני לא מצליח. עם כל הרצון שלי לא להתעסק בזה, ועם כמה שאני סומך על אנשים אחרים - הבנתי שגם לי יש מה לתת".
הקריירה הזאת באה במקום קריירת המשחק או שאתה רואה חיבור?
"אני לא יודע אם אני מנותק, אבל לא יודע, אני כן רואה את החיבור. אני חושב שלעובדה שאני בא מעולם המשחק יש תרומה גדולה לחיים הדיפלומטיים. אחד הדברים שאנחנו מדברים עליהם הוא חוסן, צניעות. כדי להיות שחקן צריך לדעת לשים את מה שאת כבר יודעת וחיה לפיו על הולד ולנסות להסתכל על הדמות. על החומר שאת מתעסקת בו - ממקום לא שיפוטי".
