הלך לעולמו השחקן והבמאי מוחמד בכרי ("ג'נין ג'נין", "מאחורי הסורגים")

השחקן והבמאי מוחמד בכרי הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 72. בכרי, חתום על אחת מהסערות הפוליטיות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי עם הסרט "ג'נין ג'נין" בבימויו. הוא הותיר אחריו אישה ושישה ילדים.

בכרי נולד בנובמבר 1953, בכפר בענה בגליל. כשהיה בן 20, למד באוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון, ושנתיים לאחר מכן החל את קריירת המשחק שלו בתפקיד במחזה "אכזר מכול המלך" בתיאטרון חיפה, וב"מראה מעל הגשר". מאז, הוא שיחק בעוד עשרות הצגות של התיאטראות השונים כמו "מוסה והפרעונית" של הבימה, "הדיבוק", "טרוילוס וקרסידה", "חתונת הדמים", "הם", "סטריפטיז אחרון", וגם ב"בנגאזי-ברגן בלזן" שהוצגה באוף-ברודווי.

בשנת 2012 התמנה למנהל תיאטרון א-סראיה, במסגרת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, אך עזב את התפקיד פחות משנה לאחר מכן. בהמשך, החל ללמד משחק באקדמיה לאומנויות המופע בתל אביב.

לצד עבודתו בתיאטרון, פיתח בכרי גם קריירת משחק ענפה בקולנוע, והופיע בשורה של סרטים: "חנה ק.", "מי מרום", "מגש הכסף", "ביום בהיר רואים את דמשק", "אסתר", "גמר גביע", "להב חצוי", "צלקת", "אינרציה" ו"הילד מגן עדן".

בשנת 1984 יצא לאקרנים הסרט "מאחורי הסורגים", בכיכובו של בכרי, שזכה לשבחים רבים ואף היה מועמד לפרס האוסקר. על משחקו בסרט זכה בכרי בפרס כינור דוד, וכעבור שמונה שנים שב לגלם את התפקיד בסרט ההמשך "מאחורי הסורגים 2" - שעליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ולנסיה.

בכרי שיחק לאורך השנים גם בהפקות מעבר לים - בהן הסדרות "הומלנד" ו"ליל האירוע".

רבות מיצירותיו של בכרי עסקו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וסביב סרטו "ג'נין ג'נין" התחוללה כאמור אחת הסערות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי. הסרט התיעודי, שיצר ב-2003 בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן", הציג את האירועים מנקודת מבטם של תושבי המחנה הפלסטינים. הוא הופק בעיצומה של האינתיפאדה השנייה ועורר מחאה ציבורית חריפה, בין היתר מצד חיילים שלחמו בג'נין וטענו כי הוא כולל שקרים והאשמות שווא. הסרט תחילה נפסל בזמנו על ידי המועצה לביקורת סרטים והותר להקרנה רק לאחר עתירה לבג"ץ, אך בכרי התקשה להפיצו לציבור הרחב.

כמה שנים לאחר מכן בכרי נתבע בתביעה אזרחית בגין לשון הרע בידי חיילים שהשתתפו במבצע חומת מגן, בטענה כי הסרט משמיץ את חיילי צה"ל. בית המשפט קבע כי הסרט כולל לשון הרע, אך דחה את התביעה משום שלתובעים כפרטים אין זכות תביעה. התובעים ערערו על ההחלטה וזכו לגיבוי היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, אך ביולי 2011 דחה בית המשפט העליון את הערעור - על אף שהשופטים העבירו ביקורת חריפה על הסרט וקבעו כי הוא נעשה בחוסר תום לב ובכוונה להכפיש את הלוחמים.

ב-2022 נקבע סופית כי אין להקרין את "ג'נין ג'נין" בישראל, זאת בעקבות תביעת לשון הרע נוספת נגד בכרי שהגיש סא"ל במיל' ניסים מגנאג'י. מגנאג'י השתתף במבצע "חומת מגן" ותבע את בכרי בעקבות הצגתו בסרט כמי שבעת המבצע הצבאי גונב כסף מאדם מבוגר וחסר ישע – למרות שדבר מזה לא התרחש במציאות .בינואר 2021 אסר בית המשפט המחוזי את הפצת והקרנת "ג'נין ג'נין", הורה על החרמת עותקיו וחייב את בכרי בתשלום פיצויים והוצאות משפט למגנאג'י. בנובמבר 2022 דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגיש בכרי והותיר את פסק הדין על כנו. בפסק הדין שנכתב אז על ידי שופטי העליון אלכס שטיין, דוד מינץ ויצחק עמית נקבע בין היתר כי הסרט "ג'נין ג'נין" הוא סרט שקרי הכולל כזבים ובדיות על חיילי צה"ל.

כמה שנים אחרי יצר בכרי את "ג'אנין, ג'נין", העוסק במבצע בית וגן. גם הסרט הזה עורר זעם רב בציבור הישראלי והמשטרה אף הוציאה צו סגירה למועדון בחיפה, שבו אמור היה להתקיים אירוע ההקרנה. בכרי זעם אז ואמר כי "ישראל היא כבר מזמן לא דמוקרטיה. מאז עליית הימין לשלטון, אנחנו לא חיים בדמוקרטיה. הממשלה קיצונית והדוגמה הכי טובה לכך היא העובדה שבן גביר שולט במשטרה. לכן, זה לא הפליא אותי".