דייב בול, חבר להקת "סופט סל", מת בגיל 66

דייב בול, חצי מצמד הסינת'פופ החלוצי "סופט סל", הלך לעולמו אתמול (רביעי) והוא בן 66. לפי ההודעה הרשמית שפורסמה בחשבון האינסטגרם של הלהקה, בול מת "בשלווה" בשנתו בביתו שבלונדון. סיבת המוות לא נמסרה, אך בשנים האחרונות סבל מבעיות בריאות בשל סיבוכים של דלקת ריאות.

בול נולד ב-1959 בעיר צ'סטר שבאנגליה, וגדל בעיקר בבלקפול לאחר שאומץ. את דרכו בעולם המוזיקה האלקטרונית החל בהשראת להקת "קרפטוורק" הגרמנית, שנחשבת לאחת הלהקות המשפיעות ביותר בתולדות הפופ. בזמן שלמד אומנות באוניברסיטה בלידס, פגש בול את הזמר מארק אלמונד, והשניים הקימו ב-1978 את "סופט סל", שיהפוך לימים לאחד הצמדים הבולטים והמשפיעים בזרם הסינת'פופ הבריטי של שנות ה-80 עם להיטים כמו Tainted Love ו-Say Hello, Wave Goodbye.

אמו של בול לוותה להם את הכסף הדרוש להוצאת ה-EP הראשון שלהם, Mutant Moments, שראה אור ב-1980. הסינגל הראשון שלהם, A Man Could Get Lost, נכשל מסחרית וכדי לשמור על החוזה עם חברת התקליטים, הם הוציאו ב-1981 ביצוע מחודש ל-Tainted Love - גרסת כיסוי לשיר לא מוכר מ-1965 שהקליטה במקור גלוריה ג'ונס. הביצוע המחודש שינה לחלוטין את השיר ואופן הגשתו, עד כדי כך שרבים לא ידעו שמדובר בקאבר. אלמונד ובול הגישו אותו באופן מינימליסטי ונועז שעמד בהלימה עם מוזיקת מועדוני הפוסט-פאנק המחתרתית באותה תקופה, אך גם הביא נגישות פופית שטרם נשמעה. השיר אומנם הקדים את זמנו, אך עדיין הגיע למקום הראשון בבריטניה וברחבי אירופה וגם נכנס לטופ 10 בארצות הברית - בין היתר בזכות וידאו-קליפ ששודר ב-MTV, רשת כבלים צעירה שרק עלתה לאוויר באותה שנה. כך גם אמריקה החלה לגלות את הסינת'פופ, ו-Tainted Love נותר אחד מסמליו המובהקים.

עם הנסיקה הבין-לאומית ב-1981, הוציאו חברי "סופט סל" את אלבום הבכורה Non-Stop Erotic Cabaret שנחשב גם הוא למוזיקה אפלה בגוון סליזי, בעיקר הודות לשיר Sex Dwarf שעורר שערורייה. יחד עם זאת, האלבום נחשב עד היום לאבן דרך בז'אנר וכלל שירים נוספים שנעשו ללהיטים כמו Bedsitter ו-Say Hello, Wave Goodbye. שנה לאחר מכן, ב-1982, יצא השיר Torch שהפך גם הוא ללהיט. שני אלבומיהם הבאים הצליחו פחות והצמד התפרק עוד בטרם יצא האחרון ב-1984. בזמן פעילות הלהקה, בול הוציא אלבום סולו ניסיוני בשם In Strict Tempo ועבד בין היתר על פסקולים קולנועיים.

ב-2001 התאחדו בול ואלמונד והוציאו את האלבום Cruelty Without Beauty. מאז הם נותרו פעילים כצמד והוציאו שני אלבומים נוספים, כאשר האחרון שבהם Happiness Now Completed שוחרר ב-2024. בול גם הפיק אומנים כמו כוכבת הפופ האוסטרלית קיילי מינוג, וערך רמיקסים לדיוויד בואי ולהקת "אירייז'ר". ב-2020 הוא פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, Electronic Boy. הופעתו האחרונה נרשמה באוגוסט האחרון לצידו של אלמונד, במופע של "סופט סל" בפסטיבל באנגליה, שבו הוא ישב על כיסא גלגלים בשל בעיות בריאותיות שנגרמו כאמור מסיבוכים של דלקת ריאות.

"קשה בכלל לעכל, לא הייתי מגיע למקום שבו אני נמצא בלעדיך"

מארק אלמונד

מארק אלמונד, סולן "סופט סל", פרסם בחשבון האינסטגרם שלו פוסט פרידה: "קשה לכתוב את זה, ובכלל לעכל, אבל בעצב רב אני נפרד מהחצי השני של 'סופט סל', המוזיקאי המופלא והגאון דיוויד בול, שמת בשנתו בשלווה בליל שלישי. כפי שרבים מכם יודעים, דייב היה חולה זמן רב, ומצבו הבריאותי הידרדר באיטיות בשנים האחרונות. ובכל זאת, תמיד היה חוזר עם רוח נחושה להמשיך לעבוד באולפן. אף שלא יכול היה לנסוע לחו"ל, הוא המשיך להופיע איתי כ'סופט סל' מדי פעם בבריטניה. הופעתו האחרונה הייתה בפסטיבל Rewind לפני כמה שבועות, שם הופענו בפני יותר מ-20 אלף איש - והוא היה נרגש וקיבל בוסט עצום לאחר מכן".

אלמונד עוד שיתף בין היתר כי "מה ששובר את הלב במיוחד הוא שדווקא עכשיו דייב היה במצב נפשי מעולה - ממוקד, שמח וגאה באלבום החדש שלנו, Danceteria, שסיימנו ממש לפני ימים ספורים. הקשבתי לאלבום המלא לראשונה רק אתמול, וזה ממלא אותי בעצב כבד, כי השנה הזו אמורה הייתה להיות עבורו תקופה של התחדשות ושמחה. אני מוצא נחמה בכך שהוא הספיק לשמוע את התוצאה הסופית והרגיש שמדובר ביצירה נהדרת. המוזיקה של דייב מעולם לא הייתה טובה יותר - המלודיות, ההוקים - מזוהים כל כך עם 'סופט סל', והוא תמיד ידע לקחת אותם לרמה אחרת".

"המסע שלנו נמשך כמעט 50 שנה עם עליות, ירידות, הצלחות, כישלונות - אף שבשבילנו לא היו כישלונות, רק חלק מההרפתקה. וזו בהחלט הייתה הרפתקה גדולה. היינו חצופים וקשים בתחילת הדרך - שני סטודנטים עקשנים לאומנות שרצו לעשות הכול בדרך שלהם, גם אם זו הדרך הלא נכונה. היינו תמימים, עשינו טעויות. תמיד היינו שונים מאוד זה מזה, אבל אולי דווקא בגלל זה הכימיה בינינו עבדה כל כך טוב. אחרי כל תקופת הפסקה, כשהיינו חוזרים לעבוד יחד, הייתה בינינו תמיד אותה חמימות, אותה הערכה עמוקה אחד כלפי השני שנתנה כוח לכתיבה המשותפת שלנו. צחקנו הרבה, חלקנו חוש הומור דומה, אהבה לספרים, סרטים וכמובן - למוזיקה". לפי אלמונד, האלבום הבא גם יהיה האחרון, והוא "סוגר במידה רבה את המעגל של סופט סל".

"הלוואי שהוא היה נשאר איתנו כדי לחגוג את היובל בעוד כמה שנים", סיכם אלמונד. "הוא תמיד יישאר אהוב על המעריצים שאהבו את המוזיקה שלו. זו קלישאה לומר, אבל היא חיה לעד ובכל רגע נתון, איפשהו בעולם, מישהו מאזין, מנגן, רוקד או מוצא נחמה בשיר של סופט סל - גם אם זה רק באותן שתי דקות וחצי. מחשבותיי עם משפחתו בזמן הקשה הזה. תודה לך, דייב, על שהיית חלק עצום מחיי, ועל המוזיקה שהענקת לי. לא הייתי מגיע למקום שבו אני נמצא בלעדיך".